לידה |
8 באוקטובר 1908 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
11 במרץ 1962 (בגיל 53) מוסקבה, ברה"מ |
הישג בולט | אלוף העולם בהתכתבות |
הדרגה הגבוהה ביותר | רב-אמן משנת 1950 |
מקצוע נוסף | סופר ועורך |
מדינה | ברית המועצות |
פרסים והוקרה |
|
ויאצ'סלב רגוזין (ברוסית: Вячеслав Васильевич Рагозин (8 באוקטובר 1908, סנקט פטרבורג - 11 במרץ 1962, מוסקבה) היה שחמטאי רוסי שהיה אלוף העולם השני בשחמט בהתכתבות (בשנת 1959), בעל דרגת רב-אמן כפולה, הן של פיד"ה והן של ICCF; עוזרו של אלוף העולם, מיכאל בוטביניק (בין השנים 1961-1950); סגן נשיא הפיד"ה, שופט בינלאומי לשחמט, סופר ועורך.
לרגוזין הייתה סדרה של תוצאות מצוינות בתחילת שנות השלושים. הוא ניצח בדו-קרב את האמן הידוע אלכסנדר איליין-זנבסקי וקיבל תואר אמן סובייטי. בתחרות מוסקבה בשנת 1935[1] קיבל פרס על המשחק הטוב ביותר על ניצחונו נגד אנדור לילינטל[2]. בתחרות החזקה של מוסקבה, בשנת 1936, ניצח רגוזין את סאלו פלור ואת עמנואל לסקר[3] והיה קרוב מאוד לניצחון במשחקו מול חוסה ראול קפבלנקה. אלוף העולם לשעבר, בתושיתו הרבה, הצליח למצוא דרך לשח-נצחי בסיום המשחק.
01 | 02 | 03 | 04 | 05 | 06 | 07 | 08 | 09 | 10 | תוצאה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | חוסה ראול קפבלנקה | x | 1½ | ½½ | 1½ | 1½ | ½1 | ½½ | 1½ | ½1 | 11 | 13 |
2 | מיכאל בוטביניק | 0½ | x | 1½ | 1½ | 1½ | 1½ | ½½ | ½½ | 11 | 1½ | 12 |
3 | סאלו פלור | ½½ | 0½ | x | 1½ | ½0 | 1½ | ½0 | 11 | ½0 | ½1 | 9.5 |
4 | אנדור לילינטל | 0½ | 0½ | 0½ | x | ½½ | 1½ | ½1 | ½½ | ½1 | ½½ | 9 |
5 | ויאצ'סלאב רגוזין | 0½ | 0½ | ½1 | ½½ | x | 1½ | ½1 | 0½ | 0½ | ½½ | 8.5 |
6 | עמנואל לסקר | ½0 | 0½ | 0½ | 0½ | 0½ | x | 1½ | ½1 | ½½ | 1½ | 8 |
7 | גריגורי לבנפיש | ½½ | ½½ | ½1 | ½0 | ½0 | 0½ | x | 10 | ½½ | ½0 | 7.5 |
8 | אריך אליסקסיס | 0½ | ½½ | 00 | ½½ | 1½ | ½0 | 10 | x | ½½ | ½½ | 7.5 |
9 | איליה קאן | ½0 | 00 | ½1 | ½0 | 1½ | ½½ | ½½ | ½½ | x | ½0 | 7.5 |
10 | ניקולאי ריומין | 00 | 0½ | ½0 | ½½ | ½½ | 0½ | ½1 | ½½ | ½1 | x | 7.5 |
בהמשך ניצח רגוזין באליפות לנינגרד בשנת 1936 ובאליפות ברית המועצות לשנת 1937 חלק מקום שני עם אלכסנדר קונסטנטינופולסקי (ניצח: גריגורי לבנפיש). באליפות לנינגרד-מוסקבה בשנת 1939 חלק מקום שלישי, אחרי סאלו פלור ושמואל רשבסקי ולפני פאול קרס.
שרשרת ההצלחות של רגוזין נמשכה גם בשנות הארבעים עם מקום ראשון בתחרות סברדלובסק בשנת 1942 וניצחון באליפות לנינגרד בשנת 1945. בשנת 1946 ניצח בתחרות הלסינקי וניצח דו-קרב נגד איגור בונדרבסקי. הישגו הגדול ביותר בשחמט תחרותי היה מקום שני בתחרות לזכרו של מיכאל צ'יגורין בשנת 1947, חצי נקודה אחרי מיכאל בוטביניק ולפני פאול קרס, וסילי סמיסלוב ויצחק בולסלבסקי.
בשנת החמישים הדור הצעיר, יוצא בתי הספר לשחמט של המשטר הסובייטי עקף את רגוזין ורוב בני דורו. למרות זאת רגוזין המשיך לשחק באליפויות ברית המועצות, שם התחרה אחת עשרה פעמים, משנת 1934 ועד 1956. בתחרות זיכרון לוילהלם שטייניץ, אחת התחרויות הבינלאומיות הנדירות בהן השתתף הגיע למקום השני אחרי פיליפ מירוסלב ולפני סאלו פלור, לודק פאכמן, גדעון סטולברג ווולפגנג אולמן.
במשך כל חייו התעניין רגוזין, וגם גילה כישרון כמעט בכל אספקט של משחק השחמט. על הישגיו התחרותיים הוענקה לו דרגת רב אמן בשנת 1950. שנה לאחר מכן קיבל תואר שופט בינלאומי. בין השנים 1956–1958 התמקד רגוזין בשחמט בהתכתבות, שם הוכיח כי הוא מנתח עמדות מעולה ובעל ידע תאורטי רב. יכולותיו הובילו אותו לתואר אלוף העולם השני בשחמט בכתב, תואר בו זכה בשנת 1959. באותה שנה הוענקה לו דרגת רב אמן גם בשחמט בכתב[4].
אלוף העולם מיכאל בוטביניק זיהה תכונות אלו של רגוזין; נוספו לכך ניסיונו העשיר. רגוזין אותר כיריב אימונים אידיאלי לאלוף העולם, והשניים קיימו ביניהם סדרה ארוכה של משחקי אימונים שנשמרו בסוד, במהלך הכנותיו של בוטביניק לאליפות העולם. סגנון משחקו של רגוזין היה תמיד מסתכן ונסיוני, במיוחד ביחס להקרבת רגלים לצורך קבלת יוזמה התקפית. בוטביניק מצידו ניסה לבנות אוסף פתיחות יציבות ואמינות והיה חיוני שהן יעברו בדיקה מקיפה ומעמיקה נגד משחק תוקפני כשל רגוזין. היסטוריונים רבים מייחסים לתרומתו של רגוזין חלק נכבד בהצלחה של בוטביניק.
בוטביניק ורגוזין התאמנו יחדיו לאליפות ברית המועצות בשנת 1944. כדי לחקות את התנאים שיהיו באולם התחרות, הם התאמנו כאשר ברקע רעש חזק של מכשיר רדיו. באליפות ברית המועצות ניצח בוטביניק ואילו רגוזין סיים במקום ה-13 מתוך 17 והאשים את הפסדיו בשקט הלא טבעי באולם התחרות.
תרומותיו של רגוזין לתיאורית הפתיחה מתמקדת בפיתוח שיטות שבהן השחקן בכלים השחורים משיג שוויון בגמביט המלכה ובהסתעפויות נימצו-הודיות. בכל המקרים המסעים הם מסעי הכנה לקידום הרגלי המרכזי מ-ה6 ל-ה5.
על שמו קרויה הגנת רגוזין, אליה מגיעים לאחר המסעים 1. ד4 ד5 2. ג4 ה6 3. פו3 פו6 4. פג3 רב4 (או בחילופי מסעים)[5]. עמדה זו מאפשרת לשחור משחק פעיל מתחילת המשחק וזכתה לעדנה בשנים האחרונות (2007). אלופת אירופה לנשים לשנת 2007, טטיאנה קוסינצבה, גרגורי סרפר, ורוזאן עקוביאן ואלכסיי אלכסנדרוב הם ארבעה שחקנים חזקים מאוד שהוסיפו הסתעפות זו למאגר הפתיחות שלהם.
בין השנים 1955-1946 ערך רגוזין את ביטאון השחמט "שחמט בברית המועצות"; כמו כן הייתה לו קריירה כמהנדס אזרחי בתעשיית הבניה.
רגוזין מת במוסקבה במהלך הוצאה לאור של לקט ממשחקיו הטובים ביותר, שחבריו השלימו ופרסמו בשנת 1964. הספר כולל 74 משחקים לאורך קריירת המשחק שלו.
|
אטיוד של רגוזין משנת 1936
פתרון: 1. צה6! רז3+ 2. מה2 מ:ח8 3. מו3 וזוכה.
[Event "Botvinnik-Ragozin Match"] [Site "Leningrad URS"] [Date "1940.05.??"] [EventDate "1940.05.??"] [Round "9"] [Result "1-0"] [White "Mikhail Botvinnik"] [Black "Viacheslav Ragozin"] [ECO "A90"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "113"]
1.c4 f5 2.Nf3 Nf6 3.g3 e6 4.Bg2 d5 5.O-O c6 6.d4 Bd6 7.Nc3 O-O 8.cxd5 exd5 9.Bf4 Bxf4 10.gxf4 Nbd7 11.e3 Ne4 12.Ne2 Qe7 13.Rc1 Ndf6 14.Qe1 Be6 15.Ne5 Nd7 16.Kh1 a5 17.Rc2 Qh4 18.Nc1 Nxe5 19.dxe5 Qe7 20.Ne2 Bd7 21.Rg1 b6 22.f3 Nc5 23.Rd2 Ne6 24.Bh3 Kh8 25.Ng3 g6 26.Bf1 Rad8 27.Qf2 Bc8 28.Ne2 c5 29.Bg2 Bb7 30.Rgd1 Bc6 31.h3 b5 32.Kh2 b4 33.h4 Ng7 34.Bh3 Ba4 35.Rc1 Bb5 36.Rcd1 Bc6 37.Rc1 Bb7 38.Qg3 Ne6 39.Qf2 Ba6 40.Rcd1 d4 41.exd4 Bxe2 42.Rxe2 Nxf4 43.d5 Nxd5 {פה השחור החמיץ הזדמנות להגדיל מאוד את יתרונו על ידי 43...פ:ה2 44. מה:ה2 מה:ח4}
44.f4 Nc7 45.Red2 Rxd2
46.Rxd2 Ne6 47.Bf1 Rd8 48.Kg3 Kg7 49.Bc4 Rxd2 50.Qxd2 Qd8 51.Qf2 Nd4 52.Qg2 Qd7 53.Qa8 a4 54.Qg8+ Kh6 55.Qf8+ Kh5 56.Qf6 h6 57.e6 1-0
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |