לידה |
16 באוגוסט 1897 ז'ובקבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
8 במאי 1960 (בגיל 62) לונדון, הממלכה המאוחדת |
מדינה | הממלכה המאוחדת, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
השכלה | |
תקופת כהונה | ? – 8 במאי 1960 |
תקופת הפעילות | ? – 8 במאי 1960 |
תפקידים בולטים | שופט בית הדין הבין-לאומי בהאג, פרופסור |
צאצאים | אליהו לאוטרפכט |
פרסים והוקרה | |
סיר הרש לאוטרפכט (16 באוגוסט 1897 – 8 במאי 1960) היה עורך דין בינלאומי יהודי-בריטי ושופט בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ).
הרש נולד למשפחה יהודית בעיירה הקטנה ז'ולקייב, באימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום אוקראינה), ליד למברג, בירת גליציה המזרחית. בשנת 1911 עברה משפחתו ללמברג.
תעודת לידתו התגלתה בארכיון של העיר וורשה, שם כתוב כי הוריו היו אהרון לאוטרפכט, איש עסקים שעסק בתחום הנפט, ואימו דבורה לאוטרפכט שעסקה במשק הבית. להרש היה אח מבוגר ששמו דוד, ואחות צעירה ששמה סבינה שנולדה כשלוש שנים אחריו, למשפחה נולד ילד רביעי שמת בלידה. משפחתו הייתה מהמעמד הביניים.[1] בשנת 1915 הוא נרשם לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת למברג ;לאוטרפכט עצמו כתב מאוחר יותר כי לא הצליח לגשת לבחינות הגמר "מכיוון שהאוניברסיטה הייתה סגורה ליהודים בגליציה המזרחית". לאחר תקופה, בשנת 1919 עזב לעיר וינה כדי להמשיך את לימודיו האקדמיים. באוניברסיטת וינה פגש ברחל שטיינברג, סטודנטית למוזיקה שהגיע מפלשתינה, לה הוא הציע נישואין מהירים ואת האפשרות ששניהם יעברו להתגורר בלונדון לטובת לימודים.[1] אחרי שעבר להתגורר בלונדון, שם הפך לעורך דין בינלאומי, בשנת 1923 נרשם לאוטרפכט לבית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון (LSE), ואשתו רחל נרשמה לקולג' המלכותי למוזיקה. את עבודת הדוקטורט שלו עשה לאוטרפכט בנושא של "מקורות המשפט הפרטי ואנלוגיות למשפט הבינלאומי" שנת 1925, [2] ופורסמה בשנת 1927.[3][4] בשנת 1928, לאחר שזכה לשבחים אקדמיים, זכה למשרה של מרצה זוטר ב-LSE, ובשנת 1935 נעשה למרצה בכיר. בשנת 1938 נבחר לקתדרה למשפט בינלאומי באוניברסיטת קיימברידג', שם הוא שימש כפרופסור בפקולטה למשפטים למשפט בינלאומי.[1]
עד לשנת 1937 הוא כתב מספר ספרים על המשפט הבינלאומי. כמו כן, הוא סייע בהעמדה לדין של הנאשמים במשפטי נירנברג - עזר לנסח את נאומו של התובע הבריטי (הארטלי שוקרוס).[5] השתתף בתהליך הניסוח של מגילת העצמאות (של מדינת ישראל )[6] . לאוטרפכט היה חבר בוועדת המשפט הבינלאומי של האו"ם בין השנים 1952 ל-1954 ושופט בבית הדין הבינלאומי לצדק בין השנים 1955 ל-1960. במילותיו של נשיא ה-ICJ לשעבר, סטיבן מ. שוובל, "ההישגים של השופט סר הרש לאוטרפכט אינם מתגברים על ידי כל עורך דין בינלאומי של המאה הזו [...] שהוא לימד וכתב בהצטיינות שאין כמותה".[7] כתביו ודעותיו של הרש ממשיכים להיות גם לאחר מותו מקור לציטוטים ונימוקים בהחלטות משפטיות כמו סיכומים בפסקי דין, חוות דעת של בית המשפט הבינלאומיים וטענות משפטיות רבות. אחד מאמרותיו המפורסמות היא כי "המשפט הבינלאומי נמצא בנקודת היעלמות של החוק".[8]
לאחר מותו לזכרו הוקם מרכז לאוטרפכט למשפט בינלאומי באוניברסיטת קיימברידג' שנקרא על שמו ועל שם בנו, סר אליהו לאוטרפכט, אשר הקים את המרכז והיה המנהל הראשון שלו.[9]
המשפטן סמואל מוין טען שהרש היה אחד מעורכי הדין הבינלאומיים הבודדים שהפעילו קמפיין פעיל למען זכויות אדם בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20. לטענתו הרש "גינה את ההצהרה האוניברסלית כתבוסה מבישה של האידיאלים עליהם הכריזה".[10]
מהימים הראשונים של מחקרו בווינה, לאוטרפכט דחה את הדעה שמדינות לבדן כפופות למשפט הבינלאומי. בבוא העת התפתחה מחשבתו למעורבות ישירה ועמוקה במה שהפך לפן החשוב ביותר של ירידת ריבונות המדינה המוחלטת, ועלייתה של ההגנה הבינלאומית על זכויות האדם.[11]בעקבות השואה, חשיבתו של לאוטרפכט כללה גם את השאלה כיצד החוק הבינלאומי לא נתן מענה לאירועי השואה, וכיצד ניתן למנוע אירועים שכאלו בעתיד, במיוחד לאור היות המשפט הבינלאומי מבוסס על כללים ותקדימים קבועים. כאשר נשאל לאוטרפכט על האפשרויות של מדינת ישראל שזה עתה הוקמה לתבוע אזרחות לקורבנות השואה היהודים שנפטרו, קבע לאוטרפכט באמביוולנטיות כי אף על פי שהדבר אינו אפשרי על פי המצב הנוכחי של המשפט הבינלאומי, זו תהיה רק תגובה יוצאת דופן לאירוע יוצא דופן וחסר תקדים.[12]
בשנת 1924 הקים את ארגון הסטודנטים העולמי של סטודנטים יהודים יחד עם אלברט איינשטיין, אשר כיהן כנשיאה הראשון. ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים (באנגלית: World Union of Jewish Students, או בראשי-תיבות: WUJS) הוא ארגון הבינלאומי של קבוצות סטודנטים יהודים עצמאיים ב-43 מדינות.
על שמו של הרש לאוטרפכט הוקמה קתדרא למשפט בינלאומי פומבי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite thesis}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)