ויליאם נפייר, לורד נפייר התשיעי
 | |
| לידה |
13 באוקטובר 1786 קינסייל, אירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1834 (בגיל 47) מקאו הפורטוגזית, האימפריה הפורטוגזית |
| מקום קבורה |
אטריק |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה |
| בן או בת זוג |
אליזבת קוקריין-ג'ונסטון (28 במרץ 1816–?) |
| צאצאים |
פרנסיס נפייר, לורד נפייר העשירי, unknown daughter Napier, unknown daughter Napier, Maria Margaret Napier, Ellinor Alice Napier, Eliza Napier, Anne Carmichael Napier, William Napier |
| מספר צאצאים |
8 |
| השתייכות |
הצי המלכותי הבריטי |
| דרגה |
captain |
  | |
ויליאם נֶפְּייר, לורד נפייר ה-9 (באנגלית: William Napier, 9th Lord Napier; 13 באוקטובר 1786 – 11 באוקטובר 1834) היה קצין בצי המלכותי הבריטי, מדינאי ודיפלומט.
שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויליאם נפייר היה בנו של פרנסיס נפייר, לורד נפייר ה-8 (1758-1823). הוא שירת כפרח קצונה בקרב טרפלגר וכלפטננט תחת פיקודו של תומאס קוקריין, ארל דָנדוֹלֶנד ה-10.
קורותיו כמדינאי ודיפלומט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מ-1824 עד 1832 שימש נפייר, מתוקף היותו פיר סקוטי, נציג נבחר של סקוטלנד בבית הלורדים הבריטי.
בדצמבר 1833, עם פקיעת המונופול של חברת הודו המזרחית הבריטית על המסחר עם המזרח הרחוק, מונה לורד נפייר על ידי לורד פלמרסטון, שר החוץ וידיד של משפחת נפייר, למפקח הראשי הראשון על המסחר הבריטי בקנטון (השֵם שונה לגואנגג'ואו), בסין. הוא הגיע למקאו ב-15 ביולי 1834 ולקנטון עשרה ימים לאחר מכן, כשמשימתו להרחיב את היקף הסחר הבריטי מאזור החוף אל עומקה של סין. נפייר, שהיה חסר את הניסיון הדיפלומטי והמסחרי הדרוש, לא הצליח להשיג את המטרה.
נסיונותיו להסדיר פגישה עם המשנה לקיסר בקנטון לא צלחו, ובשל התנהלותו וחוסר ניסיונו הדיפלומטי נוצר נתק תקשורת מוחלט בינו לבין הממשל הסיני. נפייר, נחוש להשיג את מטרתו ויהי מה, החליט להשתמש בכוח, ושלח את ספינות המלחמה "אנדרומקי" (Andromache) ו"אימוג'ין" (Imogene) אל מעגן וואמפואה (Whampoa) תוך הפרה מפורשת של צו המשנה לקיסר סין לוּ. כשניסו הספינות לפרוץ בעד הביצורים המגנים על מצר בוקה טיגריס, בשפך נהר הפנינים, נורתה עליהם אש תותחים מן החוף. הלחימה נמשכה תוך אבדות בשני הצדדים אך ללא הכרעה, ונפייר, שחלה בטיפוס, שב בסופו של דבר בספטמבר אל מקאו, שם מת ממחלתו ב-11 באוקטובר. הוא נקבר במקאו, אך לאחר זמן הועברה גופתו ונקברה מחדש באטריק שבסקוטלנד. לאחר מותו הציבה ממשלת בריטניה אנדרטה לזכרו בחזית בניין המכס במקאו. עמוד הזיכרון אבד לזמן מה, ומשנמצא הועבר אל בית הקברות של הונג קונג ואחר כך למוזיאון להיסטוריה של הונג קונג, שם הוא מצוי כיום.
לורד נפייר נישא לאליזבת קוקריין-ג'ונסטון (1795-1883), בתו של אנדרו קוקריין-ג'ונסטון, ב-1816. לשניים נולדו שני בנים וחמש בנות. בנו הבכור, פרנסיס נפייר, הצטרף גם הוא לשירות הדיפלומטי והקולוניאלי ומילא בהם תפקידים בכירים ביותר.
נפייר היה הראשון שהציע לקבוע נוכחות בריטית בהונג קונג, שבימיו הייתה עדיין אוסף של כפרי דייגים קטנים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Frank Welsh, Maya Rao (Editor): A Borrowed Place: The History of Hong Kong. Hong Kong, 1996.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|