ועד ראשי השוחטים של פולין וליטא
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
ועד ראשי השוחטים של פולין וליטא הייתה ועידה בראשות שבעה רבנים שפיקחה על 3,500 שוחטים בפולין וליטא של לפני השואה.
הקמת הוועד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוועד נוסד באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי גדולי הרבנים בפולין ובליטא, כולל רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי שלמה חנוך רבינוביץ, רבי דוד בורנשטיין ועוד.
בכדי שהוועד יהיה מקובל על כל פלגי יהדות פולין ויהדות ליטא סוכם כי הוועד יכלול שבעה רבנים מחוגים שונים. בנוסף, הוחלט בעת ייסוד הוועד שהוא יכיל מספר אי-זוגי של רבנים בכדי שלא יהיה תיקו בהצבעה. מיד עם הקמת הוועד הסכימו שבעת חבריו להיפגש בוורשה באופן קבוע.
תפקיד הוועד
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילות יהודיות רבות היו קטנות ועניות מכדי להרשות לעצמם משכורת של רב בעל ידע, והתוצאה הייתה רמת כשרות ירודה בכפרים קטנים רבים. יתרה מזאת, כתוצאה מתהליך התיעוש שעבר על אירופה, הנסיעות הפכו זריזות וזולות יותר. תופעה זו שינתה את עולם השחיטה באופן דרמטי. לפני כן, כל הבשר שנמכר בכל עיירה נשחט על ידי שוחט באותה עיירה ספציפית שנבחר על ידי הרב של אותה עיירה, ולאחר התיעוש נוצרה תופעה חדשה של בשר מיובא. הוועד נוצר במטרה לכפות ולפקח על סטנדרט גבוה של כשרות השחיטה. חשוב לציין כי בבתים רבים באותה תקופה היה גם נהוג שהנשים היו אחראיות על רוב מלאכת הכשרת הבשר לאחר שחיטתו וועדי כשרות כמעט ולא היו מצויים כיוון שרוב תהליך של ייצור מזון נעשה בבתים משום שלא תמיד יכלו לסמוך על מפעלים גם אם הם היו בבעלות יהודיות ולא היה גוף מרכזי בסדר גודל כמו שיש היום. אמנם כיום רוב הקהילות כבר סומכות על ארגוני הכשרות אך עדיין ישנם קהילות מסוימות שעושים זאת בביתם.
התפרקות הוועד
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פלישת הנאצים לפולין, ב-26 באוקטובר 1939, נאסרה השחיטה והוועד פורק. במהלך השואה 90 אחוזים מיהדות פולין [1]וליטא[2] הושמדו. מספרם הזעיר של הניצולים היגר כמעט בשלמותו, כולל הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, [3] היחיד מרבני הוועד ששרד את המלחמה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Polish Senate Passes Shechita Bill; Becomes Law Jan. 1, 29 במרץ 1936, באתר jta.org (באנגלית)