לידה |
1956 (בן 68 בערך) גרנד ראפידס, מישיגן, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
בת זוג | פיליס ספילמייקר (1975–1979) |
מספר צאצאים | 2 |
ויליאם "בילי" מנספילד הבן (באנגלית: William "Billy" Mansfield Junior, נולד ב-1956) הוא רוצח ואנס סדרתי אמריקאי אשר רצח לפחות חמש ילדות ונשים בין השנים 1975–1980 בפלורידה ובקליפורניה. לאחר שנלכד והורשע ברצח האחרון שביצע הודה גם במקרי הרצח הקודמים במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות כדי להימנע מעונש המוות. מנספילד מרצה כיום ארבעה מאסרי עולם ונותר החשוד העיקרי במספר מקרי רצח לא מפוענחים.
ויליאם "בילי" מנספילד הבן נולד בתאריך לא ידוע ב-1956 בגרנד ראפידס, מישיגן, ארצות הברית, הבכור מבין חמשת ילדיו של ויליאם מנספילד האב, פדופיל מורשע אשר ריצה מספר עונשי מאסר בנבאדה[1] ונהג לעודד את ילדיו לריב זה עם זה[2]. למרות זאת טען מנספילד בשנים מאוחרות יותר כי ילדותו הייתה שמחה למדי, ושהבעיות הראשונות שחווה בחייו החלו להתעורר בסביבות גיל ארבע עשרה, כאשר נשר מבית הספר בכיתה ט' וזייף את תאריך תעודת הלידה שלו כדי שיוכל להתגייס לצבא האמריקאי. בזמן שירותו הפך לאלכוהוליסט ותוך זמן קצר גם החל להשתמש בסמים, ובשל התמכרותו נשלח לקבל טיפול במוסד רפואי צבאי בטמפה, פלורידה, ב-1978 וב-1980[3].
מנספילד נישא לפיליס ספילמייקר ב-1975 ולשניים נולדו שני ילדים, בן בשם ויליאם מנספילד השלישי ובת ששמה אינו ידוע. הם התגרשו ב-1979 כאשר ספילמייקר קיבלה את המשמורת על ילדיהם והמשיכה להתגורר עמם בגרנד ראפידס. מאוחר יותר סיפרה כי מנספילד היה הומוסקסואל לא מוצהר אשר נהג להביא גברים לביתם ולקיים עמם יחסי מין מולה. כמו כן טענה כי במקרה אחד סיפר לה אודות רצח שביצע. לדבריה היה אדם נעים הליכות במרבית הזמן והפך לאלים רק כשהשתכר[2].
באחרית שנות ה-70 נעצר מנספילד בגין תקיפה מינית נגד השמרטפית אשר שמרה על ילדיו, וב-31 בינואר 1977 הודה באשמה ונידון לשישה חודשי מאסר בנוסף לשלושים ושישה חודשי מאסר נוספים על-תנאי. זמן קצר לאחר שהשתחרר מבית הסוהר נעצר בשנית לאחר שתקף מינית שתי נערות נוספות, ונכלא שוב בשל הפרת תנאי שחרורו. במהלך מאסרו שהה באותו התא יחד עם אסיר בשנות העשרים לחייו בשם אלברט לי, אשר התוודה בפניו כי רצח ילדה בת אחת עשרה בשם לינדה ואנדרווין[4]. מנספילד דיווח אודות העניין לסגל הסוהרים ואף הסכים להעיד נגד לי בתמורה להמתקת עונשו[5], ולפיכך שוחרר מבית הסוהר כעבור שנה אחת בלבד.
כעבור שלוש שנים בלבד נעצר מנספילד בשנית לאחר שכפה על אישה בת שמונה עשרה בשם פמלה האריס להיכנס לתוך הקרוואן בו התגורר באותה העת, לפני שתקף אותה וניסה לאנוס אותה. לאחר שנאבקה בו ואיימה להורגו עם סכין הצליחה האריס להימלט ודיווחה אודותיו למשטרה[6]. תחילה הצליח מנספילד להימלט מידי רשויות החוק במשך מספר חודשים עד שלבסוף נעצר בסנטה קרוז (אנ') ב-23 בנובמבר 1980, אולם יצא לחופשי תוך זמן קצר לאחר שעלה בידו לשלם את מלוא סכום הערבות שנדרשה עבור שחרורו[7].
גופתה של רנה סיילינג בת העשרים ותשע נמצאה ב-7 בדצמבר 1980 בתוך תעלת ניקוז בצדי דרך הקרויה "בואנה ויסטה" בוטסונוויל (אנ'), קליפורניה, בידי עוברים ושבים. היא נראתה לאחרונה בחיים בליל אמש בידי בעלה ושלושת ילדיה. גופתה אותרה כשבגדיה קרועים ומכנסייה מופשטים עד לאזור קרסוליה, דבר המרמז על כך שנאנסה[8], והנתיחה שלאחר המוות קבעה את סיבת מותה כחנק[9].
מנספילד ואחיו הצעיר ג'ו נעצרו כעבור ארבעה ימים בידי שוטר מקומי אשר ביקש לתחקרם. השניים שיקרו בנוגע לזהותם וגילם, אך עוררו את חשדו של השוטר אשר הבחין בדמיון ביניהם לבין התיאור החיצוני שהופץ בקרב רשויות החוק בחיפוש אחר החשודים ברצח של סיילינג, ועצר אותם בבית הכלא המחוזי של הומבולדט (אנ'), נבאדה[10]. לאחר שכתב האישום בגין הרצח הוגש נגדם הם נלקחו לבית המשפט כשהם נאלצים לעטות שקים על ראשם מחשש כי חשיפה מוקדמת של זהותם תפגע בתהליך בחירת חבר המושבעים, ובשל כך קיבלו השניים את הכינוי "אחי השק"[11].
מספר חודשים לאחר מעצרו של מנספילד השיג משרד השריף של מחוז הרננדרו (אנ') בפלורידה צו חיפוש שהתיר לאנשיו לבצע חפירה בשטח בית משפחתו בספרינג היל (אנ') על בסיס מודיעין שהתקבל אודות גופה שנקברה תחת אדמותיה. במהלך החיפושים שנערכו בשבועות הבאים נמצאו גולגולת ומספר עצמות עטופות בשמיכה[12] אשר זוהו כשייכות לאישה צעירה בת עשרים שזהותה אינה ידועה[13]. לבסוף שויכו השרידים לנעדרת אליין זיגלר, שעקבותיה נעלמו ב-31 בדצמבר 1975[14].
זיגלר נעלמה במהלך טיול מחנאות עם הוריה בפארקמן (אנ'), אוהיו, ונראתה לאחרונה בידי מספר עדים בשעה שצעדה לכיוון מתחם המלתחות[15]. למחרת היום נערך חיפוש נרחב אחריה מתוך מחשבה כי רצתה לברוח ממשפחתה[16]. מספר עדויות טענו כי נראתה רוכבת על אופנוע לאחר שהודיעה כי בכוונתה לשוב לאוהיו, בשעה שדיווחים אחרים הציעו כי עלתה לרכב מסוג פורד פיירליין (אנ') בו נהג אדם בשנות העשרים לחייו[17]. החיפושים אחריה העלו חרס וכעבור מספר ימים נאלצו הוריה לשוב לביתם בלעדיה[18].
בעקבות מציאת עצמותיה של זיגלר החליט צוות החקירה להמשיך בחפירות לאורך השבועות הבאים[19], במהלכם נמצאו מספר גופות נוספות. שק מלא בעצמות אותר ב-24 במרץ תחת האח של הבית[20], וכמה שלדים נוספים חולצו מתוך האדמה לאחר שתשתיות החשמל והמים פורקו[21].
עצמותיה של תרזה פילינגהים, בת שש עשרה אשר נראתה לאחרונה ב-16 במאי 1980, נמצאו תחת שטח הבית ב-17 במרץ 1981. על אף שתחילה לא שויכו אליה, ולדעת הסברה הרווחת דאז היו השרידים שייכים למלינדה הארדר בת העשרים ואחת, נעדרת אחרת אשר נעלמה מביתה בסיינט פיטרסברג ב-27 ביולי 1980, השערות אלו הוכחו כשגויות לאחר שגופתה של הארדר זוהתה לבסוף ב-2008[22]. רק לאחר יותר מארבעה עשורים, ביולי 2022, נתגלה כי העצמות היו שייכות הלכה למעשה לפילינגהים בעזרת שימוש חדשני בטכנולוגיית בדיקת דנ"א של גנאלוגיה גנטית[23].
סנדרה ג'ין גרהם[24] נראתה לאחרונה בחיים ב-27 באפריל 1980 במגרש חנייה בטמפה, פלורידה, בחברתו של אלמוני שמספר עדים תיארו את מראהו כשל "אופנוען". השניים בילו יחדיו בפאב מקומי בו השאירה הלה את המפתחות, הסיגריות והמשקפיים שלה[25].
שרידי גופתה נמצאו תחת בית משפחת מנספילד ב-7 באפריל 1981 והצביעו על זהותה מאוחר יותר כאשר נעשתה השוואה בין חלקי השיניים שאותרו לבין תיקיה הרפואיים של גרהם[26]. מציאת הגופה לא היוותה הפתעה מוחלטת לרשויות החוק, אשר קיבלו מודיעין שהציע כי ייתכן וגרהם הייתה אחת מקורבנותיו של מנספילד[26].
שתיים מהגופות שנמצאו לא זוהו באופן מידי ולכן נקראו בשם ג'יין דואו[א]. אחת מהן שויכה כאמור לתרזה פילינגהים רק כעבור ארבעה עשורים, אשר נותרה לא מזוהה במשך כל אותה העת, וזהותה של הגופה השנייה נותרה לא ברורה עד היום. בדיקה של שרידי העצמות העלו שתי הערכות שונות אשר הציעו כי האלמונית הייתה בת שלוש עשרה או פחות מכך בשעת מותה[27], או בין הגילאים שש עשרה ושמונה עשרה[28]. גולגולתה נשלחה לאוניברסיטה המדינית של קולורדו בניסיון ליצור קלסתרון של פניה המשוחזרים[29].
כמעט שנה חלפה בין מעצרו הראשוני של מנספילד לבין תחילת המשפט, בין השאר בשל תהליך החפירה וחילוץ הגופות מאדמת בית משפחתו. המשפט הועבר לסן רפאל (אנ'), קליפורניה, מאחר שכותרות הפרשה הדהדו ברחבי התקשורת ובשל כך התעורר חשש כי הדבר יפגע בתהליך בחירת חבר המושבעים[30]. בשבועות הבאים המושבעים אכן לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לקבלת החלטות רבות, ובית המשפט הורה לקיים משפט חדש[31].
במהלך הפגרה שבין שני המשפטים שתוקפה נמשך כחצי שנה בהוראתו של השופט[32], הצליח מנספילד להימלט מבין כותלי בית הסוהר בו הוחזק ב-27 באוקטובר 1981, בסיועו של אסיר בשם בן באריגן[ב] אשר עזר לו להשתחרר מאזיקיו בשעה שהשניים שהו בחצר בית הכלא ולטפס אל הגג, ממנו קפצו מעבר לגדר ונמלטו[33]. מספר עדים הבחינו בהם תוך זמן קצר, ביניהם אישה אשר טעתה לחשוב כי היו עסוקים בריצה קלה ולכן דיווחה אודותיהם למשטרה רק מאוחר יותר. כוחות פטרול החלו לחפש אחריהם בעזרתם של כלבי חיפוש והצלה, ובעקבות דיווח שהתקבל בשעה 23:45 באותו הלילה מידי אדם אשר הבחין בהם מסתובבים בקרבת ביתו, אותר לבסוף מנספילד כעבור אחת עשרה שעות של חיפושים בסמוך לפרדייס פארק (אנ') ונעצר ללא כל מאבק. באריגן נעצר אף הוא כעבור חצי שעה, והשניים הוחזרו לבית הסוהר[34].
עם תחילת השימועים הקדם-משפטיים של משפטו השני של מנספילד הוגש נגדו כתב אישום בגין מקרה הרצח של רנה סיילינג שגופתה נמצאה בצדי הדרך בוטסונוויל (אנ'), על אף שמספר פרסומים טענו כי האישום עסק דווקא באחד הקורבנות שנמצאו קבורים תחת בית משפחתו[35]. המשפט החל ב-8 בפברואר 1982 לאחר שנודע כי אחיו של מנספילד, ג'ו, בנוסף לאישה בשם סינדי אשר שימשה כעדה מרכזית בידי התביעה, נעתרו שניהם לבקשת הפרקליטות והסכימו להעיד נגדו[36]. כעבור שבועיים הוא הורשע במקרה הרצח של סיילינג[37] ונידון לתקופת מאסר בת עשרים וחמש שנים עד מאסר עולם[3]. בעניין הגופות שנמצאו תחת בית משפטו טען תחילה לחפות מפשע, אך לבסוף הסכים להודות באשמה במסגרת הסדר טיעון ונידון לארבעה מאסרי עולם נוספים. בהצהרתו אמר, ”אני מודה באשמה משום שאני אשם ולא מאף סיבה אחרת”[38].