נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | הסרת שיער |
תקופת הפעילות | 1919–הווה (כ־105 שנים) |
בעלות | רקיט בנקיזר |
www | |
ויט (באנגלית: Veet), לשעבר ניט (Neet) ואימק (Immac), הוא מותג קנדי של מוצרים כימיים להסרת שיער הנמכרים ברחבי העולם ומיוצרים על ידי חברת רקיט בנקיזר.[1] קרמים, מוסים, ג'לים ושעווה להסרת שיער מיוצרים תחת מותג זה. בעבר מוצרי החברה נמכרו תחת השמות "ניט" ו"אימק".
מוצרי הסרת השיער של ויט מכילים חומצה תיוגליקולית ואשלגן הידרוקסידי. מרכיבים אלה מגיבים ליצירת החומר הכימי אשלגן תיוגליקולט, אשר לדברי החברה מגביר את נשירת השיער. התוצאה היא שבירת קשרי הדיסולפיד של מולקולות הקרטין בשיער.[2] הדבר מפחית את מאמץ המתיחה של הקרטין בצורה כה רבה עד שניתן לנגב את השיער מהעור.
מוצר הסרת השיער, שבעבר נקרא "ניט" (Neet), יוצר על ידי חברת התרופות "חניבעל" ונרשם כסימן מסחרי ב-1919 בקנדה[3] וב-1922 בארצות הברית.[4][5] בהמשך הסימן המסחרי של ניט נלקח על ידי התאגיד האמריקאי למוצרי בית (אנ'), בשנת 1958. לאחר מכן המותג ניט הועבר למחזיקתו הנוכחי, חברת רקיט בנקיזר, שנקראה אז "Reckitt & Colman (Overseas) Ltd.".
השם ויט נקבע בשנת 1922 בבריטניה, מקורו במילה vite שפירושה "מהר" בצרפתית.[6] השם שימש בחלק ממדינות אירופה, אך לא נעשה בו שימוש אוניברסלי. לדוגמה, בעוד שהמוצר נמכר בשם "ויט" בצרפת,[7] בקנדה ובארצות הברית הוא נמכר כ"ניט" עד שנת 2002, כאשר השם "ויט" שימש לראשונה באופן מסחרי באותן מדינות.[8]
בשנות ה-20, ויט (שנקרא אז "ניט") פורסם כמוצר ש"מהיר יותר מגילוח", כונה "הקרם המוכן-לשימוש להסרת שיער", ונמכר בתחילה תמורת כחמישים סנט בארצות הברית.[9]
במסעות פרסום בשנים מאוחרות יותר היו משתמשים בסטודנטים באוניברסיטאות כדוברים למוצריהם.[10] נעשה שימוש גם בפרשנות פוליטית, כמו מודעות "No More Bush" לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008.[11]
חלק מהפרסומות של ויט היו שנויות במחלוקת. אתר מבחן למוצר בצרפת פגע בחלק מהמשתמשות בכך שטען כי המוצר "טוב לכוס" (good for the pussy).[12] נציג של ויט התייחס למצב באומרו: "רצינו ליצור מסע פרסום שהיה קצת הומוריסטי ואיכותי...לא רצינו לזעזע, אבל אנחנו לא המומחים לכך". המנהל דיווח כי היו מספר תלונות על האתר, והוא הוסר במהרה כדי לא "להכתים את תדמיתו של המותג".[13]
באפריל 2014 ויט פרסמה מספר פרסומות שנויות במחלוקת. הן התקבלו בצורה לא טובה ברחבי הרשתות החברתיות, ונמתחה ביקורת רבה על התיאור הלא-מנומס של נשים לא מגולחות כגבריות בפרסומות.[14]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)