התנועה הנאציונל-סוציאליסטית (ארצות הברית)
 | |
| מדינה | ארצות הברית |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1974–הווה (כ־50 שנה) |
| אידאולוגיות | נאו-נאציזם, נאו-פשיזם, לאומנות לבנה, הומופוביה, אנטישמיות, אנטי-גלובליזציה, עליונות לבנה |
| מטה | דטרויט, מישיגן |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין קיצוני |
| ארגונים בינלאומיים |
World Union of National Socialists, Nationalist Front  |
| צבעים רשמיים | שחור, לבן, אדום |
| www.nsm88.org | |
  | |
התנועה הנאציונל-סוציאליסטית (באנגלית: National Socialist Movement) הוא ארגון ימין רדיקלי, עליונות לבנה נאו-נאצי בארצות הברית. [1] [2] הארגון קם בשנת 1974 ובתחילת המאה ה-21 הוא הפך להיות הארגון הנאו-נאצי הגדול ביותר בארצות הברית, עם אלפי חברים ומעל 60 סניפים בעשרות מדינות. הארגון נמצא בקשר עם ארגונים קיצוניים דומים ומסווג כ"קבוצת שנאה" (אנ') על ידי המרכז המשפטי לדרום העני העוקב אחר ארגונים גזעניים.
הארגון פועל על ידי מצעדים, הפצת חומרי תעמולה, קיום הפגנות (חלקן אלימות) נגד חקיקה פרוגרסיבית, ומטיף נגד יהודים, שחורים, מקסיקנים, עמים ילידים, להט"ב ונגד מדינת ישראל. הארגון מנסה להימנע מפעילות אלימה גלויה כדי לא למשוך תשומת לב לא רצויה מצד ראשויות החוק. הארגון הפנימי של הארגון הוא דיקטטורי היררכי ואלים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנועה הפוליטית הוקמה ב-1974 בדטרויט, מישיגן בידי רוברט ברנון, וקליפ הרינגטון חברים לשעבר במפלגה הנאצית האמריקאית.[1] הם הקימו את התנועה כדי להאיץ בממשל לגרש אזרחים שחורים ויהודים במטרה לחזק את הגזע הלבן ולהפוך את ארצות הברית ללבנה. הארגון מכנה את עצמו "הארגון לזכויות האדם הלבן" ולטענתו, הוא אינו ארגון גזעני.
קליפ הרינגטון הנהיג את התנועה עד שנת 1998. בשנה זו החליט לפרוש והחליט להעביר את הנהגת הארגון לג'ף סקופ (Jeff Schoep), שהיה אז בן 24, והנהיג קבוצה קטנה של פעילים באזור סיינט פול מינסוטה.[1]
ג'ף סקופ הצליח להנהיג את התנועה במשך 21 שנה. בתקופתו צמח הארגון מקבוצה של כמה עשרות פעילים שרובם הגדול מרוכז במדינת מינסוטה לתנועה נאו נאצית מרכזית בארצות הברית שיש לה אלפי פעילים בפריסה רחבה.[1] בשנת 2009 היו לתנועה כ-61 סניפים בכ-35 מדינות, דברים אלו הפכו את התנועה מפלגה הנאצית הגדולה ביותר בארצות הברית.
בשנים 2005–2007 הוציאה התנועה לפועל מספר הפגנות שקראו לגרש את המהגרים המקסיקנים, האזרחים השחורים ואת היהודים.
בחודש מאי 2011 מנהיג התנועה בקליפורניה נרצח ביריות על ידי בנו בן ה-10, שסיפר כי אביו הכה אותו ואת אמו החורגת. בעקבות אירוע זה עלתה התנועה לכותרות.[2]
סקופ טוען כי בניגוד לתנועות ימין אחרות, הוא נמנע במכוון לעודד פעילות אלימה של הארגון שכן אלימות כזו תמשוך תשומת לב לארגון, וכי הארגון פעל בצורה מסודרת וגלויה, כארגון ללא מטרות רווח.[1]
עם זאת פעילי הארגון עסקו בפעילות אלימה לדוגמה כאשר פרצו לבית הנבחרים של מדינת מינסוטה בעקבות דיונים על בקשות של ילידים מקומיים לקבל זכויות דיג באגם מקומי, או בהקשר של זכויות להט"ב.[1]
התנועה ערכה מצעדים רבים של גלוחי ראש עם דגלים של צלבי קרס, קיימה נאומים באירועים של ימין קיצוני בארצות הברית וקיימה מחנות אימונים לתומכיה. הפגנות של התנועה נערכו לעיתים קרובות בתנועה, משום שלפי החוק כל עוד הם צועדים אי אפשר לדרוש מהם לעזוב מקום ציבורי.[1]
חברי התנועה לבשו בעבר מדי-צבא חומים (דומים למדי ה-אס אס) שהוחלפו בהמשך למדים שחורים, הם בעלי שיער קצר או מגולח ולעיתים קרובות גם עם קעקועים. בעבר השתמשו בסרטי זרוע בולטים עם צלב הקרס ועם דגלים עם צלב קרס[1]
באפריל 2016 החליטו בארגון על שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם הקו קלוקס קלאן במה שכונה "הברית הארית הלאומית". פעילי התנועה צעדו במדים שחורים עם סמלי צלב קרס לצד פעילי קלאן עם מצנפות לבנות. הם הכריזו כי עליהם לשתף פעולה בשם מאבק באויב משותף. הדגל של "האובי המוסרי" של התנועה הוא דגל ישראל שנשרף באירוע.[1]
בשנת 2016 כאשר נבחר דונלד טרמאפ, התנועה הנאצית ראתה בכך אות לכך שהיא על סך חדירה למיינסטרים. לפי שוף באותה תקופה טראמפ נבחר על סמך רעינות כמו סגירת גבולות למהגרים והבטחת משרות לאמריקאים בלבד. התחזקות הלאומנות בארצות הברית ובעולם כולו גרמה להרגשת אופוריה בקרב חברי התנועה. על רקע זה החליט שופ כי התנועה תזנח את השימוש בצלב הקרס בגלל שהדבר הקשה על הרחבת מספר הפעילים בה. דבר זה לא שינה דבר באידאולוגיה של התנועה.[1] בשנת 2023 שופ טען לעומת זאת כי חברי התנועה סלדו מטרמפ - בגלל שטראמפ היה מהמיינסטרים בארצות הברית, בגלל תמיכתו בישראל, בגלל שביתו נשואה ליהודי ובגלל שהיו לו חברי קבניט יהודים.[1]
באוגוסט 2017, לאחר ניצחון טראמפ, קבוצות בימין הקיצוני הרגישו שיש להם תמיכה גדלה בציבור וקיימו את "עצרת איחוד הימין" בשארלוטסוויל וירג'יניה. האירוע לווה באלימות קשה והסתיים באירוע דריסה מכוון שבו נהרגה פעילת שמאל ונפצעו עשרות פעילים אחרים. שופ וכן דמויות אחרות באירוע הואשמו בבית משפט בהפרות סדר ובקשירת קשר אזרחית. לאחר 3 שנות משפט שופ הורשע והוטל עליו קנס של חצי מיליון דולר.[1]
בינואר 2019, הועברה הנהגת הקבוצה לידי ג'יימס הארט סטרן, פעיל זכויות אזרח אפרו-אמריקאי, שהכריז על כוונתו לערער את הקבוצה ו"למגר" אותה. [3] במרץ 2019, בהודעה לעיתונות, ג'ף סקופ, הכריז כי סטרן "אינו מדבר בשם התנועה הלאומית-סוציאליסטית ואין לו שום מעמד חוקי עם ה-NSM". בנוסף הוא גם הודיע שהוא עוזב את הארגון ומעביר את תפקידו לברט קולוצ'י. [4]
פרישתו של סקופ אחר עשרות שנות פעילות, הייתה הפתעה גמורה. לדבריו הדבר התרחש בגלל עדויות של שני יוצרים שחורי-עור של סרטים תיעודיים שנפגשו איתו לצורך הפקת סרטים. בשני מקרים נפרדים הם חלקו איתו כיצד קיבלו יחס משפיל ואלים כילדים בגלל צבע עורם, ולדבריו דבר זה גרם לו למהפך מחשבתי. יש המפקפקים במניעים של סקופ לגבי סיבות פרישתו ושיערו כי הדבר התבצע בגלל המשפט. עם זאת, סקופ טוען כי פרישתו רק פגעה בו שכן בהיותו מנהיג הארגון הוא היה זוכה בתמיכה כספית וארגונים. סקופ ויתר על עברו הגזעני ועל מעורבותו בכל הקבוצות הגזעניות, מתראיין ומקיים פגישות עם ארגונים שונים בהם ארגוני יהודים וטוען כי הוא מתחרט על עברו. העדות שלו מאפשרת הצצה לאווירה ולתרבות הפנים-ארגונית בתוך בארגונים של הימין הקיצוני בארצות הברית.[1]
באפריל 2021, קולוצ'י נעצר בגין תקיפה בנסיבות מחמירות.[5]
התנהלות פנים ארגונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקופ העיד כי התנועה שלו פעלה כדיקטטורה ולא כדמוקרטיה. חלק מהאנשים עזבו או הועזבו. אנשים אחרים שהתגנדו לו זממו לרצוח אותו. סקופ טוען כי חברים בתנועות ימין קיצוני, בין אם זה תנועה נאו-נאצית או קו קלוקס קלאן חייבים להיות "פרנואדים כל הזמן", שכן כולם חושדים בכך שאנשים אחרים הם סוכנים חשאיים של הממשל.
החשדנות של סקופ גרמה לו להקליט את כל השיחות שלא נכח בהן בעצמו. באחת הפגישות התברר לו כי מספר חברים בתנועה זממו לרצוח אותו. בתגובה, שלח סקופ לפי עדותו מספר פעילים שאיימו על הקושרים והבהירו להם שעליהם לעזוב את מדינת מינסוטה. הם מכרו את הבית, התפטרו מהעבודה ונמלטו מהמדינה.[1]
סקופ מעיד כי הארגון דומה לכת.[1] בדומה לכת, סכסוכים בין חברי התנועה לא יוצאים החוצה, כך שמנהיג התנועה מתפקד כהורה, כמשטרה וכבית משפט. הדבר נוגע גם להתערבות בחיי המשפחה של הפעילים. לדוגמה בעל שהכה את אשתו קיבל טיפול אלים מטעם פעילים שנשלחו על ידי סקופ.[1]
האנטישמיות היא חלק אינהרנטי בקיום של פעילים בתנועה. השנאה ליהודים משמשת כדבק מלכד וכשעיר לעזאזל שאפשר לתלות בו כל בעיה חברתית בארצות הברית (או מה שנחשב ככזה בעיני חברי הקבוצה) - הגירה לא חוקית, מחסור במקומות עבודה טובים, נישואי תערובת.[1] לפי סקופ "מספיק שמישהו יפיל כוס מים באחת הפגישות והיהודים אשמים".
חברי התנועה עוסקים בהכחשת שואה וטוענים כי היא "מיתוס" ובה בעת מנסים להצדיק אותה וגם טוענים כי היות שהשואה התרחשה לפני עשרות שנים היא לא קשורה אל התנועה התנועה הנאציונל-סוציאליסטית בשום צורה.[1]
סקופ ממוצא גרמני, והאמין בגיל צעיר שכל הסבל שקרה לקרובי משפחתו בגרמניה קרה בגלל היהודים. הוא מעיד כי כאשר שמע על השואה חשב כי יש בזה דבר לא הגיוני. "אם הגרמנים רדפו את היהודים כנראה שהייתה להם סיבה". לא ייתכן שעשו זאת סתם. בתור ילד הוא גדל במשפחה נורמטיבית במעמד הבינוני ללא בעיות כלכליות. הוא גדל בשכונה בורגנית שבה כולם היו לבנים ולא הכיר תלמידים היספנים, שחורים או יהודים. משפחתו לא עודדה אותו להצטרף לתנועה אך כנער מתבגר הוא נסחף לתוך התנועה הנאצית בין היתר בגלל חומרי תעמולה של הנאצים ולאחר שקרא את מיין קאמפף של היטלר.[1]
השנאה ליהודים נובעת מראיה שלהם כאיום על טוהר הגזע הלבן והנוצרי.[1] היא מספקת אויב משותף שאפשר לשנוא ולהתאחד מולו. סקוף מעיד על תחושה מתמדת של התקרבנות, שנחוצה לשם הצדקה עצמית, לתדלוק תחושות של פחד שנאה והצדקת יחס אגרסיבי ואלימות.
זה לא משנה שאנחנו היינו התוקפנים, האגרסיביים, האלימים. כשאתה נמצא בתוך התנועה אתה משכנע את עצמך שאתה נמצא במצב של מגננה נגד הצד השני. שהם אלה משנים לפגוע בך בכל מיני דרכים כמו למשל קידום נישואי תעורבות שהמטרה היחידה שלהם היא לדלל את הגזע הלבן
— [1]
סקופ העיד לאחר פרישתו כי רבים מחברי התנועה הנאצית וארגוני הימין הקיצוני פוגעים בעצמם ונעים בנתיב של "הרס עצמי, כאוס, מוות" וכי רבים מתוכם נהרגו, נכלאו בכלא, הרגו מישהו או התאבדו. הוא עצמו בגיל חמישים ללא ילדים או בת זוג, מחוסר עבודה, היה בקשר רע עם הוריו, וכמעט בלי ידידים. הוא מעיד כי בהיותו פעיל ימין קיצוני הוא "קם כל בוקר בתחושה של מלחמה עם העולם" וכי דבר זה מתיש ושוחק.[1]
התנגדות לארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגונים יהודיים וארגוני זכויות אדם בארצות הברית מנהלים תביעות ייצוגיות כנגד פעילים בתנועה במטרה לגרום לקריסתה. גרמניה וישראל חוסמות מאזרחיהם את האפשרות להיכנס לאתר התנועה כחלק מהרצון למנוע תעמולה נאו-נאצית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של התנועה הנאציונל-סוציאליסטית (באנגלית)- He Says His Nazi Days Are Over. Do You Believe Him? ניו יורק טיימס, 2020
צח יוקד, ג'ף סקופ עמד בראש התנועה הניאו־נאצית הגדולה והאלימה בארה"ב. ואז הוא הפך את עורו, באתר הארץ, 31 במאי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 צח יוקד, ג'ף סקופ עמד בראש התנועה הניאו־נאצית הגדולה והאלימה בארצות הברית. ואז הוא הפך את עורו, מוסף הארץ, 31 במאי 2023
- ^ McKinley, Jesse (2011-05-10). "Neo-Nazi Father Is Killed; Son, 10, Steeped in Beliefs, Is Accused". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-07-18.