לידה |
22 במרץ 1890 (יוליאני) רפינו, פינלנד |
---|---|
פטירה |
28 בדצמבר 1956 (בגיל 66) פריז, צרפת |
מקום לימודים | אקדמיה ז'וליאן |
בן או בת זוג | קסניה בוגוסלבסקיה |
ז'אן פוני (בצרפתית: Jean Pougny, ברוסית: Иван Альбертович Пу́ни; 20 בפברואר 1892 – 28 בדצמבר 1956) היה צייר רוסי-צרפתי.
איוואן (ז'אן) פוני נולד באחוזה משפחתית ביישוב ליד סנקט פטרבורג. משפחתו הייתה ממוצא איטלקי, סבו היה המלחין האיטלקי צֶ'זָארֶה פּוּנִי. אביו היה נגן ויולה בתיאטרון מריאינסקי. בילדותו, כאשר התגלה כישרון הציור שלו הוא לקח שיעורים אצל איליה רפין. אביו ייעד אותו לקריירה צבאית ושלח אותו לפנימיה תיכונית צבאית שם למד בשנים 1900–1908.
בשנים 1910–1911 פוני נסע לפריז, למד ציור באקדמית ז'וליאן והכיר עבודות של ציירי העיר. בשנת 1912 הוא חזר לרוסיה והתקרב לולדימיר מאיאקובסקי, קזימיר מלביץ' ואמנים נוספים בתנועת הפוטוריזם. בשנת 1913 הוא התחתן ונסע לפריז. הזוג הצעיר חזר לרוסיה לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה.
לאחר מהפכת אוקטובר פוני עבר לויטבסק ולפי הזמנת מארק שאגאל היה בסגל מכון לאמנות ביחד עם קזימיר מלביץ'. בשנת 1920, הזוג פוני עזב את רוסיה הסובייטית והגיע לגרמניה.
בשנת 1924 הוא הגיע לפריז והתיישב בעיר. בהיותו בפריז, הוא התקרב לפייר בונאר ואדואר וויאר. ז'אן פוני הכיר את רוברט פיקלני ותמך בו כלכלית.
במהלך 40 שנות בפריז, לפוני היו 12 תערוכות אישיות בפריז, לונדון, ניו יורק וברלין. כמו כן הוא לקח חלק בכמאה תערוכות קבוצתיות. בהיותו בצרפת הוא שינה את סגנון הציור וחתם על ציורים בשם "ז'אן פוני" במטרה להבדיל מהיצירות שצייר בהיותו ברוסיה.
בשנת 1952 הוענק לו אות לגיון הכבוד.
מת בפריז ב-28 בדצמבר 1956.