![]() | |
לידה |
1 בינואר 1978 (בן 47) ![]() |
---|---|
מדינה |
אוקראינה ![]() |
השכלה |
National Academy of the Security Service of Ukraine ![]() |
דרגה |
קולונל גנרל ![]() |
עיטורים | |
![]() ![]() |
וסיל ואסילוביץ' בורבה (באוקראינית: Василь Васильович Бурба; נולד ב-1 בינואר 1978, ברובנו, אוקראינה הסובייטית, ברית המועצות) הוא קצין צבא אוקראיני מהכוחות המזוינים של אוקראינה, שימש כראש מנהלת המודיעין הראשית של משרד ההגנה של אוקראינה (2016–2020).
הוא בוגר האקדמיה הלאומית של שירות הביטחון של אוקראינה עם התמקדות במשפטים. עבד בשירות הביטחון האוקראיני.
במהלך יברומאידאן, עמד בראש המחלקה השנייה ("K") בשירות הביטחון האוקראיני וריכז את תחום שיתוף הפעולה עם שאר רשויות אכיפת החוק במדינה, כמו משרד התובע הכללי, משרד ההגנה, השירות הממלכתי למצבי חירום וגופי מערכת המשפט. על פי דיווחים בתקשורת המקומית, עבד עם מקורות מימון נגד המתנגדים למהפכה.[1] על פי מסמכים שפרסם גנאדי מוסקל, הוא היה אחד המוציאים לפועל של תוכניות משרד הפנים ושירות הביטחון של אוקראינה שניסו "לנקות" את המהפכה בפברואר 2014.[1][2][3]
בפברואר 2014 הוא מונה לממלא מקום ראש מחלקת המודיעין הנגדי בשירות הביטחון האוקראיני ובמרץ מינוי זה אושר רשמית.[4]
מאז מאי 2014 הוא השתתף בקרבות במסגרת הסכסוך המזוין במזרח אוקראינה. הוא היה אחראי על מנהלת המודיעין הראשית של משרד ההגנה של אוקראינה.[2] וריכז את העבודה עם כל קבוצות המודיעין הנגדי המבצעיות של שירות הביטחון האוקראיני באזור.[4]
יחד עם ולרי קונדרטיוק, בשנת 2015 הוא עבר למנהלת המודיעין הראשית של משרד ההגנה של אוקראינה, ולאחר מכן מונה לסגן ראש מנהלת המודיעין הראשית של משרד ההגנה. על ניהול מוצלח של מספר פעולות מודיעיניות באפריל 2016 הוענק לו פרס מסדר בוגדן חמלניצקי מדרגה ב', באוגוסט 2016 הוענקה לו דרגת מייג'ור גנרל.[1][4]
ב-15 באוקטובר 2016, בגיל 38, מונה לראש מינהלת המודיעין הראשית[5][6] והיה לחבר בוועדה הבין-מחלקתית לשיתוף פעולה צבאי-טכני ומדיניות בקרת הייצוא.
ב-5 באוגוסט 2020, הנשיא וולודימיר זלנסקי פיטר את בורבה מתפקידו כראש מינהלת המודיעין הראשית, לאחר חשיפת פרשת "וגנר", במהלכה נודע כי שיבש את המבצע למעצר חברי קבוצת וגנר.[7]
לאחר פרישתו, הוא עבד כפרופסור באקדמיה הלאומית של שירות הביטחון האוקראיני ומאז 2019, הוא עוסק בהסברה ומשמש כחבר במועצת עורכי הדין של קייב.[7]