התמחות (רפואה)

התמחות היא שלב מתקדם בהכשרתו של רופא, הנערך לאחר שהרופא סיים סטאז' וקיבל רישיון לעסוק ברפואה, ובו רוכש הרופא ידע וניסיון באחד מתחומי הרפואה, כגון רפואה פנימית או אונקולוגיה.

התמחות בישראל

בישראל, מסלול הכשרתו של רופא מתחיל בלימודים אקדמיים, המחולקים לשלב טרום-קליני ושלב קליני. השלב הקליני מתבצע במחלקות בבתי חולים המסונפים לבתי ספר לרפואה. התואר האקדמי של הרופאים, דוקטור לרפואה (Medical Doctor,‏ MD), מתקבל לאחר סיום הלימודים ותקופת התנסות מעשית המכונה בישראל ״סטאז'״. לאחר שהסטודנט עומד בכל הדרישות ומקבל את התואר האקדמי MD, עליו לפנות לרשויות המוסמכות (בישראל - משרד הבריאות) בבקשה לקבל רישיון לעסוק ברפואה.

סמכויותיו וחובותיו של רופא בעל רישיון מוגדרות בחוק (בישראל - פקודת הרופאים^[1]). רופא בשלב זה מכונה ״רופא כללי״, והוא יכול להמשיך את הכשרתו כרופא מתמחה באחד המסלולים המוגדרים בישראל על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית.

משך ההתמחות הוא 4–7 שנים בהתאם לתחום. הרופא המתמחה מועסק על ידי מוסד רפואי שהוכר על ידי המועצה המדעית ומשרד הבריאות להכשרת מתמחים. בתקופת ההתמחות חלים על המוסד המעסיק רופאים מתמחים חובות המוגדרות על ידי המועצה המדעית ומעוגנות בתקנות משרד הבריאות ובהסכמי העבודה עם המעסיקים. הרופא המתמחה עובד במוסד הרפואי תחת הדרכה ופיקוח של רופאים מומחים בתחום התמחותו. עם זאת, רופא מתמחה הוא רופא בעל רישיון, והוא נושא באחריות ובסמכות המוגדרות בחוק לכל רופא. במהלך ההתמחות ובסופה נדרש המתמחה לעמוד בבחינות של המועצה המדעית.

מתמחה שסיים את משך ההכשרה באופן הנדרש ועבר את בחינות ההסמכה, יכול לפנות למועצה המדעית בבקשה להכרה כמומחה. המועצה דנה בבקשתו המלווה באסמכתאות ובהמלצות הנדרשות. אם הוחלט כי המתמחה עמד בכל הדרישות, ממליצה המועצה המדעית למשרד הבריאות להכיר ברופא כמומחה. משרד הבריאות מנפיק לרופא רישיון מומחה. לעיתים ממשיך הרופא להתמחות-על או לתקופת התמקצעות נוספת, הנמשכת בדרך כלל 1–3 שנים.

הרופאים המתמחים מאיישים את בתי החולים בכל שעות היממה ומבצעים את מרבית העבודה הקלינית, תחת פיקוח והדרכה של רופאים מומחים. בשעות הערב והלילה מאוישות מרבית המחלקות בבתי החולים על ידי רופאים מתמחים בלבד (תורנות), והרופאים המומחים זמינים לייעוץ טלפוני או להגעה לבית החולים במידת הצורך (כוננות).

תנאי ההעסקה של רופאים מתמחים ומידת הנוכחות של רופאים מומחים בבתי החולים בשעות הערב והלילה עוברים שינויים תכופים בעשורים האחרונים. המגמה היא בעיקרה הגדלת מספר המומחים הנוכחים בערב ובלילה מחד, והקלת העומס על המתמחים מאידך.

מסלולי התמחות

בישראל מוכרים 57 מסלולי ההתמחות הבאים^[2]:

התמחות בסיסית

התמחות על

קישורים חיצוניים

מקצועות ההתמחות, באתר ההסתדרות הרפואית
תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973

הערות שוליים

^ פקודת הרופאים, באתר "נבו"
^ אתר המתמחים | ההסתדרות הרפואית בישראל | מקצועות התמחות וסילבוסים, באתר www.ima.org.il
^ 2 שנים לבעלי התמחות בפנימית או משפחה
^ למומחים בכירורגיה כללית
^ למומחים ב: כירורגיה כללית, פנימית, הרדמה, ילדים ומשפחה
^ למומחים ב: נוירולוגיה, בגריאטריה, בכירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים ונוירוכירורגיה

[1] פקודת הרופאים, באתר "נבו"

[2] אתר המתמחים | ההסתדרות הרפואית בישראל | מקצועות התמחות וסילבוסים, באתר www.ima.org.il

[3] 2 שנים לבעלי התמחות בפנימית או משפחה

[4] למומחים בכירורגיה כללית

[5] למומחים ב: כירורגיה כללית, פנימית, הרדמה, ילדים ומשפחה

[6] למומחים ב: נוירולוגיה, בגריאטריה, בכירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים ונוירוכירורגיה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]