הצלה (ארגוני רפואת חירום)

אמבולנס הצלה בקראון הייטס, 2007

הצלה (בעגה אידישאית: הַצָּלָה) הוא שמם של ארגוני רפואת חירום יהודיים ברחבי העולם. רוב הארגונים פועלים באופן עצמאי ללא תלות זה בזה, אך משתמשים בשם התואר המשותף. האיות העברי של השם יהיה תמיד זהה, אבל ייתכן שוני בהגיה, כמו הַצָּלָה, הַצָּלֵה ועוד.

היסטוריה

ארגון הצלה הראשון נוסד בשלהי שנות ה-60 בויליאמסבורג על ידי יהודי חסידי בשם הרשל ובר. מטרת הארגון הייתה לזרז את המענה הרפואי בקהילה, ולמתן את החששות התרבותיים של הקהילה דוברת היידיש מול גורמי הרפואה.

הרעיון התפשט לשכונות יהודיות אחרות באזור ניו יורק, ובהמשך גם למדינות ויבשות אחרות. ארגוני הצלה פועלים בארצות הברית (ב-10 מדינות קליפורניה, קונטיקט, פלורידה, אילינוי, מרילנד, מישיגן, ניו ג'רזי, ניו יורק ופנסילבניה), ארגנטינה^[1], אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה, ישראל, מקסיקו, פנמה, רוסיה, דרום אפריקה, שווייץ, בריטניה ואוקראינה. על פי הערכות, "הצלה" הוא שירות אמבולנס מתנדבים הגדול בעולם.

מקור השם הוא מהפסוק במגילת אסתר: "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (מגילת אסתר, פרק ד', פסוק י"ד).

הכשרה וציוד

רוב מתנדבי הצלה הם חובשים, אך יש גם מתנדבים בעלי הכשרה של פרמדיק או רופאים.

כל מתנדב הצלה מצויד בתיק עם ציוד עזרה ראשונה, מיכל חמצן ודפיברילטור. לפרמדיק או רופא יש גם ציוד להחייאה מתקדמת כמו תרופות וערכת אינטובציה.

זמני תגובה

המודל שנשען על מתנדבים המפוזרים בקהילה, מספק זמני תגובה מהירים ביחס לארגוני החירום הלאומיים. זמן התגובה תלוי במספר המתנדבים בכל תא שטח ובדרכי ההגעה. לדוגמה, זמן התגובה, בבורו פארק ובברוקלין לאירוע מסכן חיים, עומד על בין 1–2 דקות בשעות היום ובין 5 ל-6 דקות בשעות הלילה. בישראל זמן התגובה הוא מתחת ל-3 דקות.

זמן התגובה, משמעותו הגעת כונן חירום ראשון למקום האירוע. הגעת איש צוות מיומן במהירות מאפשרת טיפול רפואי מהיר, שעשוי במקרים רבים להוות גורם מכריע להותרת המטופל בחיים או להשליך על איכות חייו בעתיד. לדוגמה, מטופל הסובל מדימום עורקי מתפרץ, ייכנס להלם תת-נפחי תוך דקות ספורות אם הדימום לא ייעצר, כך גם מטופל הסובל מהפרעת קצב לב המונעת זרימת דם תקינה למוח, אם לא יבוצעו בו פעולות החייאה במהירות, עשוי למות או לסבול מחסכים נוירולגיים בהמשך חייו.

ישנה חשיבות גם לאבחון מהיר של המטופל לצורך הזנקת כוחות נוספים במקרה הצורך.

מעמד חוקי

בשונה מארגוני חירום לאומיים או פרטיים המתניידים לאירועי החירום באמצעות אמבולנסים, מתנדבי הצלה מתניידים בדרך כלל באמצעות רכבם הפרטי, במידה והם עוברים עבירת תנועה או פוגעים ברכוש או בנפש, הם עשויים להיות חשופים לתביעה.

ישנן מדינות המאפשרות למתנדבי הצלה להפעיל אורות חירום מהמהבים וסירנה ברכבם הפרטי.

בישראל, מתנדבים המאוגדים בארגוני הצלה נדרשים לשלם מדי שנה עבור ביטוח הנותן כיסוי לכשלים בתחום הטיפול הרפואי.

בחוקי התעבורה בישראל רק לרכב ביטחון מותר להפעיל אורות מהבהבים וסירנה. משרד התחבורה אינו מכיר ברכבים פרטיים של כונני רפואת חירום כרכב ביטחון ומשכך אסור להם להפעיל אורות מהבהבים וסירנה ועליהם לציית לכל חוקי התנועה. במידה והמתנדב עבר עבירת תנועה או פגע ברכוש או בנפש במהלך נסיעה למטופל הוא עשוי להיות חשוף לתביעה.

מעורבות בקהילה

בנוסף למשימתם העיקרית במתן מענה חירום רפואי, ארגוני 'הצלה' מעורבים לעיתים בפעילויות קהילתיות אחרות, כמו למשל ניהול קמפיינים הקשורים לשתייה בטוחה בפורים, בטיחות מפני שריפות בחנוכה ובשריפת חמץ ועוד.

רגישות תרבותית

מחסומי שפה, דת ותרבות יוצרים אתגרים עבור נותני שירותים בתחום הרפואה. מתנדבי הצלה המהווים חלק מהקהילה החרדית נותנים מענה מותאם לקהילה מהפן ההלכתי והשפתי.

מטופל חרדי החושש מחילול שבת יהיה רגוע יותר לקבל אבחנה לדחיפות הטיפול מאדם חרדי המכיר בקדושת השבת. אישה המודאגת מפגיעה בצניעותה, עשויה להיות רגועה יותר כשהיא מטופלת בידי אדם חרדי האמון על חוקי התורה בהנחה שיפעל לשמירה על צניעותה ככל שניתן.

ארגון נשים

בשנת 2011, ביקשו קבוצת נשים מניו יורק להצטרף להצלה כצוות של נשים במטרה לשמור על צניעותן של נשים במקרי חירום רפואיים, בעיקר בלידות, הצלה סירב לצרף נשים מתנדבות לשורותיו, והן החליטו להקים ארגון הצלה חדש בשם עזרת נשים שמופעל על ידי נשים בלבד^[2].

מימון

ארגוני הצלה אינם ממונים על ידי הרשויות והם פועלים לגיוס כספים לצורך פעילותם.

הצלה בישראל

ערך מורחב – הצלה ישראל

בשנת 1991 נוסד גרעין מתנדבי הצלה בירושלים שהיה למעשה ארגון הצלה הראשון בישראל. מתנדבי הצלה בישראל פועלים בשיתוף פעולה מלא עם מגן דוד אדום. מתנדבי הצלה מחולקים לפי אזורים וערים.

• הצלה כי כל שניה קובעת - ארגון מתנדבים בערי גוש-דן והוא מפעיל קבוצות מתנדבים נוספות בצפון ובדרום.
• הצלה ללא גבולות - ארגון הצלה הפועל מאז אוקטובר 2000. פעיליו פרושים בכל יהודה ושומרון ובמקומות מסוימים בפריפריה.
• הצלה פתח תקווה - ארגון מתנדבים הפועל בפתח תקווה ובעל כ-130 מתנדבים.
• צוות הצלה - ארגון מתנדבים הפועל בירושלים וסביבתה, בית שמש ורחובות. צוות הצלה מפעיל כ-180 מתנדבים^[3].
• החובש הר נוף - ארגון מקומי בשכונת הר נוף בירושלים, המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת המתנדבים השכונתית.
• הצלה יבנאל - ארגון מקומי ביבנאל המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת הכוננים חסידי ברסלב^[4].
• הצלה דרום - ארגון שפועל באשדוד, ביישובי חבל לכיש ובמרחב נגב.

בנוסף ישנם גופי הצלה באלעד, רחובות, ראש העין, מודיעין עילית, עפולה, מירון וצפת, כפר חב"ד, טבריה, חולון בת-ים, ושערי חסד (מרכז העיר).

איחוד הצלה

ארגון איחוד הצלה נוסד בשנת 2006 כארגון חרדי על ידי קבוצת מתנדבים שפרשו מהצלה ישראל בעקבות סכסוכים בתוך הארגון. בעקבות סכסוכים עם מגן דוד אדום על רקע גיוס תרומות, מגן דוד אדום הפסיק את הקשר עם הארגון, בעקבות כך נערכו באיחוד הצלה להתחרות במגן דוד אדום, ופעלו לגיוס רחב של מתנדבים גם כאלו שאינם דתיים (בארגון קיים גם צוות של ערבים ממזרח ירושלים ומהמשולש^[5]) והקימו מוקד חירום טלפוני משלהם.

בעקבות השינויים שחלו באיחוד הצלה התפטרו רבני הארגון מתפקידם, ומטעם בית ההוראה של הרב שמואל הלוי ואזנר פורסם בריכוזים החרדיים מכתב ובו נכתב כי בשל פרצות גדרי הצניעות והקדושה ובעקבות סירוב הנהלת הארגון לתיקון הכשלים, חל איסור להתנדב במסגרת ארגון איחוד הצלה^[6].

הצלה אויר

לוגו של 'הצלה אייר'

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן אין מקורות. המקור היחידי זה מאתר האינטרנט של ההצלה איר עצמם. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת הערות שוליים.

מטוס פינוי רפואי של 'הצלה אייר'

מסוק פינוי רפואי של מגן דוד אדום (שותפות עם הצלה אויר)

הצלה אויר (Hatzolah Air) היא חברה פרטית שעוסקת בהצלה בתעופה, יעודה היא הובלה אווירית רפואית דחופה מצילת חיים. הצלה אויר הוקמה בשנת 2019 ובספטמבר של אותה שנה ביצע את הטיסתה הראשונה. כמו ארגון הצלה, גם הצלה אייר היא ארגון ללא מטרות רווח. אנשי הצוות של הצלה אויר מורכב מטייסים, אנשי רפואה וצוות תמיכה טכנית, כל התפקידים מבוצעים בהתנדבות^[7][8][9].

עד 2024, בוצעו הטסות רפואיות ל־68 יעדים.

הצלה אויר מפעילה 3 מטוסים: אחד מדגם Learjet 60 (מספר זנב N613HA) ושנים מדגם Cessna Citation X (מספר זנב N248HA ו-N512HA). כל המטוסים מאובזרים עם ציוד כאמבולנס אווירי ומאפשרים להטיס עד שתי מיטות חולים או 8 נוסעים. המטוסים חונים בדרך קבע בשדה תעופה של מחוז וסטצ'סטר, מדינת ניו יורק^[10].

בתחילת 2022, בעקבות מכרז חדש של משרד הבריאות, הוקמה שותפות של 'הצלה אויר' עם מגן דוד אדום למתן שירותי פינוי רפואי מוטס. השותפות מפעילה שלושה מסוקים מדגם ++Sikorsky S-76C, (מספרי זנב 4X-BHT ו-4X-BHS). המסוקים מהדגם הזה מאפשרים הטסה של 2 טייסים ו-12 נוסעים ו/או מטופלים ללא מגבלת משקל. צוות רפואי של המסוק הם פרמדיקים וחובשים של מד"א, המסוקים והטייסים שייכים לחברת ברוק תעופה ואת שירותי התחזוקה מספקת התעשייה האווירית^[11].

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא הצלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. הצלה ארגנטינה
2. רותי שילוני, ‏החרדית שהקימה ארגון הצלה לנשים, באתר ‏מאקו‏, 1 בדצמבר 2018
3. דף הפייסבוק של הארגון
4. עשור לארגון "הצלה יבנאל". ברסלב סיטי. 10 בפברואר 2019
5. יוסי שוהם, ‏זקוקים לעזרה רפואית דחופה? חסן נסראללה יטפל, באתר ‏מאקו‏, 17 במאי 2017
6. רבנים קוראים שלא להתגייס לארגון "איחוד הצלה", באתר ‏מאקו‏, 25 באוגוסט 2021
7. פרטים על הצלה אויר. אתר הארגון
8. "Heroes in the Air! Q&A With the Founders of Hatzolah Air" אתר Jewish Vues
9. It's a bird, it's a plane... it's Hatzolah Air, אתר Israel National News
10. צי מטוסי הצלה אויר
11. "מסוק מדא-הצלה אייר", באתר מד"א, 11 ביוני 2023