וילה ואלמראנה (בולצאנו ויצ'נטינו)
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג |
וילה ונטו  | ||||||
| מיקום |
Lisiera | ||||||
| מדינה |
איטליה | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| אדריכל |
אנדראה פלדיו | ||||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות פלדיאנית | ||||||
| מידות | |||||||
| שטח |
4.34 הקטאר | ||||||
| קואורדינטות | 45°34′47″N 11°36′37″E / 45.5798°N 11.6103°E | ||||||
 | |||||||
  | |||||||
וילה ואלמראנה (איטלקית: Villa Valmarana) היא אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה, בליזיארה (Lisiera) סמוך לוויצ'נצה. הווילה ידועה גם בשם וילה סקאניולארי זֵן (Scagnolari Zen).
למרות שהווילה באתר איננה הווילה המקורית, וילה ואלמראנה הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית המבנה פורסמה על ידי פלאדיו בספרו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות"[1]. הווילה המקורית שנבנתה בשנת 1560 נהרסה בשלמותה במלחמת העולם השנייה, ובמקומה נבנתה באתר וילה אחרת השונה למדי מן התוכנית של פלאדיו.
לפי התוכנית היה זה בניין רבוע בן שתי קומות, עם מבואה מרשימה מאוד. המבואה כללה שני טורי עמודים, זה מעל זה, כל אחד בן שישה עמודים בסדר היוני. הטור העליון נשא גמלון ובמרכזו סמל המשפחה. בכל אחת מארבע פינות המבנה מצוי מגדל הבנוי מעל קמרון גדול. במרכז המבנה מצוי אולם גדול, מקורה בקמרון חביתי, ומשני צדדיו פזורים חדרי המגורים. לפני הבית הייתה חצר מוקפת עמודים לשימוש אדון הבית, ומאחור מצויה חצר ששימשה לדייש התבואה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדראה פלאדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, תרגם לעברית רוני רייך בצירוף מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת זמורה-ביתן-דביר, 1999, עמ' 153.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר שני, פרק 15, עמ' 79, מהדורת רוני רייך עמ' 153