השבעתו של ג'ון פיצג'רלד קנדי לנשיאות ארצות הברית

קנדי נשבע אמונים כנשיא ארצות הברית ה-35

ההשבעה של ג'ון פיצג'רלד קנדי לנשיאות ארצות הברית (באנגלית: Inauguration of John F. Kennedy) כנשיא ארצות הברית ה-35 נערכה ביום שישי, 20 בינואר 1961 ונערכה בצד המזרחי של הקפיטול שבוושינגטון די. סי.

ההשבעה הייתה ההשבעה ה-44 בארצות הברית והיחידה של קנדי לאור העובדה ששנתיים לאחר ההשבעה הוא נרצח בטקסס.

קנדי נכנס לתפקידו בעקבות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1960, בהן ניצח ברוב זעום את המועמד הרפובליקני, ריצ'רד ניקסון שהיה באות ימים סגן הנשיא היוצא. קנדי היה הקתולי הראשון שהפך לנשיא, האדם הצעיר ביותר שנבחר לנשיאות והנשיא הראשון שנולד במאה העשרים.

נשף טרום ההשבעה

פרנק סינטרה ופיטר לופורד ארגנו והתארחו בנשף טרום ההשבעה שנערך בערב יום ההשבעה, 19 בינואר 1961, סינטרה גייס כוכבים הוליוודים רבים על מנת שיופיעו וייקחו חלק באירוע, הוא אף שכנע את תיאטראות ברודוויי להשעות את ההצגות שתוכננו לאותה לילה על מנת שגם שחקני ברודוויי יוכלו לקחת חלק באירוע^[1], מחיר הכרטיסים נע בין 100 דולר לאדם ועד כ-10,000 דולר לקבוצה.

תקוותו של סינטרה הייתה שיוכל לגייס כ-1.7 מיליון דולר (שבמונחים של ימינו שווים כ-14.5 מיליון דולר) וזאת על מנת שהמפלגה הדמוקרטית תבטל את חובה מהבחירות לנשיאות, בין המופיעים והנואמים נמנים: פרדריק מארץ', טוני קרטיס, הארי בלפונטה, סידני פואטייה, ג'ין קלי, אלה פיצג'רלד, נט קינג קול, ג'נט לי, סינטרה עצמו ושחקנים וזמרים נוספים.

סמי דייוויס ג'וניור, חבר ותיק של סינטרה שהיה תומך המפלגה הדמוקרטית התבקש על ידי קנדי לא להשתתף באירוע וזאת בהוראת אביו, ג'וזף. ג'וזף חשש כי הנישואים בין-גזעיים שתוכננו בין דייוויס לשחקנית השוודית, מיי בריט ייגרמו לחיכוכים לאור הדיון הציבור על סוג נישואיים אלו, שרבים התנגדו לו. דייוויס אף דחה את חתונתו עם בריט עד אחרי הבחירות^[2]. בסופו של דבר עבר דייוויס מפלגה והביע את תמיכתו בהמפלגה הרפובליקנית בתחילת שנות ה-70.

אירועי ההשבעה

בהשבעה נכחו הנשיא לשעבר, הארי טרומן, הנשיא היוצא, דווייט אייזנהאואר ואף הנשיאים עתידיים; לינדון ג'ונסון שהיה סגנו של קנדי, ריצ'רד ניקסון שהתחרה נגד קנדי וסגנו של ניקסון, ג'רלד פורד. מלבד הנשיאים לקחו חלק הגברות הראשונות הבאות: אדית בולינג וילסון, מיימי אייזנהאואר, בס טרומן, אלינור רוזוולט ואשתו של קנדי והגברת הראשונה הנכנסת, ג'קלין. גם הגברות הראשונות העתידיות: בטי פורד, פט ניקסון וליידי בירד ג'ונסון.

מלבד אנשי הציבור הנ"ל, הוזמנו להשבעה סלבים רבים בהם קרל סנדברג, ארנסט המינגוויי, מארק רותקו, ג'ון סטיינבק ורבים נוספים.

הסופה שהייתה בזמן ההשבעה

ביום ההשבעה, 20 בינואר 1961 ביטל השלג שירד בוושינגטון די. סי. כמעט את המצעד המסרותי^[3]. האחריות לפנות את הרחובות בבירה בשעות הערב והבוקר שלפני ההשבעה הוטלה על חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית, חיל ההנדסה נעזר בכ-1,000 עובדים וכ-1,700 ילדי מתנועת הצופים, מלבד כוח האדם המשימה הושלמה בעזרת מאות משאיות זבל ומחרשות.

לפני שהגיע לקפיטול ביחד עם הנשיא היוצא, דווייט אייזנהאואר נסע קנדי למיסה בכנסייה הקתולית בשכונת ג'ורג'טאון.

דקלום השיר "המתנה על הסף"

רוברט פרוסט, שהיה בזמן ההשבעה בן 86^[4][5] ודקלם את שירו, "המתנה על הסף"^[6][7] לאחר שהאחרון התבקש על ידי קנדי לשיר את שיר זה בהשבעתו, קנדי ציין כי הוא "מעריץ את האומץ, המיומנות והתעוזה" של פרוסט ואף הוסיף כי "מעולם לא התייחסתי לעולם הפוליטיקה ועולם השירה שכה רחוקים זה מזה".

נאום הפתיחה

מיד לאחר שקנדי נשבע אמונים כנשיא ארצות הברית פנה קנדי לקהל והחל בנאומו, נאום ההשבעה שלו כלל כ-1,366 מילים והיה הנאום הראשונה ששודר בצבע^[8]. הנאום נחשב בין נאומי ההשבעה הנשיאותיים הטובים בהיסטוריה האמריקאית^[9][10], אחד מהמשפטים הזכורים מהנאום היה ”אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך”.

המצעד

מצעד ארוך נערך בשדרת פנסילבניה, כ-16 אלף אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית צעדו עם תצוגת כלי נשק מודרניים בהם, כ-16 אלף אישים נוספים שצעדו במצעד היו אזרחים שכללו בעיקר להקות, ילדי תנועת הצופים ופקידים פדרליים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא השבעתו של ג'ון פיצג'רלד קנדי לנשיאות ארצות הברית בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Doyle, Jack (21 באוגוסט 2011). "The Jack Pack, Pt. 2: 1961–2008". PopHistoryDig.com. נבדק ב-16 בפברואר 2014.
2. Jacobs, George; Stadiem, William (2003). Mr. S.: The Last Word on Frank Sinatra. New York: HarperCollins. ISBN 0-06-051516-3.
3. Jason Samenow (9 בינואר 2009). "Inauguration Weather: The Case of Kennedy". The Washington Post. נבדק ב-10 בפברואר 2010.
4. Wirzbicki, Alan (11 בינואר 2011). "The poem Robert Frost wanted to read at John F. Kennedy's inauguration". Boston.com. Boston Globe. נבדק ב-11 בפברואר 2014.
5. Wolly, Brian (17 בדצמבר 2008). "History & Archaeology: Inaugural Firsts – When was the first inaugural parade? Who had the longest inaugural address? A look at presidential inaugurations through time". Smithsonian Magazine. נבדק ב-26 בינואר 2013.
6. Associated Press (30 בינואר 1963). "Robert Frost Dies at 88; Kennedy Leads in Tribute". New York Times. נבדק ב-11 בפברואר 2014.
7. "Poetry and Power: Robert Frost's Inaugural Reading". Poets.org. אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2014. נבדק ב-11 בפברואר 2014.
8. Peters, Gerhard (ed.). "Inaugural Addresses (including length in words) Washington – Trump". University of California, Santa Barbara: The American Presidency Project. נבדק ב-17 באוקטובר 2018.
9. Wyatt, Edward (10 במאי 2005). "Two Authors Ask About 'Ask Not'". New York Times. נבדק ב-11 בפברואר 2014.
10. "Greatest speeches of the 20th century". The Guardian. נבדק ב-12 בפברואר 2014.