התקף עצירת נשימה

התקף עצירת נשימה
תחום רפואת ריאות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D062485
סיווגים
ICD-11 MD11.3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התקף עצירת נשימה (באנגלית: Breath-holding spell) הוא תופעה בה מתרחשת אפניאה (דום נשימתי) אצל ילדים, ולעיתים מלווה באובדן הכרה ושינוי בטונוס שרירי הגוף.

התקפי עצירות נשימה מתרחשים אצל בערך 5% מהאוכלוסייה עם חלוקה שווה בין זכרים ונקבות. הם שכיחים ביותר בילדים בגילים בין 6 ל-18 חודשים ובדרך כלל לא מופיעים לאחר גיל 5 שנים. הם לא אופייניים לפני גיל 6 חודשים. היסטוריה משפחתית קיימת ברבע מהמקרים. אפשר לבלבל בקלות בין הפסקות נשימה להתקפים אפילפטיים. לפעמים הם מתרחשים בתגובה לתסכול בעת קונפליקט חינוכי.

סיווג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ארבעה סוגים של עצירות נשימה:

  1. השכיח ביותר נקרא הפסקות נשימה פשוטות שמתבטאת בעצירת הנשימה והפסקה. האירוע המקדים הוא בדרך כלל תסכול או פציעה המובילים להפסקה זמנית של הנשימה. אין שינוי רציני בחימצון בגוף וההתאוששות היא ספונטנית. 
  2. הסוג השני של עצירת נשימה נקרא הפסקת נשימה הכחלתית. הם נגרמות בדרך כלל מכעס או תסכול ויכולים להגרם גם מכאב. הילד בוכה מפסיק לנשום, לעיתים הדבר מוביל להכחלה, איבוד טונוס שרירים ואיבוד הכרה. הילד בדרך כלל מתאושש תוך דקה או שתיים אך חלקם נרדמים לבערך שעה. מבחינה פיזיולוגית יש לעיתים קרובות ירידת פחמן דו-חמצני בדם ובדרך כלל גם רמות נמוכות של חמצן. כנראה שהתופעות מתרחשות בגלל מספר גורמים. ראשית, הילד אינו נושם. שנית, ישנה ירידה בתפוקת הלב. דבר המוביל לירידת תפוקת החמצן למוח ולאיבוד הכרה. אין שלב פוסט איקטלי כפי שקורה בהתקפים אפילפטיים, אין בריחת שתן והילד מרגיש בסדר בין ההתקפות. בדיקות ה-EEG תקינות אצל ילדים אלה. אין קשר לפיתוח אפילפסיה מאוחר יותר ולא לנזק מוחי כתוצאה מהפסקות הנשימה. 
  3. הסוג השלישי נקרא עצירת נשימה וחיוורון. בדרך כלל מקושר עם אירוע כואב. הילד הופך לחיוור (בניגוד להכחלה) ומאבד הכרה כמעט ללא בכי. בדיקות ה-EEG תקינות ואין שלב פוסט איקטלי ולא בריחת שתן. בדרך כלל הילד עירני תוך דקה או שתים. יכול להיות שיש קשר מסוים בין ילדים שסובלים מעצירת נשימה זו לבין מבוגרים שסובלים מהתעלפויות. 
  4. סוג הרביעי נקרא עצירת נשימה מסובכת. כנראה שהוא צורה יותר חמורה של 2 עצירות הנשימה הקודמות: ילדים הסובלים ממנו בדרך כלל מתחילים מהכחלה או חיוורון שנלווים אליהם התקפים דמויי אפילפסיה. הEEG אצל ילדים שאינם חווים את עצירת הנשימה בזמן הבדיקה הוא בדרך כלל תקין. 

הדיאגנוזה של עצירת נשימה היא בדרך כלל קלינית. כאשר ההיסטוריה כוללת רצף של אירועים, אין בריחת שתן ואין שלב פוסט איקטלי זה עוזר לתת אבחנה מדויקת. לחלק מהמשפחות ממליצים להקליט בווידאו את האירועים כדי לסייע לאבחנה. א.ק.ג. עשוי לשלול הפרעות קצב לב כגורם. יש כמה עדויות לכך שילדים עם אנמיה (במיוחד מחסור בברזל) עשויים להיות פגיעים יותר להתקפי עצירת נשימה.

טיפול 

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכי חשוב זה קודם כל לטפל במשפחה מכיוון שעצירות נשימה הם מחזה מפחיד. אין טיפול וודאי והילד לבסוף גדל והתופעה חולפת. ניסויים אחדים הוכיחו את היעילות של טיפול בברזל, במיוחד משום שלמרות שעצירות נשימה יכולות להתרחש בקלות גם ללא אנמיה, הם מוגברות כאשר קיימת אנמיה. מחקרים אחרים תמכו בשימוש בתרופת piracetam; מחקר מ-1998 הצביע על כך שכאשר נוטלים את התרופה יותר מחודשים מופחתת השכיחות של עצירות הנשימה בשישים אחוז, כפליים מאשר הפלצבו. כל המחקרים הללו מסכימים עם הדעה הרפואית שקובעת כי טיפול תרופתי אינו הכרחי, אם כי זה עשוי להיות רצוי בשביל הנוחות של ההורים והילד.

שני מאמרים על התקפי עצירת נשימה ממליצים כי יש לשקול להיבדק על ידי א.ק.ג לאפשרות הנדירה שהתקפי עצירת הנשימה הם למעשה סימפטום של תסמונת QT מאורך (אי סדירות במערכת החשמלית של הלב).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Anderson and Bluestone Breath Holding Spells Contemporary Pediatrics Jan, 2000
  • DiMario, Francis Prospective Study of Children with Cyanotic and Pallid Breath Holding Spells. Pediatrics February 2001
  • Evans, Owen,B. Breath-Holding Spells. Pediatric Annals July 1997.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.