וילהלם בראסה

וילהלם בראסה
Wilhelm Brasse
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בדצמבר 1917
ז'יווייץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באוקטובר 2012 (בגיל 94)
ז'יווייץ, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילהלם בראסה (3 בדצמבר 1917 – 23 באוקטובר 2012) היה צלם פולני ואסיר באושוויץ במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נודע בתור "הצלם המפורסם של מחנה הריכוז אושוויץ". חייו ויצירתו היו הנושא של סרט הטלוויזיה הפולני הדוקומנטרי The Portraitist משנת 2005 (Portrecista), ששודר לראשונה בסדרה "גאה להציג" ברשת TVP1 הפולנית ב-1 בינואר 2006.[1]

בראסה היה ממוצא אוסטרי-פולני. הוא למד צילום בקטוביץ בסטודיו של דודתו. לאחר הפלישה הגרמנית לפולין ב-1939 וכיבוש עיר הולדתו של ז'יבייץ, בדרום פולין, הוא נחקר על ידי האס אס. הוא סירב להישבע אמונים להיטלר, ונכלא לשלושה חודשים. לאחר שחרורו, עדיין סירב להיכנע וגויס בכפייה לצבא הגרמני, הוא ניסה להימלט להונגריה ולהצטרף לצבא הפולני בצרפת, אך נתפס, יחד עם צעירים נוספים, בגבול פולין-הונגריה וגורש למחנה אושוויץ-בירקנאו כאסיר מספר 3444.

הוא הוצב ביחידת הצילום Erkennungsdienst של המחנה, שצילמה אירועים במחנה, כולל ניסויים רפואיים, ויצר פורטרטים עבור תיקי האסירים.[2] בראסה העריך שצילם 40,000 עד 50,000 "תמונות זהות" מ-1940 עד 1945, לפני שהועבר למחנה ריכוז אחר באוסטריה, שם שוחרר על ידי הכוחות האמריקאים במאי 1945.[3][4][5][6]

בעוד רבים מתצלומיו של לא שרדו, חלקם נמצאים בתצוגה במוזיאון אושוויץ-בירקנאו ובבית יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ולגבורה ומרכז ההנצחה הרשמי של הקורבנות היהודים של השואה.[7]

היסטוריה אישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם בראסה נולד ב־3 בדצמבר 1917 לצאצא של קולוניסטים אוסטרים ולאם פולניה בז'יבייץ, בפולין המחולקת. אביו היה חייל פולני במלחמה הפולנית-סובייטית בשנים 1919–1921.[8][2]

לאחר הפלישה לפולין בספטמבר 1939, הנאצים לחצו עליו להצטרף אליהם, סירב, נחקר שוב ושוב על ידי הגסטפו וניסה להימלט לצרפת דרך הונגריה, אך הוא נתפס בגבול פולין-הונגריה ונכלא לארבעה חודשים.[9] לאחר שהמשיך לסרב להצהיר על נאמנותו היטלר, ב־באוגוסט 1940, גורש למחנה הריכוז אושוויץ, זמן קצר לאחר פתיחתו.

בפברואר 1941, לאחר שנקרא למשרדו של רודולף הס, מפקד אושוויץ, יחד עם ארבעה אחרים, ונבחן עבור "כישורי צילום", הוא נבחר במיוחד בשל "כישורי מעבדה" ו"יכולת טכנית עם מצלמה" ויכולתו לדבר גרמנית, ולאחר מכן הוטל עליו לתעד את האסירים הנאצים במחנה במסגרת יחידת הצילום של אושוויץ, Erkennungsdienst‏.[10] שנה וחצי מאוחר יותר, בראסה נתקל ביוזף מנגלה, הרופא הנאצי הידוע לשמצה שאהב תצלומיו ורצה לראות אותו מצלם תאומים ואנשים עם מחלות תורשתיות לכן הועבר למרפאה של מנגלה ותמיד את ה"ניסויים". לאחר כשהסובייטים נכנסו לפולין, במהלך מתקפת ויסלה-אודר, מיום 12 בינואר עד 2 בפברואר 1945, בראסה, יחד עם אלפי אסירים באושוויץ אחרים, הועבר בכפייה למחנה הריכוז אבנזה, מחנה אוסטרי, חלק ממתחם מחנה הריכוז מאוטהאוזן-גוזן (האחרון שנותר באזור שעדיין נשלט על ידי הנאצים), שם הוא נשאר כלוא עד שהכוחות האמריקאים שחררו אותו בתחילת מאי 1945.

לאחר שחזר הביתה לז'יבייץ, כמה קילומטרים מאושוויץ-בירקנאו, בראסה ניסה להתחיל לצלם שוב, אך מצא את עצמו רדוף על ידי רוחות הרפאים של המתים - נושאי עשרות אלפי תמונותיו מאושוויץ - ולא הצליח להמשיך בעבודתו כצלם פורטרטים. כשהוא נטש את הצילום, הקים את מה שהפך לעסק "משגשג בינוני" למארזי נקניקיות.[9]

למרות שהוא ביקר מאוחר יותר במוזיאון הממלכתי באושוויץ-בירקנאו כדי לשוחח עם מבקרים על חוויותיו, ולמרות שעדיין החזיק מצלמת קודאק[10] הוא מעולם לא צילם תמונה נוספת.[11]

מוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מת בז'יבייץ בגיל 94.[8] הוא היה נשוי עם שני ילדים וחמישה נכדים, וחי עם אשתו עד מותו.[9] מותו הוכרז על ידי היסטוריון במוזיאון אושוויץ-בירקנאו[12]

תצלומי אושוויץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוכשר לפני תחילת מלחמת העולם השנייה כצלם דיוקנאות בסטודיו של דודתו,[10] הוא נצטווה על ידי האס אס לצלם "עבודות אסירים, ניסויים רפואיים פליליים, [ו]דיוקנאות של האסירים עבור התיקים".

מנגלה התעקש שבראסה ייקח את דיוקנאות ה"זהות" של אסירי אושוויץ "בשלוש תנוחות: מהחזית ומכל צד".[9] לאחר שצילמו מאות אלפי תצלומים כאלה, בראסה ואחרים לא צייתו לפקודות נאציות מאוחרות יותר להשמיד אותם, אך רק חלק מתמונותיו שרדו:[13]

למרות שקשה לומר אילו היו של בראס, מכיוון שתמונות המחנה בדרך כלל לא נשאו את שמו של הצלם[,] . . . ירוסלב מנספלט, דובר מוזיאון אושוויץ-בירקנאו, אומר שצולמו כ-200,000 תמונות כאלה, עם שם, לאום ומקצוע מצורפים.... כ-40,000 מהתמונות הללו שמורות, חלקן עם תעודות הזיהוי, וכאלפיים מהן מוצגות במוזיאון... אחרות נמצאות ביד ושם, אנדרטת השואה הישראלית.

כמה תצלומים שנזקפו לזכותו של בראסה נמצאים בתערוכת הקבע של מוזיאון אושוויץ-בירקנאו בבלוק מספר 6: תערוכה: חיי האסירים.[14] כל המבקרים במוזיאון מתבקשים במפורש לכבד את אתר מחנה המוות ולא להשתמש במצלמות (גם סטילס וגם וידאו) בתערוכות הפנימיות שלו.[15]

"תצלומי זיהוי" או "צילומי ספל" בודדים דומים של אסירי אושוויץ ומחנות ריכוז גרמנים אחרים נגישים בארכיון התצלומים המקוון הניתן לחיפוש של מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית (USHMM); כרטיסי מידע ביוגרפי הכוללים תצלומים אלו וכל אחד מהם מתאים לאסיר במחנה הריכוז מחולקים גם למבקרים במוזיאון הזיכרון לשואה עם כניסתם. מוצג חלקית באתר הרשמי של USHMM הוא תצלום של ציור הקיר על קיר של תערוכת הקבע שלו בקומה השלישית. צילום של אסירת אושוויץ בוגרת מאת וילהלם בראסה נגיש מארכיון התמונות של USHMM. האתר הרשמי של USHMM כולל גם "תצלומי זיהוי" דומים הנחשבים לזכות "המוזיאון הלאומי של אושוויץ-בירקנאו", אך מבלי לזהות את הצלם (שאולי הוא בראסה או לא), כאיורים באוסף "רדיפה של הומוסקסואלים ברייך השלישי".[16][17][18]

סרט תיעודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט תיעודי פולני 52 דקות על חייו ופועלו, The portraitist (Portrecista, פולין, 2005), בבימויו של אירק דוברובסקי והופק על ידי אנה דוברובולסקה, הוצגה לראשונה על TVP1 תחנת הטלוויזיה הפולנית ב-1 בינואר 2006, במסגרת הסדרה "גאה להציג".[19] כפי שמדגיש התקציר לסרט, לאחר שצילם אלפי תצלומים מ-1940 עד 1945, שתיעדו "אכזריות החורגת מכל המילים... לדורות הבאים", בראסה לא יכול היה להמשיך במקצועו.[20]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילהלם בראסה בוויקישיתוף
  • ארכיונים. מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית (USHMM). (לרבות: "קטלוג משולב של חומרים שפורסמו הזמינים בספריית המוזיאון, וחומרי ארכיון שטרם פורסמו הזמינים בארכיון המוזיאון. החומרים שפורסמו כוללים ספרים, סדרות, סרטונים, תקליטורים ומדיה אחרת. חומרי הארכיון שטרם פורסמו כוללים מיקרופילם, אוספי נייר, תצלומים, מוזיקה וקלטות וידאו ואודיו". בין התצלומים "שלא פורסמו" בארכיון התצלומים המקוון הניתנים לחיפוש של USHMM יש כמה מ"תצלומי הזיהוי" של וילהלם בראסה, המוצגים באינטרנט עם זיהויו כצלם, קרדיט ל"מוזיאון הלאומי של אושוויץ-בירקנאו", זיהוי תורמים בודדים ו/או הודעות זכויות יוצרים של USHMM. אלה שמורידים כל אחד מהתצלומים מופנים לכתוב ל-USHMM לקבלת תנאי השימוש)
  • אנדרטת ומוזיאון אושוויץ-בירקנאו. אנגלית. (כולל המרכז לחינוך על אושוויץ והשואה) התייחסות נוספת: "דף טכני", עם קרדיטים והודעת זכויות יוצרים, הנוגעת לאתר הרשמי ולפרסומים הרשמיים של מוזיאון אושוויץ-בירקנאו.
  • וילהלם בראסה, בביצוע "Portrecista", סרטון באתר יוטיוב (2005) – קטעים מהסרט, Portrecista, ששודר לראשונה ב-TVP1, פולין, ב-1 בינואר 2006
  • "מקורות ואוספים: על ארכיון התצלומים" ביד ושם

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "W cyklu Widzieć i wiedzieć – Portrecista w reżyserii Irka Dobrowolskiego". Polecamy w TVP1 (program feature article) (בפולנית). TVP1, Poland. 16 בינואר 2006. אורכב מ-המקור (Web) ב-16 בפברואר 2006. נבדק ב-2 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "The Portraitist (Portrecista)" (PDF). New Polish Films 2006–2007. Polish Film Institute. p. 61. אורכב מ-המקור (Web (catalogue entry)) ב-7 ביוני 2011. נבדק ב-2 בספטמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Janina Struk (20 בינואר 2005). "I will never forget these scenes'". The Guardian. London. נבדק ב-28 באוגוסט 2008. The Nazis at Auschwitz were obsessed with documenting their prisoners, camp life and camp guards, and Wilhelm Brasse was one of a group of prisoners forced to take photographs for them. With the 60th anniversary of the death camp's liberation approaching [in January 2005], he talks to Janina Struk.... Sitting in a small, empty, dimly lit restaurant in his home town of Żywiec in southern Poland, Brasse, now 87 years old and stooped from a severe beating in the camp, recalls his bitter experiences of Auschwitz.... Thanks to the ingenuity of [Darkroom worker Bronislaw] Jureczek and Brasse, around 40,000 of [the photographs] did survive, and are kept at Auschwitz museum. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Janina Struk (2003). Photographing the Holocaust: Interpretations of the Evidence. New York and London: I.B.Tauris, 2004. ISBN 978-1-86064-546-4. נבדק ב-29 באוגוסט 2008. {{cite book}}: (עזרה) (Google Books provides hyperlinked "Preview".)
  5. ^ Ryan Lucas (Associated Press Writer) (8 ביולי 2008). "Auschwitz Photographer, Wilhelm Brasse, Still Images". imaginginfo.com. Cygnus Business Media. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2014. נבדק ב-29 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Marc Shoffman (15 במרץ 2007). "The Auschwitz Photographer". TotallyJewish.com. Jewish News Online. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2008. נבדק ב-29 באוגוסט 2008. A Polish photographer, who was ordered to take pictures of concentration camp inmates during the Second World War, will visit London for the first time this week to see a film of his work {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Ryan Lucas (Associated Press Writer) (8 ביולי 2008). "Auschwitz Photographer, Wilhelm Brasse, Still Images". imaginginfo.com. Cygnus Business Media. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2014. נבדק ב-29 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Polish Press Agency PAP (23 באוקטובר 2012). "Zmarł Wilhelm Brasse, były więzień Auschwitz, fotograf (Died Wilhelm Brasse, prisoner of Auschwitz)". Wiadomości > Depesze. Gazeta.pl. נבדק ב-23 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 Fergal Keane (7 באפריל 2007). "Returning to Auschwitz: Photographs from Hell". Mail on Sunday. Mail Online (Evening Standard & Metro Media Group). נבדק ב-30 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 Fergal Keane (7 באפריל 2007). "Returning to Auschwitz: Photographs from Hell". Mail on Sunday. Mail Online (Evening Standard & Metro Media Group). נבדק ב-30 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Struk (2004). Photographing the Holocaust. I.B.Tauris. p. 119. ISBN 978-1-86064-546-4.
  12. ^ Leszkowicz, Dagmara (24 באוקטובר 2012). "Auschwitz photographer Wilhelm Brasse dies at 95". Reuters. Warsaw. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-24 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Janina Struk (20 בינואר 2005). "I will never forget these scenes'". The Guardian. London. נבדק ב-28 באוגוסט 2008. The Nazis at Auschwitz were obsessed with documenting their prisoners, camp life and camp guards, and Wilhelm Brasse was one of a group of prisoners forced to take photographs for them. With the 60th anniversary of the death camp's liberation approaching [in January 2005], he talks to Janina Struk.... Sitting in a small, empty, dimly lit restaurant in his home town of Żywiec in southern Poland, Brasse, now 87 years old and stooped from a severe beating in the camp, recalls his bitter experiences of Auschwitz.... Thanks to the ingenuity of [Darkroom worker Bronislaw] Jureczek and Brasse, around 40,000 of [the photographs] did survive, and are kept at Auschwitz museum. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Block no. 6: Exhibition: The Life of the Prisoners". Auschwitz-Birkenau State Museum, Poland. 5 באוקטובר 2006. אורכב מ-המקור (Web) ב-18 באוקטובר 2007. נבדק ב-3 בספטמבר 2008. Part of the exhibition in Block 6. In this block, there is a presentation of the conditions under which people became concentration camp prisoners and died as a result of inhumanly hard labor, starvation, disease, and experiments, as well as executions and various types of torture and punishment. There are photographs here of prisoners who died in the camp, documents, and works of art illustrating camp life. [Auschwitz I. Exhibition department. Photograph by Ryszard Domasik.] Copyright 1999–2008 Auschwitz-Birkenau State Museum, Poland. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Visiting the Site of the Death Camp". Auschwitz-Birkenau State Museum, Poland. אורכב מ-המקור (Web) ב-30 באפריל 2008. נבדק ב-3 בספטמבר 2008. Taking pictures indoors is not allowed. Photography and filming on the Museum grounds for commercial purposes require prior contact with the Museum. ... While staying on the grounds of the Auschwitz Memorial {{cite web}}: (עזרה) The hyperlinked request directs visitors to maintain silence throughout the Site of the Death Camp and to refrain from using still and video cameras in the Museum's indoor exhibits.
  16. ^ "Photography: Persecution of Homosexuals in the Third Reich: Media ID3161". Photo Archives. USHMM. 1941. אורכב מ-המקור (Web) ב-22 באוקטובר 2008. נבדק ב-18 בספטמבר 2008. Identification pictures of a prisoner, accused of homosexuality, recently arrived at the Auschwitz concentration camp. Auschwitz, Poland, between 1940 and 1945. – National Museum of Auschwitz-Birkenau. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Photography: Persecution of Homosexuals in the Third Reich: Media ID3163". Photo Archives. USHMM. 1941. אורכב מ-המקור (Web) ב-10 באוקטובר 2008. נבדק ב-18 בספטמבר 2008. Identification pictures of a homosexual prisoner who arrived in Auschwitz on November 27, 1941, and was transferred to Mauthausen on 25 January 1942. Auschwitz, Poland. – National Museum of Auschwitz-Birkenau {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Photography: Persecution of Homosexuals in the Third Reich: Media ID3164". Photo Archives. USHMM. 1941. אורכב מ-המקור (Web) ב-22 באוקטובר 2008. נבדק ב-18 בספטמבר 2008. Identification pictures of a prisoner, accused of homosexuality, who arrived at the Auschwitz concentration camp on 6 June 1941. He died there a year later. Auschwitz, Poland. – National Museum of Auschwitz-Birkenau {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "W cyklu Widzieć i wiedzieć – Portrecista w reżyserii Irka Dobrowolskiego". Polecamy w TVP1 (program feature article) (בפולנית). TVP1, Poland. 16 בינואר 2006. אורכב מ-המקור (Web) ב-16 בפברואר 2006. נבדק ב-2 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "The Portraitist". interkulturforum.org. rekontrplan.pl. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2012. נבדק ב-30 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)