השחתת איבר המין הנשי בניגריה

השחתת איבר המין הנשי או מילת נשים היא שם כולל שניתן למנהגים מסורתיים שונים שמערבים חיתוך מלא או חלקי של איבר המין הנשי^[1]. אוכלוסיית ניגריה מונה כ-150 מיליון איש, מתוכן 52% הן נשים. בקרב נשים מבוגרות בניגריה, השכיחות לביצוע מילה עומדת על 41%. שיעור השכיחות יורד בהדרגה לפי הגיל, ובקבוצות הגיל הצעירות אחוז הנשים שעברו השחתת איבר המין הנשי נמוך יותר. במרבית האזורים בניגריה, השחתת איבר המין הנשי מבוצעת בגיל צעיר מאוד וללא קבלת הסכמה על ידי הפרט. המנהג נפוץ בקרב מוסלמים ונוצרים, ובניגריה האזורים הנוצריים מרבים יותר לבצע השחתת איבר המין הנשי^[2]. החל משנת 2015, השחתת איבר המין הנשי אינה חוקית בניגריה, אך מבוצעת עדיין בהיקפים גדולים.

רקע

השחתת איבר המין הנשי היא מנהג מסורתי שכולל חיתוך (מלא או חלקי) של איבר המין הנשי. מורכב לעקוב אחר התפתחות מנהג זה לאורך ההיסטוריה וקשה להצביע על מועד התחלתו, וכן קיים שוני בין חברות שונות. השחתת איבר המין הנשי הייתה נהוגה על ידי הפיניקים, האתיופים והמצרים בתחילת המאה החמישית לפני הספירה. בדו"ח משנת 1969 שערכה המשלחת המדענית הגרמנית, דיווח על השחתת איבר המין הנשי היה שכיח למדי במדינות המזרח התיכון וסביבתן. השחתת איבר המין הנשי לא נהוגה רק באזור אחד של העולם, אלא יש הערכה שיש בין 85 מיליון ל-114 מיליון נערות ונשים שעברו כריתה של חלק אחת או יותר מהפות, רובן מתגוררות באפריקה אך ישנן גם באסיה ובייחוד בארצות הברית ובקנדה. לפי נתונים של האו"ם, 27% מהנערות החיות בניגריה עברו השחתת איבר המין הנשי^[1].

סוגי השחתת איבר המין הנשי בניגריה

סוגי השחתת איבר המין הנשי שנפוצים בניגריה הם הסרה חלקית או מלאה של אברי המין החיצוניים (שקרויים "השחתת איבר המין הנשי", "גישרי" ו-Hymenectomy (כריתת קרום הבתולים))^[1].

1. השחתת איבר המין הנשי מתייחסת להסרה חלקית או מלאה של אברי המין החיצוניים הנשיים (עורלה, דגדגן, שפתיים פנימיות, שפתיים חיצוניות). ישנן צורות שונות של השחתת איבר המין הנשי ובניגריה קיימים ארבעה סוגים. הסוג הראשון מתייחס לכריתת עורלת הדגדגן, ובמדינות מוסלמית שמו הוא "מילת סונה" (Sunnah). הסוג שני מתייחס לכריתת עורלת הדגדגן והסרה חלקית או מלאה של הדגדגן בחלקים הסמוכים לשפתיים הפנימיות. לעיתים קרובות מכונים זאת ככריתה. הסוג השלישי הוא הדרסטי ביותר וגורם להשפעות בריאותיות קיצוניות ושליליות. סוג זה כולל הסרה מלאה של הדגדגן (הסרת השפתיים הפנימיות והחלק האמצעי של השפתיים החיצוניות). כתוצאה מכך נחסם איבר המין הנשי תוך השארת חור מינימלי המאפשר מעבר שתן ווסת. הסוג הרביעי כולל דקירות, פירסינג או חתכים בדגדגן ובשפתיים, צריבת רקמות, חיתוך בנרתיק והכנסת חומרים חיצוניים לנרתיק על מנת להדק ולהצר אותו^[1].
2. "גישרי" (Gishiri) הוא חתך כירורגי מסורתי שמתבצע באזור הנרתיק על ידי סכין גילוח או אולר. בצפון ניגריה נהוג בעיקר לבצע זאת באזור הנרתיק הקדמי. "גישרי" מתבצע על ידי מיילד מסורתי או אדם המומחה בצמחי מרפא ובניגוד להשחתת איבר המין הנשי, מטרתו ריפוי מחלות, עידוד פוריות ועוד^[1].
3. Hymenectomy מתייחס לכריתת קרום הבתולים, ובדרך כלל מבוצע מיד לאחר הלידה על ידי אדם מומחה בצמחי מרפא ("Wanzami"). צורות נוספות של השחתת איבר המין הנשי כוללות שריטה וחיתוך של איבר המין החיצוני, שימוש בטבעות באיבר המין וחיתוך שמכונה "Zur-Zur", חתך שנעשה בצוואר הרחם כדי להקל על יציאת העובר במהלך לידה^[1].

אזורים נפוצים בניגריה להשחתת איבר המין הנשי

השחתת איבר המין הנשי מתבצעת באופן נרחב בניגריה, ובגלל האוכלוסייה הרבה שלה, בניגריה יש את המספר הגבוה ביותר של נשים שעברו מילה. השכיחות הגבוהה ביותר להשחתת איבר המין הנשי היא בדרום ניגריה בקרב נשים מבוגרות ועומדת על 77%. בדרום מזרח ניגריה השכיחות עומדת על 68% ובדרום מערב 65%. בצפון ניגריה האחוזים יחסית נמוכים יותר. בניגריה, מבין שש הקבוצות האתניות הגדולות: יורובה (Yoruba), האוסה (Hausa), פולאני (Fulani), איגבו (Igbo), איג'או (Ijaw) וקנורי (Kanuri), רק קבוצת הפולאני (Fulani) לא מבצעת השחתת איבר המין הנשי באף אחת מהצורות. בצפון ובדרום ניגריה הסוג הנפוץ ביותר של השחתת איבר המין הנשי הוא כריתת מלאה או חלקית של הדגדגן^[2].

גיל לביצוע השחתת איבר המין הנשי בניגריה

הגיל שבו מתבצעת השחתת איבר המין הנשי משתנה מאזור לאזור. יש מקומות שהשחתת איבר המין הנשי מתבצעת מוקדם ככל האפשר, ובמקומות אחרים זה מתעכב עד לגיל ההתבגרות או כאשר האישה בהריונה הראשון. הניתוח מבוצע בדרך כלל על ידי מרפאים מסורתיים, דולות מסורתיות או מיילדות מנוסות^[1]. ברוב האזורים בניגריה מילת נשית מתבצעת בגיל צעיר מאוד ללא הסכמת הפרט. השחתת איבר המין הנשי אינה קשורה לדת, גם מוסלמים וגם נוצרים מבצעים זאת, אך זה יותר נפוץ באזורים נוצרים ברחבי ניגריה^[2].

סיבות להשחתת איבר המין הנשי

להשחתת איבר המין הנשי סיבות שונות: החל מטקס דתי, חניכת נשיות, טקס כניסה לשבט, טעמים אסתטיים ועוד. בקהילות מסוימות מילת הנשים צוינה כטקס דתי. מעניין לציין שהשחתת איבר המין הנשי מתבצעת בקרב מוסלמים, נוצרים ואחרים, אך אין ראיות ברורות במקורות הדתיים לתמיכה בכך. השחתת איבר המין הנשי מבוצעת לעיתים כטקס חניכת נשיות או כטקס כניסה לשבט. סיבה חשובה לביצוע השחתת איבר המין הנשי היא כדי לשמור על בתולי האישה עד לנישואיה, או כדי להוות אמצעי להפחתת תשוקה מינית של נערות.

סיבוכים אפשריים

מנהג מילת הנשים ייחודי ושונה ממרבית המנהגים המסורתיים הקיימים מפני תוצאות הלוואי החמורות בפן הפיזי, החברתי והפסיכולוגי. זוהי אחת הסיבות שמנהג זה ממשיך להתקיים למרות שיפור תנאי המחיה ואיכות החיים בתחום החינוך, הבריאות והכלכלה. ברוב המקרים השחתת איבר המין הנשי מתבצעת ללא הרדמה ובתנאי תברואה ירודים. השחתת איבר המין הנשי ברוב המקרים גורמת לנזקים בריאותיים ממשיים. הסיבוכים האפשריים תלויים בסוג ובהיקף התהליך. תופעות הלוואי רבות, כגון אובדן פוריות, זיהומים, אובדן היכולת לחוות עונג מיני ואף מוות^[1]. מחקר שבחן 290 נשים סומליות שעברו השחתת איבר המין הנשי מצא כי 39% מהן סבלו מסיבוכים משמעותיים. הסיבוכים המרכזיים שעלו היו דימום, זיהום ועצירת שתן. 37% מהנשים דיווחו כי סבלו מסיבוכים כמו ציסטות באזורי הקטיעה ובעיות בהטלת שתן. 40% מהנשים סבלו מסיבוכים בעת קבלת הווסת^[3].

הקשר בין השחתת איבר המין הנשי לדת

השחתת איבר המין הנשי היא תופעה תרבותית ולא תופעה דתית. בעולם המערבי קל להניח שיש קשר מובהק לדת אך לא כך הדבר. בבחינה של מגוון רב של טקסטים דתיים לא ניתן למצוא את מנהג מילת הנשים אך עדיין פעמים רבות משויך המנהג לדת. הפרשנות של אנשי הדת את הטקסטים הדתיים היא זו שהשרישה את המנהג בקרב אוכלוסיות שונות^[4].

התנגדות להשחתת איבר המין הנשי בניגריה

מתוך כלל הנשים בניגריה שעברו מילה, 37% מהן אינן רוצות שמילת הנשים תימשך. מתוך סך הנשים שאינן רוצות בהמשכיות המנהג של השחתת איבר המין הנשי, 61% טוענות שמילת הנשים היא מסורת פוגענית ולכן אינן רוצות בהמשכיותה. 22% נשים טוענות שמילת הנשים נוגדת את הדת. סיבות נוספות להתנגדות למנהג הן סיבוכים רפואיים (22%), ניסיון אישי כואב (10%) ופגיעה בכבוד האישה (10%). עם זאת, קיימת עדיין תמיכה במנהג באזורים בהם הוא מושרש עמוק במסורת המקומית^[2].

השחתת איבר המין הנשי בניגריה כיום

לפי נתוני האו"ם משנת 2014, כרבע מהנשים בניגריה עברו השחתת איבר המין הנשי. המנהג נאסר בחוק בחלק מהאזורים בניגריה, רובן בדרום הנוצרי, אך כיום חל איסור לבצע את המנהג בכל אזורי המדינה. ניגריה הוציאה את מנהג מילת הנשים אל מחוץ לחוק בשנת 2015. החתימה על החוק הייתה אחד הצעדים האחרונים שביצע הנשיא גודלאק ג'ונתן בתקופת כהונתו. החוק גם אוסר על גברים לנטוש את נשותיהם או ילדיהם בלא תמיכה כלכלית. פעילי זכויות אדם שמתנגדים להשחתת איבר המין הנשי בניגריה שמחו על חקיקת החוק, ומקווים שתהיה השפעה גם על מדינות שונות באפריקה בהן השחתת איבר המין הנשי אינה אסורה בחוק. הם מציינים את החשיבות שיש באכיפת החוק ויישומו. פעילים אלו טוענים שהדרך לסיום המאבק נגד השחתת איבר המין הנשי עודנה ארוכה^[5].

קישורים חיצוניים

• רויטרס, איסור מילת נשים בניגריה: "הדרך עוד ארוכה", באתר ynet, 1 ביוני 2015
• סוכנויות הידיעות‏, ציון דרך היסטורי: ניגריה הוציאה מחוץ לחוק מילת נשים, באתר וואלה, 31 במאי 2015
• "המאבק נגד השחתת איבר המין הנשי- הדרך עדיין קשה וארוכה"
• "השחתת איבר המין הנשי באסלאם"
• "המילה גורמת לפני האישה להאיר"
• רוני שגב, ‏המנהגים האכזריים ביותר בעולם נגד נשים, באתר ‏מאקו‏, 13 ביולי 2015

הערות שוליים

1. Mandara, M. U, Female genital mutilation in Nigeria, International Journal of Gynecology and Obstetrics, 84
2. TC Okeke, USB Anyaehie, CCK Ezenyeaku, An Overview of Female Genital Mutilation in Nigeria, Annals of Medical and Health Sciences Research
3. World Health Organization, Eliminating female genital mutilation: an interagency statement, WHO Library Cataloguing-in-Publication Data: Switzerland, 2008
4. Dorkenoo, Efua, Cutting the Rose: Female Genital Mutilation: The Practice and Its Prevention, Minority Rights Group: London, 1994
5. אלכסנדרה טופינג, גרדיאן, בצעד היסטורי, ניגריה הוציאה את מילת הנשים אל מחוץ לחוק, באתר הארץ, 31 במאי 2015