לידה |
4 באפריל 1900 בנלה, אוסטרליה |
---|---|
פטירה |
1 במרץ 1942 (בגיל 41) מצר סונדה, אינדונזיה |
מדינה | אוסטרליה |
השכלה | הקולג' הימי המלכותי האוסטרלי |
השתייכות | הצי המלכותי האוסטרלי |
דרגה | קפטן |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
אות השירות המצוין | |
הקטור וולר (באנגלית: Hector Macdonald Laws Waller; 4 באפריל 1900 – 1 במרץ 1942) היה קצין בכיר בצי המלכותי האוסטרלי. הקריירה שלו נמשכה כמעט שלושים שנה וכללה שירות בשתי מלחמות העולם. כמפקד של משחתת הצי אה"מ סטיוארט בזירת הים התיכון במלחמת העולם השנייה, הוא זכה להכרה כקברניט מוכשר ומפקד שייטת. לאחר מכן עבר לזירת דרום-מערב האוקיינוס השקט כמפקד הסיירת הקלה אה"מ פרת', עמה טבע במהלך קרב מצר סונדה (אנ') בתחילת 1942.
וולר נולד ב-4 באפריל 1900 בעיר בנלה שבמדינת ויקטוריה, אוסטרליה. בנם של ויליאם פרדריק והלן וולר, הצעיר מבין עשרה ילדים. הוא נקרא על שמו של הגנרל הקטור מקדונלד, גיבור מלחמת הבורים, וכן על שם קרוב משפחה בשם לוז שהיה אדמירל ובן זמנו של הוריישו נלסון.
בשנת 1913 התקבל וולר לקולג' הימי המלכותי האוסטרלי (RANC) כימאי.[1] הוא זכה להכרה כשחקן רוגבי והפך לקפטן הצוערים. בשנתו האחרונה בקולג' הועלה לדרגת קפטן הצוערים הראשי וזכה במדליית המלך, שניתנה על "נשיאה ג'נטלמנית[דרושה הבהרה], אופי, השפעה טובה בין חבריו ואיכויות קצונה". הוא הועלה לדרגת צוער ב-1 בינואר 1918 ונשלח לבריטניה. באפריל הוצב לשרת בגרנד פליט של הצי המלכותי הבריטי על סיפון הדרדנוט אה"מ אז'ינקור.[2]
בפברואר 1919 הוצב וולר בסיירת הקלה אה"מ מלבורן, וכעבור חודשיים חזר לאוסטרליה. הוא הועבר לסיירת הקלה אה"מ סידני כממלא מקום תת-לוטננט בספטמבר.[3][4]
באפריל 1920 הוצב שוב על סיפון מלבורן. [5] במרץ 1921 הועלה לדרגת לוטננט ועבר הכשרה נוספת בבריטניה לפני שחזר להצטרף לצוות ה-RANC. שנתיים לאחר מכן התחתן עם ננסי בווס, בתו של שר בפרבר בסידני ולזוג נולדו שני בנים, מייקל וג'ון.
באפריל 1924 הוצב בסיירת הקלה אה"מ אדלייד. מאוחר יותר באותה שנה, החל להתאמן כקצין איתותים באנגליה; בין חבריו לכיתה נכלל לואי מאונטבאטן.
במאי 1926 קיבל את הפיקוד על בית הספר לתקשורת אלחוטית וטלגרפיה בבסיס הימי Flinders Naval Depot בוויקטוריה. בין השנים 1928 ל-1930, הוא שירת בצי המלכותי הבריטי כקצין תקשורת על סיפון המשחתת אה"מ ברוק. הוא הועלה לדרגת סגן-מפקד במרץ 1929.
עד לשלב זה בקריירה שלו רכש וולר מוניטין חזק בעבודת התקשורת שלו. ביולי 1930, הוא הוצב על ספינת הדגל של חיל הים המלכותי האוסטרלי, הסיירת הכבדה אה"מ אוסטרליה, כקצין תקשורת השייטת. הוא המשיך בתפקיד זה לאחר שעבר לספינה האחות של אוסטרליה, אה"מ קנברה, במאי 1931. בתחילת 1932, הוקצה למשרד הימייה במלבורן, וחזר לאה"מ קנברה כקצין תקשורת השייטת באוגוסט 1933. הוא הועלה לדרגת מפקד ביוני 1934 ובחודש שלאחר מכן הפך לקצין המבצעים של ה-RANC. לאחר שעזב את הקולג' ביולי 1936, חזר לאנגליה ובילה שישה חודשים במחלקת המודיעין הימי הבריטי. הוא שירת לאחר מכן כקצין מבצעים של ספינת התיקונים אה"מ ריסורס. בנובמבר 1937, וולר קיבל את הפיקוד הראשון שלו על סיפון המשחתת הבריטית אה"מ בראזן.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מונה וולר למפקד המשחתת אה"מ סטיוארט, ולקח פיקוד על קבוצת ארבע משחתות נוספות שנשארו מהצי הבריטי המלכותי – ספינות הצי אה"מ ואמפייר, ונדטה, וויאג'ר ו-ווטרהן – שכונו בהמשך על ידי הגרמנים "פלוטילת גרוטאות הברזל". הספינות היו בדרכן לסינגפור לאימונים כאשר הממשלות הבריטית והאוסטרלית הסכימו כי יש להקצותן לזירת הים התיכון, כפלגת המשחתות ה-19, תחת פיקודו של וולר. כשהן מגיעות למלטה בסוף דצמבר, וולר השאיר רושם ראשוני חיובי על מפקדי הצי המלכותי.
במאי 1940, הוא מונה למפקד הפלגה העשירית של המשחתות, שכללה את ספינות "פלוטילת גרוטאות הברזל" ועוד ארבע משחתות בריטיות מודרניות, ובחודש שלאחר מכן הועלה לדרגת קפטן.
לאחר כניסתה של איטליה למלחמה ב-10 ביוני 1940, השתתף וולר בחיפוש מוקשים מול חופי צפון אפריקה. כצלף מיומן, פוצץ מוקשים צפים באמצעות רובה וכדורי חודרי שריון. ב-21 ביוני, סטיוארט הפגיזה את העיירה האיטלקית ברדיה. בחודש שלאחר מכן פלגת המשחתות העשירית שלו השתתפה בקרב קלבריה.
באוגוסט 1941 לאחר שעזב את הים התיכון חזר וולר לאוסטרליה לשירות בדרום מערב האוקיינוס השקט.[6] ב-24 באוקטובר, קיבל פיקוד על הסיירת הקלה אה"מ פרת', שעגנה בסידני.[7]
ב-27 בפברואר כוח ההתקפה שאליו הצטרפה פרת' הובס בקרב ימי על ידי הצי הקיסרי היפני, עם תחמושת מועטה, החליט וולר לסגת, מלווה בסיירת הכבדה יו.אס.אס יוסטון בפיקודו של הקפטן אלברט ה. רוקס. פעולתו של וולר סתרה את פקודות מפקדו ההולנדי, האדמירל קונרד הלפריך, "להמשיך לפעול בכל מחיר ועד הסוף המר", אך האוסטרלי היה משוכנע כי המשך המאבק יוביל להקרבה חסרת טעם.[8]
בלילה שלמחרת ניסו פרת' ו-יוסטון לפרוץ דרך מצר סונדה לכיוון אוסטרליה, כשהן נתקלו בצי פלישה יפני שליווה נושאת מטוסים, ספינת עזר, ארבע סיירות כבדות, סיירת קלה ואחת עשרה משחתות.[9][10] כקצין הוביל וולר את פרת' ונתן פקודה לפתוח באש כאשר יצרו קשר עם ספינות האויב זמן קצר לאחר השעה 23:00.[11] בקרב שהתחולל, הטביעו הסיירות של בעלות הברית ארבע ספינות יפניות ושולת מוקשים לפני שהן עצמן טבעו, זמן קצר לאחר חצות ב-1 במרץ 1942. לאחר שנלחמה עד הכדור האחרון, נפגעה פרת' משני טילי טורפד, ואיבדה למעלה מ-350 מאנשי צוות מתוך 680 כאשר התהפכה.
ב-15 במרץ 1946, הוענקה לוולר אזכור בשדרים לאחר מותו עבור "גבורה ונחישות" על סיפון אה"מ פרת'.[2][12] בנו הצעיר ג'ון הלך בעקבותיו והצטרף לצי, והתקבל לקולג' הימי המלכותי האוסטרלי. בשנת 1947. הוא סיים כקפטן צוער ראשי, הפך למהנדס חשמל והגיע לדרגת מפקד בשנת 1967, לפני שהועבר למילואים כחוקר בצי.[13][14]
שמו של הק וולר מופיע על לוח הכבוד הממוקם בלוח 6 באזור ההנצחה באנדרטת המלחמה האוסטרלית בקנברה, ועל אנדרטת הצי בפלימות', דבון, אנגליה.[15] הוא גם מונצח ברחוב וולר קרסנט וברחוב וולר פלייס בפרבר קמפבל שבקנברה.[16][17] מוזיאון התלבושות והחלוצים של בנלה מחזיק במדליות ובמדי השרד שלו.[18][19] מחלקת וולר של בית הספר לגיוס של הצי המלכותי האוסטרלי ב-אה"מ קרברוס, ויקטוריה, נקראה על שמו עד ששמה הועבר למחלקה בקולג' הצי המלכותי האוסטרלי בשנת 2013.[20]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)