לידה |
29 בספטמבר 1906 נויקלן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
1972 (בגיל 65 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
מדינה | גרמניה |
תקופת הפעילות | 1933–1939 (כ־6 שנים) |
בן או בת זוג | לני זוננפלד |
הרברט זוֹנֶנפלד (בגרמנית: Herbert Sonnenfeld; 29 בספטמבר 1906, ברלין-נויקלן – 1972, ניו יורק) היה צלם יהודי-גרמני.
הרברט זוננפלד היה בנם של יוזף ושרלוט זוננפלד, שניהלו חנות סדקית בהרמנשטראסה (גר') בברלין. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים עבד זמן מה בחנות הסדקית של דודו, ואז הפך לנציג חברת אזעקה. בשנת 1931 התחתן עם לני והשניים עברו לדירה ברחוב יואכימשטאלר, שם הקים חדר חושך, בתור צלם חובב.
זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון, פוטר זוננפלד עקב יהדותו. בני הזוג זוננפלד ניסו להגר לארץ ישראל, אך לא קיבלו סרטיפיקט כיוון שלא היו בעלי מקצוע נדרש או הון מספיק לשם השקעה. עם זאת, זוננפלד יצא למסע לארץ ישראל בשנת 1933 ותיעד את חיי היישוב. אחרי שבועיים שב לברלין.
לני סייעה לזוננפלד בצילומיו. היא הציעה את התמונות שצילם לעיתונים יהודיים שונים. התגובה הייתה חיובית, וזוננפלד החל לעבוד כצלם עיתונות בעיתונים יהודיים וכן בארגונים יהודיים. בין היתר תיעד אירועים של האיגוד התרבותי של יהודי גרמניה. הוא צילם בין השנים 1933–1938 את המוזיאון היהודי באורניינבורגשטראסה, בו פעלו אמנים והתקיימו אירועי אמנות של ארגוני צדקה, אירועי ספורט ואירועים שהיו קשורים להכשרה החלוצית. עוד צילם זוננפלד יהודים בדרכם להגר מגרמניה. המוזיאון היהודי בברלין מחזיק בכ-3,000 תשלילים מתקופה זו, שבין השנים 1933–1938. עקב ממדיו של אוסף זה, נחשב זוננפלד כאחד הצלמים החשובים שתיעדו היבטים מחיי היהודים בברלין בתקופת השלטון הנאצי.
עם זאת, צילומיו של זוננפלד היו חד צדדיים באופיים, מכיוון שהעיתונים היהודיים שעבורם סיפק זוננפלד תמונות ניסו – באופן טבעי – לעודד את קוראיהם בתקופה זו, כך שנושא בידודם והפרדתם של היהודים ברייך השלישי בלט פחות בצילומיו, והודגשו הצדדים החיוביים של הקיום היהודי בגרמניה בתקופה זו. על כן, צילומיו – שהיו תיעודיים באופיים – נשאו לעיתים קרובות אופי הסברתי.
הקריירה של זוננפלד כצלם עיתונות החלה ברכישה של תמונותיו מארץ ישראל על ידי רוברט ולטש, העורך הראשי של העיתון הציוני "יודישה רונדשאו". בהמשך פרסמו את תמונותיו עיתון משפחתי, עיתון הקהילה היהודית בברלין, ועיתונים יהודיים אחרים. עם זאת, זוננפלד הוגבל ללקוחות יהודיים בלבד, כעמיתיו היהודיים, בהם הצלמים ארנו קיקולר (Arno Kikoler), אברהם פיזרק (אנ') ואחרים. משנת 1936 העביר זוננפלד קורסי צילום; לני זוננפלד עבדה בתחילה כעוזרת בלבד, אך החלה לצלם בבית אבות יהודי בשנת 1934 ותיעדה את פעילותו של מחנה מהגרים בשוודיה בשנת 1936. עד נובמבר 1938 עבדו בני הזוג זוננפלד בצילום. אחרי "ליל הבדולח" בנובמבר 1938 פורסמו רק תמונות מעטות של זוננפלד, ויום לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין הגיעה אל בני הזוג הידיעה שהם קיבלו ויזה לארצות הברית, אותה ביקשו מאז אמצע שנות ה-30.
בסוף 1939 היגרו הרברט ולני זוננפלד לניו יורק, וברשותם רק חלק קטן מהתמונות שצילמו. הם עלו על רכבת לטריאסטה ועלו על סיפון ספינה שהובילה אותם לארצות הברית. להרברט זוננפלד היה אח נשוי בניו יורק. הזוג נתמך גם על ידי הקונגרס היהודי האמריקני, שסיפק להם דירה וסטודיו לצילום. בני הזוג המשיכו בפעילותם בניו יורק, בעיקר בנושאים יהודיים. הרברט זוננפלד היה הצלם היחיד בוועידת ארגון ציוני אמריקה במאי 1942 במלון בילטמור בניו יורק. כעבור כמה חודשים זומן לשירות צבאי ונשלח לאנגליה, שם צילם במחנה המגויסים בליכטפילד. לני זוננפלד פיתחה קריירה של צלמת בניו יורק. בין היתר תיעדה את מרכז הפליטים בפורט אונטריו באוסווגו בשנת 1944. בהמשך עבדה בעיתונים "הניו יורק טיימס ו"לייף מגזין", וכן עבור ארגונים יהודיים רבים. היא צילמה תמונות רבות מראשית ימיה של מדינת ישראל.
בשנותיו המאוחרות התעניין הרברט זוננפלד גם בציור. לאחר מותו ניהלה לני זוננפלד את ארכיון התשלילים שצברו השניים. לני זוננפלד מכרה חלק מהיצירות למוזיאון היהודי בברלין. היתר נותרו בניו יורק. לני זוננפלד חייתה שנים רבות אחרי בעלה ונפטרה בשנת 2004 בגיל 96.
בשנת 1988 קנה המוזיאון היהודי בברלין חלק מאוספיו של זוננפלד, בתמיכת הקרן הגרמנית Stiftung Deutsche Klassenlotterie Berlin (גר'). שנתיים לאחר מכן ארגן המוזיאון תערוכה בשם "הרברט זוננפלד: צלם יהודי בברלין, 1933–1938". לאחר פתיחת המוזיאון היהודי בברלין בשנת 2001, הועבר לשם האוסף ועבר דיגיטציה בהדרגה. אוספי המוזיאון הועלו לאינטרנט ב-2012 ובהם תצלומיו של זוננפלד.