השמנטפים
שמנטפים (בשוודית: Hattifnattarna) או סמרמרים[1] הם יצורים בדיוניים ומהדמויות המרכזיות בסדרת ספרי "המומינים" מאת המאיירת והסופרת השוודית-פינית טובה ינסון.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השמנטפים הם יצורים שתמיד תועים בקבוצות גדולות. הדבר היחיד שמעניין אותם הוא להגיע לאופק – וכשהם מגיעים, הם ממשיכים במסעם. הם צומחים מזרעים שנשתלים בליל אמצע הקיץ.
השמנטפים לבנים ומזכירים במראהם פטריות דקות. עינהם הגדולות והלא ממוקדות משנות את צבען לפי הסביבה. השמנטפים חרשים ואילמים, אך מתקשרים ביניהם בטלפתיה.
הם נוהגים להתקבץ בלהקות גדולות וצפופות מאוד, עומדים ורועדים. דבר פרט לשוטטות לא מעניין אותם. הם אינם זקוקים למזון או שינה.
לשמנטפים ברומטר שמשמש אותם כדי לדעת מתי צפויה סופת ברקים. הם מתאספים סביב עץ הארז העתיק שבראש הרי הבדידות כדי להטען מהברקים בזמן סופה. השמנטפים נטענים על ידי החשמל, ולכן רצוי לשמור מהם מרחק בגלל סכנת התחשמלות. ניתן לחוש בנוכחותם כמטען חשמלי באוויר. בזמנים אחרים הם אינם מזיקים. באמצע הקיץ, השמנטפים מתאספים על האי שלהם לכנס שנתי, לאחריו הם ממשיכים לנדוד.
הופעות בספרי הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המומינים נתקלו בשמנטפים לראשונה בספר "משפחת המומינים והשיטפון הגדול" (1945) בו מומינאמא מספרת כיצד השמנטפים הצטרפו אליה בעת שחיפשה אחר מומינאבא וכיצד הם נעלמו לאחר מכן. השמנטפים מופיעים גם בספרים "כוכב השביט מגיע לעמק המומינים" (1946), "משפחת המומינים - הסיפור על מגבעת המכשף" (1948), "ספר הזכרונות של מומינאבא" (1950), "קיץ מסוכן בעמק המומינים" (1954) ובספר "משפחת המומינים - חורף קסום" (1957).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריאל הורוביץ, "למו"לים לא אכפת אם אנחנו גומרים את החודש", באתר מקור ראשון, ריאיון עם המתרגמת דנה כספי, 14.1.2019