ויין ספקטייטור (באנגלית: Wine Spectator) הוא כתב עת לסגנון חיים שמתמקד ביין ובתרבות יין. הוא מפרסם 15 גיליונות בשנה שבהם חדשות, מאמרים, דיוקנאות וידיעות כלליות. כל גיליון מכיל בין ארבע מאות לאלף סקירות יין, שמכילים דירוג יינות ורשמי טעימות. [1] כל היינות נסקרים בטעימות עיוורות, אלא אם כן מצוינות באופן ספציפי, כדי להפחית אפשרות של הטיה. [2]
המגמה הצרכנית של המגזין משתקפת בסיפורים כמו ריבים בין משפחות יין, זיהויים של יצרנים שיינותיהם סובלים מפקקי שעם מקולקלים ויידוע אספנים על יינות מזויפים.
בין השותפים בפאנל הטעימות של המגזין נכללים ג'יימס סקלינג, ג'יימס מולסוורת', ברוס אנדרסון, הרווי שטיימן וג'יימס לובה.
ויין ספקטייטור הוא כתב העת לענייני יין הנקרא ביותר בעולם, עם 2.58 מיליון קוראים נכון ל-2008. [3]
ויין ספקטייטור נוסד בידי בוב מוריסי בסן דייגו ב-1976 ונרכש שלוש שנים אחרי כן בידי המוציא לאור והעורך הנוכחי מרוין שנקן, המוציא לאור גם את מגזין הסיגרים Cigar Aficionado. [4]
ב-1981 כתב העת השיק את פרסי המסעדות, לפיהם סוקרים ומדרגים את רשימות היינות של המסעדות בשלוש רמות: פרס להצטיינות (Award of Excellence) (רמה בסיסית), פרס להצטיינות יתרה (Best of Award of Excellence) (רמה שנייה) והפרס הגדול (Grand Award) (הרמה הגבוהה ביותר). נכון ל-2009 מעל 3,500 מסעדות זכו באחד מהפרסים הללו. [5] המגזין ארגן ונתן חסותו לטעימות הויין ספקטייטור של 1986 ביום השנה העשירי ל"טעימות של פריז" "Judgement of Paris"
ב-2008 דירג Luxury Institute את הויין ספקטייטור כפרסום מספר אחד בקרב קהל קוראים עשירים. [6]
ויין ספקטייטור מפעיל את Wine Experience, אירוע שנתי שכולל טעימות יין וסמינרים. ב-2009 נכחו מעל אלף אנשים בעיר ניו יורק בטעימת 335 יינות שונים. [7]
המגזין גם מפעיל את קרן המלגות של הויין ספקטייטור, שגייסה למעלה מ-10.9$ מיליון על מנת לתמוך בתוכניות ומלגות לחינוך לאוכל.[7]
תוכנית הפרסים למסעדות זכתה במהלך השנים לביקורת. [8] [9] בוועידת אוגוסט 2008 של האיגוד האמריקאי של כלכלני יין (American Association of Wine Economists) בפורטלנד, אורגון נחשפה מתיחה שהגישה מסעדה בדויה בשם אוסטריה ל'אינטרפידו אותה גילה המחבר והמבקר רובין גולדשטיין: הוא זכה בפרס למצוינות עבור מסעדה שאינה קיימת ושמרתף היין שלה היה מלא ביינות איטלקיים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר בהיסטוריה של איטליה. הוא הצהיר שהוא עשה זאת כחלק ממחקר למאמר אקדמי. [10] שמטרתו הייתה לגלות מה צריך לעשות כדי לקבל פרס הצטיינות עבור מרתף היין של מסעדה מהוויין ספקטייטור.[9] [10] [11] [12] [13] [14] עם קרוב ל-4,500 הזמנות ממסעדות, כתב העת מרוויח למעלה ממיליון דולר כל שנה מדמי מינוי. [15] [16] העורך תומאס מתיוס פרסם תגובה רשמית בפורום של אתר המגזין.[9] [11] [12] [17] [18]