ויליאם ג'ייקוב הולנד
 | |
| לידה |
16 באוגוסט 1848 Jamaica, ג'מייקה  |
|---|---|
| פטירה | 13 בדצמבר 1932 (בגיל 84) |
| ענף מדעי | פלאונטולוגיה, וזואולוגיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות אלגייני |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת פיטסבורג |
| צאצאים |
Francis Raymond Holland |
| תרומות עיקריות | |
| זיהוי ראשוני של הדיינוסוכוס, פרסום הדיפלודוקוס ברחבי העולם ומחקר ואיסוף פרפרים. | |
| חתימה |
.png){kind=small} |
  | |
ויליאם ג'ייקוב הולנד (באנגלית: William Jacob Holland; 16 באוגוסט 1848 – 13 בדצמבר 1932) היה הנשיא השמיני של אוניברסיטת פיטסבורג (1901-1891) ומנהל המוזיאונים על שם קרנגי בפיטסבורג. הוא היה זואולוג ופלאונטולוג מצטיין, כמו גם כומר פרסביטריאני מוסמך.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הולנד נולד ב-16 באוגוסט 1848 בג'מייקה שבאיי הודו המערבית, כבנם של פרנסיס ריימונד ואלייזה אוגוסטה הולנד (Francis Raymond and Eliza Augusta (Wolle) Holland). אביו היה מיסיונר אמריקני שפעל באיי הודו המערבית מטעם הכנסייה המוראבית, והולנד בילה את ארבע השנים הראשונות בחייו באיים אלו. אביו שב לארצות הברית ב-1852, והמשפחה התגוררה תחילה באוהיו ואחר-כך בקרוליינה הצפונית (1863-1857). ב-1863 החל הולנד ללמוד במכללה המוראבית (Moravian College) בבית לחם שבפנסילבניה, ואחר-כך בסמינר התאולוגי במכללת אמהרסט וקיבל תואר בוגר אוניברסיטה ב-1869. הוא שימש כמנהל בית הספר התיכון אמהרסט במשך שנה, ואז החל ללמוד בסמינר לכמרים הפרסביטריאני שבחסות אוניברסיטת פרינסטון וקיבל תואר דוקטור ב-1874.
ב-1874 הוא עבר להתגורר בפיטסבורג שבפנסילבניה ושימש ככומר של כנסיית בלפילד הפרסביטריאנית (Bellefield Presbyterian Church) בשכונת אוקלנד שבעיר. במקביל שימש בחבר הנאמנים של מכללת פנסילבניה לנשים (Pennsylvania College for Women כיום אוניברסיטת צ'טהאם), שם לימד לטינית ויוונית עתיקה.
ב-1879 נשא הולנד לאישה את קארי מורהד (Carrie T. Moorhead). לזוג נולדו שני בנים.
בנוסף להיות מרצה במכללה הוא היה פעיל כמדען, ושירת כחוקר טבע במשלחת אקליפס של ארצות הברית (United States Eclipse Expedition), שעל פי בקשת האקדמיה הלאומית למדעים והצי האמריקני חקרה ב-1887 את יפן.
ב-1891 הוא התמנה לנשיא אוניברסיטת פיטסבורג, בה לימד אנטומיה וזואולוגיה. תקופת ניהולו בשנות ה-90 של המאה ה-19 התאפיינה בגידול דרמטי של האוניברסיטה (שאז עדיין הייתה קרויה האוניברסיטה המערבית של פנסילבניה -Western University of Pennsylvania). ב-1898 שכר אותו חברו המיליונר אנדרו קרנגי לנהל את מוזיאון קרנגי, והולנד שימש בשני התפקידים במשך 3 שנים עד פרישתו מתפקיד נשיא האוניברסיטה. הוא המשיך בתפקיד מנהל המוזיאון עד פרישתו ב-1922.
ויליאם ג'ייקוב הולנד מת ב-13 בדצמבר 1932. על שמו נקרא אולם הולנד (Holland Hall), מעונות לסטודנטיות שנה ראשונה, והספרייה של אוניברסיטת פיטסבורג.
עבודתו ותרומותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הולנד תואר כאדם שקשה היה לעבוד איתו ומדי פעם הוא היה נתון להתקפי זעם. הוא נהג בהתנשאות כלפי הכפופים לו ובחנפנות כלפי מי שהיה מעליו בסולם החברתי (כולל קרנגי), אם כי הוא לא היה יוצא דופן בהתנהגותו זו מעמיתיו בשיקגו או בניו יורק. למרות שתחום העניין העיקרי שלו היה פרפראים הוא הצליח ללמוד בעצמו פלאונטולוגיה כשהוטל עליו תפקיד ניהול מוזיאון קרנגי. ב-1909 הוא טבע לראשונה את השם דיינוסוכוס לשרידי מאובן של תנינאי ענק שגילה ג'ון בל האטצ'ר ב-1903 במונטנה.
כמנהל המוזיאונים של קרנגי התפרסם הולנד ברחבי העולם בפיקוח ובהרכבה של יציקות גבס של הדינוזאור הזאורופוד דיפלודוקוס, תרומה מקרנגי למוזיאונים לתולדות הטבע ברחבי אירופה. מסעו לארגנטינה ב-1912 במטרה להרכיב העתק של דיפלודוקס על פי בקשת קרנגי מתואר על ידי הולנד בספר המסע מ-1913 "מסע לריו פלאטה ובחזרה" (To the River Plate and Back).[1] מסע הפרסום של הדיפלודוקוס הביא להולנד הכרה בינלאומית והוא זכה לקבל, בין השאר, את אות לגיון הכבוד הצרפתי[2] ואת צלב האביר של צלב הברזל הגרמני.
הולנד היה הסופר שהציג לקהל הקוראים האמריקני בצורה הנרחבת ביותר את נושא הפרפרים והעשים במחצית הראשונה של המאה ה-20. ספריו: "ספר הפרפר" (The Butterfly Book – 1898) ו"ספר העש" (The Moth Book – 1903), נמצאים עדיין בשימוש נרחב. הולנד תרם את אוספיו הפרטיים, שכללו מעל ל-250,000 דוגמיות, למוזיאון קרנגי. הוא תמך באספנים בכל רחבי העולם, וקיבל אוספים מרכזיים מאזורים שטרם נערך בהם איסוף בין 1890 ל-1930 באמצעות מאמציהם של אנטומולוגים דוגמת ויליאם דוהרטי (William Doherty), הרברט הנטיגדון סמית (Herbert Huntingdon Smith) ורבים אחרים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Alberts, Robert C. (1987). Pitt: The Story of the University of Pittsburgh 1787-1987. Pittsburgh: University of Pittsburgh Press. ISBN 0-8229-1150-7.
- Holland, W. J. (1898). The Butterfly Book: A Popular Guide to a Knowledge of the Butterflies of North America . New York: Doubleday & McClure. (Reprinted by Dover.)
- Holland, W. J. (1913). To the River Plate and Back: The Narrative of a Scientific Mission to South America, with Observations on Things Seen and Suggested . New York & London: G. P. Putnam's Sons. (on-line)
- "William Jacob Holland" in American National Biography. New York: Oxford University Press, 2004.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה קצרה של הולנד באתר אוניברסיטת פיטסבורג
- ויליאם ג'ייקוב הולנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי ויליאם ג'ייקוב הולנד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Holland, W. J. (1913). To the River Plate and Back. The narrative of a scientific mission to South America, with observations on things seen and suggested. New York & London: G. P. Putnam's Sons.
- ^ Nieuwland, Ilja (2010). The colossal stranger. Andrew Carnegie and Diplodocus intrude European Culture, 1904–1912.