כרזת הסרט | |
מבוסס על | "הצרצר והנמלה" מאת איזופוס |
---|---|
בימוי | וילפרד ג'קסון |
הופק בידי | וולט דיסני |
תסריט | פינטו קולביג, ויליאם קוטרל, ג'ו גרנט |
מדבבים | פינטו קולביג, דורותי קומפטון |
מדבבים בעברית | אוהד שחר, טליה ברקאי |
מוזיקה | לי הרליין |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | אולפני ההנפשה של וולט דיסני |
חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
10 בפברואר 1934 16 ביוני 2022 |
משך הקרנה | כ-8 דקות |
שפת הסרט | אנגלית (הסרט דובב לשפות נוספות, ביניהן עברית) |
סוגה | סרט הנפשה, סרט מוזיקלי, סרט פנטזיה, סרט קומדיה |
סרטים בסדרה | סימפוניות טיפשיות |
דף הסרט ב־IMDb | |
הצרצר והנמלה (באנגלית: The Grasshopper and the Ants) הוא סרט קצר מונפש מוזיקלי אמריקאי, מסוגת פנטזיה וקומדיה, אשר מבוסס על משל בעל אותו שם המיוחס לאיזופוס. הסרט, אשר משמש כסרט ה-42 בסדרת הסרטים "סימפוניות טיפשיות", בוים על ידי וילפרד ג'קסון, נכתב על ידי פינטו קולביג, ויליאם קוטרל וג'ו גרנט, הופק על ידי וולט דיסני והולחן על ידי לי הרליין. הסרט הופק על ידי אולפני ההנפשה של וולט דיסני והופץ על ידי יונייטד ארטיסטס בארצות הברית ב-10 בפברואר 1934. אורך הסרט הוא כ-8 דקות.
הסרט נחשב לאחד הסרטים הבולטים שהופקו במסגרת סדרת הסרטים, כאשר עיבוד שלו הופיע בספר קומיקס שיצא לאור על ידי Dell Comics. בסרט מושר על ידי הופ הצרצר השיר "The World Owes Me a Living" שנכתב על ידי הרליין ולארי מורי, שלימים הפך להיות מזוהה עם דמותו של גופי והופיע בהפקות נוספות.
בישראל הסרט הופץ לראשונה בדיבוב עברי עם עליית שירות הסטרימינג דיסני+ ב-16 ביוני 2022.
הסרט מתחיל כשרואים את הופ הצרצר מנגן בכינור שלו, רוקד ואוכל עלים. לפתע הוא מבחין בכמה נמלים שעובדות קשה באיסוף מזון וצוחק עליהן. הוא קורה לאחת הנמלים ואומר לה שיש אוכל על כל עץ ולכן הוא לא רואה סיבה לעבוד, ומתחיל לרקוד איתה ולשיר "The World Owes Me a Living". בהמשך מגיעה מלכת הנמלים ורואה את הנמלה רוקדת במקום לעבוד, וכאשר הנמלה מבחינה בה היא מיד חוזרת לעבוד. המלכה זועמת על הצרצר שלא עובד ומזהירה אותו כשיגיע החורף הוא ישנה את המנגינה שלו. הצרצר דוחה בשמחה את אזהרת המלכה ואומר שהחורף עוד רחוק.
הסתיו עובר ומגיע החורף. הצרצר משתרך בשלג, כאשר קר לו והוא רעב. הוא מוצא עלה אחד, אך הוא מתפוצץ לפני שהוא מספיק לאכול אותו. בינתיים, הנמלים חוגגות ואוכלות את המזון המאוחסן שלהן. הצרצר דופק בדלתם ומתמוטט, כאשר הנמלים נושאות אותו פנימה, מאכילות אותו ומחממות אותו. מלכת הנמלים מתקרבת אליו, והצרצר מתחנן אליה שתאפשר לו להישאר. היא אומרות לו שרק מי שעובד רשאי להישאר, ומבקשת ממנו לקחת את הכינור שלו. כשהוא חושב שהוא מגורש ומתחיל לעזוב, המלכה אומרת לו להתחיל לנגן והוא עושה זאת בשמחה.
שם הדמות | מדבב/ת באנגלית | מדבב/ת בעברית |
---|---|---|
הופ הצרצר | פינטו קולביג | אוהד שחר |
מלכת הנמלים | דורותי קומפטון | טליה ברקאי |
הסרט הקצר, שמבוסס על המשל "הצרצר והנמלה" המיוחס לאיזופוס, הופק כחלק מסדרת הסרטים "סימפוניות טיפשיות" כשהוא ה-42 בו. בספטמבר 1933 החלה העבודה על הסרט[1], כאשר הוא בוים על ידי וילפרד ג'קסון ונכתב על ידי פינטו קולביג, ויליאם קוטרל וג'ו גרנט. הנפשתו של הופ הצרצר החלה ב-8 בנובמבר 1933[1], כאשר תהליך הצביעה נעשה בשיטה הנקראת "טכניקולור". האנימטורים שעבדו על הסרט כוללים את ארט באביט, לס קלארק, יו הנסי, דיק הומר, אלברט הורטר, דיק לנדי, המילטון לוסק, תומאס מקימסון, האולי פראט, ביל רוברטס, לאונרד סברינג, בן שרפסטין, אדוארד סמית', פרנצ'י דה טרמודן, קארל אורבאנו וסיי יאנג.
הסרט הולחן על ידי לי הרליין שגם היה שותף, יחד עם לארי מורי, לכתיבת השיר "The World Owes Me a Living" שהופיע בו בביצוע הופ הצרצר שדובב על ידי פינטו קולביג, שבאותה תקופה דיבב גם את גופי, שלימים השיר הפך להיות מזוהה איתו והופיע בהפקות נוספות. מפיק הסרט הוא וולט דיסני, כאשר הוא הופק על ידי אולפני ההנפשה של וולט דיסני והופץ על ידי יונייטד ארטיסטס בארצות הברית ב-10 בפברואר 1934.
מאז הפצת הסרט הוא הופץ ב-DVD ו-VHS, כמו כן הוא שודר בטלוויזיה, בין היתר במסגרת התוכנית "עולמו המופלא של דיסני" וסדרת הטלוויזיה "Sing Me a Story with Belle". בהמשך הסרט נהיה זמין בשירות הסטרימינג דיסני+.