לידה |
2 באוקטובר 1888 ברסלאו, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
30 בינואר 1944 (בגיל 55) ברלין, גרמניה הנאצית |
מקום קבורה | Wilmersdorfer Waldfriedhof Stahnsdorf |
מקום לימודים | אקדמיית דרזדן לאמנות יפה |
זרם באמנות | אקספרסיוניזם |
צאצאים | Peter Jaeckel |
וילי ג'ייקל (בגרמנית: Willy Jaeckel; 10 בפברואר 1888 – 30 בינואר 1944) היה צייר וליתוגרף גרמני אקספרסיוניסטי, חבר הזצסיון הברלינאי.[1]
אביו של ג'ייקל היה מנהל אדמות ציבוריות ובמקור הוא התכוון להיות שומר יער, אך בריאות לקויה אילצה אותו לשנות את תוכניותיו.
בשנים 1906–1908 הוא למד בבית הספר לאמנות בברסלאו, ואז נרשם לאקדמיה לאמנויות של דרזדן, בהנחייתו של אוטו גוטמן צייר עיטורים.[2]
בשנת 1913 עבר לברלין לעבוד כאמן חופשי והיה חבר בהזצסיון הברלינאי בשנת 1915. ארבע שנים לאחר מכן נבחר לחבר באקדמיה הפרוסית לאמנויות והפך למורה באוניברסיטת אמנויות בשנת 1925.[3]
הציור המצליח הראשון שלו היה "המאבק", בד גדול ובו גבר שרירי עירום זועק. בשנת 1928 הוענק לו פרס גיאורג-שליכט על "הדיוקן היפה ביותר של אשה גרמנית". [2] עבודתו הייתה חלק מתחרויות האמנות באולימפיאדת קיץ 1928 ובאולימפיאדת קיץ 1932.[4]
הוא מונה לפרופסור חבר בשנת 1933, אך הודח עם עליית הנאצים לשלטון. תלמידיו מחו, ובסופו של דבר הוא הוחזר. אולם הניצחון הזה היה קצר מועד. מי שלמד שיעורים אצלו ככל הנראה לא סיים את לימודיו, ובשנת 1937 חלק מיצירותיו סווגו רשמית כאמנות מנוונת.
בתגובה הוא צייר את "חריש בערב" (1939), שנועד לתאר את התפיסה הנאצית של דם ואדמה. רבות מיצירותיו שרדו את המלחמה רק משום שהממשלה הנאצית הסירה אותן מברלין.
הוא איבד את הסטודיו שלו בהפצצה בשנת 1943 והוא נהרג במהלך פשיטה נוספת בתחילת השנה שלאחר מכן.[3]
אחת מיצירותיו הגדולות, ציור קיר פרסקו בן ארבעה חלקים במאפיית באלזן בהנובר משנת 1917, נהרס מאוחר יותר בשנת 1944.