התקציב הפדרלי של רוסיה (ברוסית: Федеральный бюджет России) הוא היסוד העיקרי במערכת התקציב של רוסיה. התקציב הפדרלי הוא תוכנית פיננסית ממלכתית גדולה לשנת כספים, אשר מעוגן מכוח החוק לאחר אישורו על ידי הפרלמנט הרוסי ונחתם על ידי נשיא רוסיה. התקציב הפדרלי הוא האמצעי העיקרי לחלוקה מחודשת של ההכנסה הלאומית והתוצר המקומי הגולמי באמצעותו המדינה מגייסת את המשאבים הכספיים הדרושים להסדרת הפיתוח הכלכלי, המדיניות החברתית וחיזוק ההגנה הלאומית. התקציב הפדרלי מהווה חלק ניכר מתהליך ההפצה, שהוא חלוקת הכספים בין מגזרי המשק, התעשייה והייצור ובין המחוזות במדינה.
זכותה של הפדרציה הרוסית לתקציב פדרלי עצמאי מעוגנת בסעיף 71 בחוקה הרוסית ובקוד התקציב של רוסיה המסדיר את פרטי הקמת התקציב וביצועו.
בשנת 2016 הגירעון בתקציב הרוסי הגיע ל-21 מיליארד דולר והיה צפוי לעלות בשנה ל-21.7 מיליארד דולר. הכנסות תקציב 2016 נאמדו בכ-13.7 טריליון רובל (200 מיליארד דולר) או 17.5% מהתוצר, בעוד שההוצאות תוכננו להיות 16 טריליון רובל (כ-233 מיליארד דולר)[1] או 20.5% מהתוצר. הגירעון התקציבי הוא אם כן 2.35 טריליון רובל (33 מיליארד דולר) או 3% מהתמ"ג.[2] באוקטובר 2020, אושר לראשונה תקציב תלת שנתי, עד 2023. בתקציב תלת שנתי לשנים 2024–2026, הוכרז כי האינפלציה עומדת על 4.5% וכי הגרעון התקציבי עומד על 19% מהתמ״ג. ולראשונה כ־40% מתקציב המדינה מוקצה עבור הכוחות המזוינים וכוחות הביון והביטחון[דרוש מקור].
על פי החוק, לא יאוחר מ-1 באוקטובר, ממשלת רוסיה מכינה ומציגה בפני הדומה הממלכתית טיוטת תקציב פדרלי לשנת הכספים הבאה.
חוק התקציב הפדרלי נסקר על ידי הדומה בשלוש קריאות. בקריאה ראשונה מאמצים את הפרמטרים הבסיסיים של התקציב. על פי קוד התקציב, במהלך הקריאה הראשונה, לדומה עומדת הזכות להגדיל את ההכנסות ואת הגירעון בתקציב הפדרלי, אם שינויים אלה אינם זוכים לתמיכת הממשלה. הדומה יכולה לדחות את טיוטת התקציב. במקרה זה, ועדת פיוס בשיתוף עם הממשלה מתכנסת. בקריאה השנייה הדומה מאשרת את סעיפי חוק התקציב לפי סעיף, והקריאה השלישית היא על חוק התקציב בכללותו. לאחר אימוץ התקציב הפדרלי, החוק מועבר לאשרור מועצת הפדרציה, הבית העליון של הפרלמנט ואז נחתם כחוק על ידי הנשיא.
קשיים ביישום רפורמות פיסקליות שנועדו להגדיל את הכנסות הממשלה ותלות בהלוואות לטווח קצר למימון גירעונות בתקציב הובילו למשבר פיננסי חמור בשנת 1998. כלכלת רוסיה חזרה במהירות ממשבר 1998 ונהנתה לאורך 9 שנים מצמיחה מתמשכת של כ-7% בממוצע עקב פיחות הרובל, יישום רפורמות כלכליות מרכזיות (במיסוי, בנקאות, עבודה וקרקעות), מדיניות פיסקלית מהודקת ומחירי סחורות נוחים. רוסיה נהנתה מעודף תקציבי בשנים 2001–2008, עד שפרץ משבר פיננסי.
אף על פי שהממשלה עידנה את תחזיות התקציב שלה במהלך שנת 2009 כדי לשקף את ירידת מחירי נפט והשפעות המשבר הכלכלי, היא סיימה את השנה בגירעון תקציבי שהסתכם ב-7.9% מהתמ"ג, שאותו מימנה מקרן הרווחה הלאומית, אחת משתי קרנות הממשלה. חבילת המאבק במשבר של הממשלה בשנים 2008 ו-2009 הסתכמה בכ-6.7% מהתוצר, על פי הערכות הבנק העולמי. החבילה סיפקה תמיכה למגזר הפיננסי ולארגונים באמצעות הזרמת נזילות לבנקים והפחתות מיסים / תמיכה פיסקלית למפעלים וכן תמיכה צנועה במשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים והגדלת דמי האבטלה.
בשנים האחרונות, בייחוד מאז 2016, השיעור הגבוה ביותר של הכנסות פיסקליות מוגברות הותאם לרמת הייצור והייצוא של משאבים מינרליים (מס על מיצוי מינרלים, מסי יצוא נפט וכוליה). בפרט, התקציב הפדרלי לשנת 2008 של רוסיה התבסס על הכנסות של 50% מנפט וגז (בשנת 2006 חלק ההכנסות מנפט וגז היווה יותר ממחצית, בשנת 2003 הוא היווה רק רבע מסך ההכנסות).
בשנת 2020, נאלצה הממשלה לערוך ארגון מחודש לחלוקת ההכנסות והתחזיות לשנים הבאות עקב הפגיעה בכלכלת רוסיה, בעקבות מגפת הקורונה ברוסיה ובאוקטובר 2020, לראשונה בהיסטוריה של רוסיה, אושר תקציב תלת שנתי, לשנים 2021–2023.