התמכרות לפורנוגרפיה

התמכרות לפורנוגרפיה (באנגלית: Pornography addiction) היא התכונה המסתמנת בצריכה כפייתית ומוגזמת של פורנוגרפיה, הגורמת להשלכות שליליות בחיי האדם במגוון תחומים כגון רווחה פסיכולוגית, רגשית וחברתית. התמכרות זו באה לידי ביטוי בחוסר יכולת לשלוט בדחף לצפות בפורנוגרפיה, השקעה מוגזמת של זמן ומשאבים בהתנהגות זו וחווית מצוקה או פגיעה עקב צריכת חומר פורנוגרפי^[1].

חילוקי דעות

ישנו ויכוח על ההגדרה להתמכרות לפורנוגרפיה ועל הקיום של התופעה בכלל. התמכרות לפורנוגרפיה לא נמצאת ב-DSM 5 כהפרעה רשמית. קיימות הגדרות שונות, כאשר חלקן מתמקדות בהתנהגות אובייקטיבית בעקבות ההתמכרות לפורנוגרפיה וכאלו אשר מתמקדות בחוויה הסובייקטיבית ובתחושות של אותו האדם המכור לפורנוגרפיה^[2].

במהדורה ה-11 של הסיווג הסטטיסטי הבינלאומי של מחלות ובעיות בריאות קשורות (ICD-11) התמכרות לפורנוגרפיה היא שימוש בלתי נשלט, חוזר ומתמשך בפורנוגרפיה. התמכרות זו מלווה במצוקה משמעותית מבחינה קלינית ופגיעה תפקודית בכל תחומי החיים של האדם כגון תפקוד בעבודה ובחיי החברה שלו. בנוסף, המהדורה העדכנית ביותר של ה-ICD מדגישה כי מצוקה הנובעת רק מאי הסכמה מוסרית כלפי פורנוגרפיה אינה מספיקה כדי לאבחן שימוש בעייתי בפורנוגרפיה. ההגדרה מתיישרת עם הנחיות האבחון של הפרעת התנהגות מינית כפייתית (CSBD)^[3].

הבדלים מגדריים ותרבותיים בהתמכרות לפורנוגרפיה

נמצאו הבדלים ניכרים בצריכת תכנים פורנוגרפיים בין מגדרים ותרבויות אך לא בין נטיות מיניות שונות. גברים דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של שימוש בפורנוגרפיה לעומת נשים. אותם גברים צפו בפורנוגרפיה מגוונת, כלומר נשים וגברים המצולמים יחד ולא פורנוגרפיה להט"בית. הבדל זה יכול להיות מיוחס לאינדיבידואל או להבדלים חברתיים. ההבדלים האינדיבידואלים באים לידי ביטוי בכך שאותם גברים הצופים בפורנוגרפיה נוטים להיות יותר אימפולסיביים. ההבדלים החברתיים מתבטאים בכך שהחברה מקבלת את העובדה כי יש מגדרים מסוימים הצופים בפורנוגרפיה. בנוסף קיימים הבדלים בין מדינות, וההשערה שההבדלים בין מדינות עשויה להתייחס להבדלים תרבותיים הנוגעים לשימוש בפורנוגרפיה ומיניות., לדוגמה בתרבויות שמרניות יותר ההשפעה של הפורנוגרפיה על אותו אדם היא גבוהה יותר בעקבות חוסר החשיפה של אותה תרבות למיניות עצמה^[3].

השפעות ונזקים הנגרמים מהתמכרות לפורנוגרפיה

התמכרות לפורנוגרפיה עלולה להשפיע על האדם באופן מזיק במספר היבטים שונים בחייו. בפן האישי, התמכרות זו יכולה להוביל לחוסר אמון הולך וגובר לגבי המסוגלות לנהל את החיים בצורה יעילה אשר לעיתים מלווה בתחושה עמוקה של בושה ובירידה ניכרת בהערכה העצמית. רגשות שליליים אלו עלולים לזלוג לחיים החברתיים ולגרום לתחושות מוגברות של בידוד ודיסוציאציה הפוגעות בהסתגלות החברתית וביכולת לשמור על מערכות יחסים בריאות. ההשלכות על מערכות יחסים רומנטיות בפרט נובעות, בין השאר, מתפקוד חברתי לקוי, ציפיות לא מציאותיות של חיי המין וכן מהופעתן של בעיות מיניות המתפתחות בעקבות התמכרות זו. בנוסף שימוש מוגזם בפורנוגרפיה עשוי לגרום לקשיי ריכוז משמעותיים בעבודה או במהלך הלימודים וכתוצאה מכך עלולה להיות ירידה בביצועיי האדם בתחומים אלו. יתרה מזאת, התמכרות לפורנוגרפיה יכולה לפגוע גם בתחום הפיננסי, הקשיים שהאדם חווה בעקבות התמכרות זו עלולים להוביל להזנחת אחריות ואף לחובות כספיות. בסופו של דבר, ההשפעות המצטברות הנובעות מכך עלולות לגרום לפגיעה ואף אובדן של מערכות יחסים, זהות עצמית ורווחה כללית^[2]^[4].

דרכי הטיפול

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

היא גישה טיפולית בשימוש נרחב לטיפול בין היתר בהתנהגויות ממכרות, כולל התמכרות לפורנוגרפיה. במקרה זה, מטרת הטיפול ב־CBT היא לעזור לאנשים לזהות ולאתגר מחשבות ואמונות מעוותות הקשורות לצריכת פורנוגרפיה. על ידי לימוד אסטרטגיות התמודדות ופיתוח התנהגויות בריאות יותר, אנשים יכולים להפחית את הסתמכותם על פורנוגרפיה ולנהל טריגרים שמובילים לצפייה כפייתית^[1].

טיפול בקבלה ומחויבות

הדרך לטיפול בהתמכרות לפורנוגרפיה היא בהתמקדות בקבלת חוויות פנימיות, כגון דחפים ורגשות, ללא שיפוט תוך מחויבות לשינוי התנהגות המותאם לערכים האישיים. על ידי טיפוח וגמישות פסיכולוגית, אנשים יכולים לפתח מערכת יחסים בריאה יותר עם פורנוגרפיה ולהפחית התנהגויות צפייה כפייתיות^[1].

התערבויות מבוססות על מיינדפולנס

אסטרטגיות מיינדפולנס, כגון מדיטציות ותרגולי מודעות, הראו הבטחה בסיוע ליחידים לנהל תשוקה והתנהגויות אימפולסיביות הקשורות להתמכרות לפורנוגרפיה. על ידי הגברת המודעות לטריגרים, התערבויות מיינדפולנס יכולות לתמוך באנשים בשבירת מעגל השימוש בפורנוגרפיה כפייתית^[1].

התערבויות תרופתיות

ישנם מחקרים החוקרים את השימוש בתרופות, כגון נלטרקסון ופארוקסטין, בטיפול בפורנוגרפיה. נלטרקסון, אנטגוניסט לאופיואידים, עשוי לסייע בהפחתת התשוקות והתנהגויות כפייתיות הקשורות להתמכרות לפורנוגרפיה. Paroxetine, מעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיבי (SSRI), נחקר גם על יעילותו הפוטנציאלית בניהול שימוש בעייתי בפורנוגרפיה^[1].

טיפול זוגי

הסקירה מזכירה את היישום של טיפול מבני בטיפול בזוגות המתמודדים עם התמכרות לפורנוגרפיה. גישות טיפול זוגי מתמקדות בטיפול בדינמיקה בין-אישית, דפוסי תקשורת ובעיות אינטימיות שעשויות לתרום להתמכרות לפורנוגרפיה בתוך מערכת יחסים הזוגית. על ידי שיתוף בני הזוג בתהליך הטיפול, אנשים עם התמכרות לפורנו יכולים לקבל תמיכה ולטפל באתגרים הבסיסיים של מערכת היחסים^[1].

טיפול קבוצתי

תוכנית שנים עשר הצעדים - קבוצה ברוח תוכנית 12 צעדים של 'סקסוהוליסטים אנונימיים' מציעים פתרון כולל. בתוכנית מקבל כל מכור גישה למדריך (ספונסר בשפת התכנית) שהוא למעשה מכור שהחלים וידריך את החבר החדש בפעולות שצריך לעשות כדי להחלים כמוהו. בנוסף יש את תמיכת הקבוצה והחברים לדרך.

מטא אנליזה של 35 מחקרים, שהתפרסמה בשנת 2020, מצאה שהתוכנית של AA אפקטיבית יותר מגישות אחרות לעידוד הימנעות וההחלמה מהתמכרויות שונות, כולל טיפול פסיכותרפי.^[4]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא התמכרות לפורנוגרפיה בוויקישיתוף

קבוצת 12 צעדים של 'סקסוהוליסטים אנונימיים' להחלמה מהתמכרות לפורנוגרפיה, אוננות, ומין

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Thiago Henrique Roza, Lucas Tavares Noronha, Augusto Ossamu Shintani, Raffael Massuda, Maria Inês Rodrigues Lobato, Felix Henrique Paim Kessler, Ives Cavalcante Passos, Treatment Approaches for Problematic Pornography Use: A Systematic Review, Archives of Sexual Behavior 53, 2024-02-01, עמ' 645–672 doi: 10.1007/s10508-023-02699-z
^ ¹ ² Athena Duffy, David L. Dawson, Roshan das Nair, Pornography Addiction in Adults: A Systematic Review of Definitions and Reported Impact, The Journal of Sexual Medicine 13, 2016-05-01, עמ' 760–777 doi: 10.1016/j.jsxm.2016.03.002
^ ¹ ² Beáta Bőthe, Léna Nagy, Mónika Koós, Zsolt Demetrovics, Marc N. Potenza, International Sex Survey Consortium, Shane W. Kraus, Problematic pornography use across countries, genders, and sexual orientations: Insights from the International Sex Survey and comparison of different assessment tools, Addiction 119, 2024-05, עמ' 928–950 doi: 10.1111/add.16431
^ ¹ ² Rubén de Alarcón, Javier I. de la Iglesia, Nerea M. Casado, Angel L. Montejo, Online Porn Addiction: What We Know and What We Don’t—A Systematic Review, Journal of Clinical Medicine 8, 2019-01, עמ' 91 doi: 10.3390/jcm8010091

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Thiago Henrique Roza, Lucas Tavares Noronha, Augusto Ossamu Shintani, Raffael Massuda, Maria Inês Rodrigues Lobato, Felix Henrique Paim Kessler, Ives Cavalcante Passos, Treatment Approaches for Problematic Pornography Use: A Systematic Review, Archives of Sexual Behavior 53, 2024-02-01, עמ' 645–672 doi: 10.1007/s10508-023-02699-z

[:1-2] ¹ ² Athena Duffy, David L. Dawson, Roshan das Nair, Pornography Addiction in Adults: A Systematic Review of Definitions and Reported Impact, The Journal of Sexual Medicine 13, 2016-05-01, עמ' 760–777 doi: 10.1016/j.jsxm.2016.03.002

[:2-3] ¹ ² Beáta Bőthe, Léna Nagy, Mónika Koós, Zsolt Demetrovics, Marc N. Potenza, International Sex Survey Consortium, Shane W. Kraus, Problematic pornography use across countries, genders, and sexual orientations: Insights from the International Sex Survey and comparison of different assessment tools, Addiction 119, 2024-05, עמ' 928–950 doi: 10.1111/add.16431

[:3-4] ¹ ² Rubén de Alarcón, Javier I. de la Iglesia, Nerea M. Casado, Angel L. Montejo, Online Porn Addiction: What We Know and What We Don’t—A Systematic Review, Journal of Clinical Medicine 8, 2019-01, עמ' 91 doi: 10.3390/jcm8010091

[1]

[2]

[3]

[4]

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב