הצב והארנב

הצב והארנב, ציור של מילו וינטר מתוך קובץ משלי איזופוס משנת 1919

הצב והארנב הוא משל מאת איזופוס, מספר 226 באינדקס פרי. המשל מספר על תחרות ריצה המתקיימת בין צב לבין ארנב. לפני התחרות מתרברב הארנב ביכולתו ומזלזל בצב שלא יוכל לסיים את המירוץ כלל. כאשר התחרות מתחילה, הארנב פורץ קדימה, בעוד שהצב מדדה לאיטו מאחור. כאשר הארנב מגיע כמעט עד לקו הסיום, ורואה כי הצב לא הגיע עדיין לחצי הדרך, הוא מחליט להתגרות בו, ונשכב לישון ממש לפני הסיום. הצב, אשר לא נכנע, ממשיך להתקדם, וברגע שהארנב מקיץ משנתו, הוא רואה את הצב חוצה את קו הסיום. הארנב מפסיד ולומד לא להתרברב.

למשל (מספר 275A בסיווג ארנה-תומפסון) ארבעה נמשלים:

  • לעולם אין לזלזל ביריב.
  • "אל יתהלל חוגר כמפתח" - אל לאדם להתרברב ביכולותיו טרם הוכיח אותן.
  • גם אם נמצאים בעמדת נחיתות, אין להיכנע. כל עוד יש אמונה עצמית, יש סיכוי להצליח.
  • בגנות העצלות: גם את הכישרונות והכוחות הטובים יש לנצל בזריזות.

בגרסה אחרת של המשל הצב מזעיק את קרוביו וחבריו, וכשארנב פוגש כל אחד מהם, הוא סבור שזה אותו הצב שהגיע בזריזות לכל מקום שאליו הגיע.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הצב והארנב בוויקישיתוף

הצב והארנב, באתר mythfolklore.net

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.