לידה |
17 בדצמבר 1897 פלוצק, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
10 בפברואר 1962 (בגיל 64) ורשה, רפובליקת פולין |
מדינה | פולין, האימפריה הרוסית |
מקום קבורה | בית הקברות הצבאי פובונזקי |
שפות היצירה | פולנית |
בן או בת זוג | |
צאצאים | Joanna Broniewska-Kozicka |
פרסים והוקרה |
|
ולדיסלב ברונייבסקי (בפולנית: Władysław Broniewski; 1897, פלוצק – 1962, ורשה) היה משורר וחייל פולני.
ב-1915 הצטרף אל הלגיון הפולני, אשר הוקם במסגרת הצבא האוסטרו-הונגרי. השתתף במלחמת העולם הראשונה. בתום המלחמה ועם כינון פולין העצמאית, הצטרף ברונייבסקי לכוחותיו של יוזף פילסודסקי והשתתף המלחמה הפולנית-סובייטית ב-1919–1920. על פועלו בקרבות קיבל את אות הגבורה הפולני וירטוטי מיליטארי (אנ') – אות הגבורה הגבוה ביותר בפולין לציון לוחמה בקרב. בשנת 1921 השתחרר מן השירות הצבאי בדרגת סרן.
בשנות השלושים נטה ברונייבסקי לסוציאליזם. עם פלישת גרמניה לפולין בספטמבר 1939 כתב פואמה המעודדת את הפולנים להניח בצד את מחלוקותיהם הפוליטיות ולהילחם בפולשים. כשפלשה ברית המועצות לפולין ממזרח, ב-17 בספטמבר, היה ברונייבסקי בלבוב שנכבשה על ידי הסובייטים. בתחילה פרסם את שירתו בעיתונים סובייטיים, אך לאחר זמן קצר נחקר על ידי הנקו"ד ולאחר ארבעה חודשי חקירה נשלח לכלא לוביאנקה במוסקבה, שם היה אסור מעל שנה. בתחילת 1942 שוחרר מן הכלא והצטרף אל צבא אנדרס. הגיע עם צבא אנדרס לארץ ישראל ושהה בה בשנים 1943–1945.[1][2]
לאחר מלחמת העולם השנייה ניסה ברונייבסקי להמשיך לכתוב בפולין הקומוניסטית בלי להיות מאוים על ידי המשטר ועם זאת לשמר מעט מעצמאותו האמנותית. הוא הוכרז על ידי השלטונות בתור אחד המשוררים הלאומיים. בנוסף לכתיבת שירה היה ברונייבסקי גם מתרגם שירה ופרוזה. בין היתר תרגם לפולנית מכתביהם של פיודור דוסטויבסקי, ברטולט ברכט, ולדימיר מאיאקובסקי ואחרים.
בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו עקב אלכוהוליזם.
בשנות השמונים נחקקו שורות מיצירתו של ברונייבסקי על קבר אחים של יהודי וולברום שבפולין.[3]