ויליאם מיינור
 | |
| לידה |
יוני 1834 ציילון הבריטית, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
26 במרץ 1920 (בגיל 85) הרטפורד, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
בלשנות, מילון רב-לשוני, מילונאות, military surgery |
| מקום מגורים | סרי לנקה, ארצות הברית, אנגליה |
| מקום קבורה |
Evergreen Cemetery |
| מקום לימודים |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל (1863) |
| הערות | רופא |
| תרומות עיקריות | |
| תרם לערכים רבים במילון אוקספורד | |
  | |
ויליאם צ'סטר מיינור (באנגלית: William Chester Minor, היה ידוע גם כ-W. C. Minor; יוני 1834 – 26 במרץ 1920) היה מנתח בצבא האמריקאי, שתרם לערכים רבים במילון אוקספורד, תוך כדי הסגר במוסד לחולי נפש באשמת רצח.
תחילת ימיו ועבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באי ציילון (כיום סרי לנקה). בתור נער נמשך ברגשות עזים לילידות האי, תופעה שגרמה לו ייסורי מצפון רבים. הוריו, שהיו מיסיונרים מניו אינגלנד, שלחו אותו בגיל 14 חזרה לארצות הברית, ובשנת 1863 הוא סיים את לימודיו כמנתח באוניברסיטת ייל.
הוא התקבל לצבא האיחוד ככירורג ובמסגרת מלחמת האזרחים נכח בקרבות עזים ששיכלו רבים מחבריו. מסופר על מקרה מסוים בו נצטווה לצלק את פניו של חייל אירי שניסה להשתמט מאחד הקרבות. סיוטים, הזיות ופרנויה סביב זוועות המלחמה ליוו אותו עד סוף ימיו.
מחלתו וההסגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת האזרחים הוצב מיינור לעבוד בניו יורק. הוא נמשך לאזורים המפוקפקים של העיר ובילה את רוב זמנו הפנוי אצל זונות. ב-1867, הבחינו רשויות הצבא בהתנהגותו (שנחשבה בזמנו למוזרה) והעבירו אותו למוצב נידח בפלורידה. ב-1868 אושפז מיינור במוסד לחולי נפש "סיינט אליזבת" שבוושינגטון די. סי.. לאחר 18 חודשים בהם לא הראה כל שיפור במצבו, אישר לו הצבא להתפטר מתפקידו ולהתחיל לקבל פנסיה.
ב-1871 הוא עבר לגור בלמבת', פרבר עני של לונדון. ב-17 בפברואר, מיינור, רדוף פרנויה, ירה באדם בשם ג'ורג' מרט בטענה כי ניסה לפרוץ לדירתו. מרט היה באותו הזמן בדרכו לעבודה לתמוך בששת ילדיו ובאשתו ההרה, אלייזה. במשפט, זוכה מיינור מחמת חוסר שפיות ונשלח בעל כרחו למוסד סגור בכפר קראות'ורן. בזכות הפנסיה הצבאית שלו ומכיוון שלא נחשב מסוכן, זכה מיינור לתנאי מגורים נוחים שאפשרו לו לקנות ולקרוא ספרים רבים.
אחרית ימיו ותרומתו למילון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כנראה בעקבות ההתכתבות שלו עם מוכרי ספרים בלונדון, נודע למיינור כי דרושים מתנדבים לתרום לערכים במה שעתיד להיות מילון אוקספורד. מיינור הקדיש את רוב שארית חייו למטרה זו.
הוא התברר כאחד התורמים היעילים ביותר למילון. מיינור עבר באופן שיטתי על כל הספרים ברשותו וסקר את תדירות המילים השונות. הוא התאים את הרשימה שלו לרשימת הערכים שחסר להם ציטוט במילון אוקספורד. ככל שרשימתו גדלה כך יכול היה לספק ציטוטים רבים יותר למילה מסוימת. לאחר זמן התיידד מיינור באופן אישי עם עורך המילון ג'יימס מארי, שאף הגיע לבקרו במוסד.
מצבו הנפשי המשיך להידרדר וב-1902 כרת לעצמו את איבר המין. בריאותו התערערה והותר לו לחזור לארצות הברית, למוסד לחולי נפש סיינט אליזבת, שם אובחן כחולה סכיזופרניה. הוא נפטר ב-1920 בניו הייבן, קונטיקט.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפרופסור והמשוגע מאת סיימון וינצ'סטר, תרגם מאנגלית מאיר ויזלטיר, בהוצאת כנרת, 2000
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סריקה של אחד מדפי התרומה של מיינור, באתר מילון אוקספורד
- המוסד לחולי נפש ברודמור
- יוכי שלח, לשון ושיגעון: על "הפרופסור והמשוגע", סיימון ווינצסטר
- ויליאם מיינור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)