ז'אק ווהן

ז'אק ווהן
Jacque Vaughn
ווהן בשנת 2007
ווהן בשנת 2007
לידה 11 בפברואר 1975 (בן 49)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.85 מטרים
מספר 11
מכללה אוניברסיטת קנזס
דראפט בחירה מספר 27, 1997
יוטה ג'אז
קבוצות כשחקן
1997–2001
2001–2002
2002–2003
2003–2004
2004–2006
2006–2009		 יוטה ג'אז
אטלנטה הוקס
אורלנדו מג'יק
אטלנטה הוקס
ניו ג'רזי נטס
סן אנטוניו ספרס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (2007)
קבוצות כמאמן

2010–2012
2012–2015
2016–2020
2020
2020–

2022
2022-		 סן אנטוניו ספרס (עוזר)
אורלנדו מג'יק
ברוקלין נטס (עוזר)
ברוקלין נטס
ברוקלין נטס (עוזר)
ברוקלין נטס

ז'אק ווהן (באנגלית: Jacque Vaughn; נולד ב-11 בפברואר 1975) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, אשר משמש כמאמן בקבוצת ברוקלין נטס מליגת ה-NBA. אימן בעבר את קבוצות ה-NBA אורלנדו מג'יק (2012–2015) וברוקלין נטס (2020).[1]

לאורך 12 עונותיו כשחקן ב-NBA שיחק עבור 5 קבוצות שונות, ורשם ממוצעים כוללים של 4.5 נקודות, 2.5 אסיסטים ו-1.3 ריבאונדים למשחק.[2]

קריירת תיכונים ומכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווהן נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה, וגדל בפסדינה הסמוכה. בעונתו האחרונה בקבוצת הכדורסל של "תיכון ג'ון מיור", 1992/1993, נבחר להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, ואף זכה בתואר ה-MVP של המשחק יחד עם ג'רי סטקהאוס.[3]

בין השנים 1993–1997 למד באוניברסיטת קנזס, ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל רוי ויליאמס. בכל 4 עונותיו בקבוצה העפילו ה"ג'ייהוקס" לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen), ובעונת 1995/1996 אף הגיע לרבע הגמר, בו הפסידו מול אוניברסיטת סירקיוז. בעונות 1996 ו-1997, בהן רשם ממוצעים של 10.6 נקודות ו-6.4 אסיסטים למשחק, נבחר לחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות (Second-team All-American).[4] לאורך תקופתו בקנזס שיתף פעולה, בין היתר, עם שחקני ה-NBA לעתיד גרג אוסטרטאג, סקוט פולארד, ריף לפרנץ ופול פירס.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1997 נבחר ווהן על ידי יוטה ג'אז, בבחירה ה-27.[5] בעונתו הראשונה ביוטה העפילה הקבוצה לגמר ה-NBA, אולם הפסידה מול שיקגו בולס בתוצאה 2–4, בזהה לעונה הקודמת. ב-4 עונותיו עם הג'אז שימש ווהן כשחקן ספסל, ורשם ממוצעים של 4.3 נקודות ו-2.4 אסיסטים למשחק.

בין השנים 2001–2006 שיחק לתקופות קצרות עבור אטלנטה הוקס, אורלנדו מג'יק וניו ג'רזי נטס. לאורך התקופה פתח ב-110 משחקים, והעמיד ממוצעים של 5.0 נקודות ו-2.7 אסיסטים למשחק.

ביולי 2006 חתם על חוזה בסן אנטוניו ספרס, במדיה שיחק ב-3 עונותיו האחרונות בקריירה. בעונת 2006/2007 זכה עם הספרס באליפות ה-NBA, לאחר שגברה על קליבלנד קאבלירס בסדרת הגמר. ווהן שותף בכל 20 משחקי הקבוצה בפלייאוף, כמחליפו מהספסל של טוני פארקר, ותרם 2.2 נקודות בממוצע למשחק. בסיום עונת 2008/2009 פרש ממשחק, בגיל 34.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2010/2011 הצטרף ווהן לצוות האימון של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו ספרס, בו שיתף פעולה עם עוזרי המאמן ברט בראון ומייק בודנהולצר.[6] בעונת 2011/2012 הודחה הקבוצה בגמר האזור המערבי בפלייאוף, מול אוקלהומה סיטי ת'אנדר.

ביולי 2012 מונה ווהן למאמן הראשי של קבוצת אורלנדו מג'יק, במקומו של סטן ואן גנדי.[7] בשתי עונותיו הראשונות בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 43 ניצחונות לעומת 121 הפסדים, ולאחר שפתחה את עונת 2014/2015 עם מאזן 15–37 פיטרה אורלנדו את ווהן מתפקידו ומינתה במקומו את עוזר המאמן ג'יימס בורגו.[8] השחקנים הבולטים של המג'יק באותה תקופה היו טוביאס האריס, ארון אפללו וניקולה ווצ'ביץ'.

לקראת עונת 2016/2017 מונה לעוזר מאמן ברוקלין נטס, תחת המאמן הנכנס קני אטקינסון. ב-7 מרץ 2020, כאשר עמדה הקבוצה על מאזן שלילי 28–34, מונה ווהן למאמן הראשי של הנטס במקומו של אטקינסון.[9] בסיום אותה עונה חזר לעמדת עוזר המאמן בברוקלין, כאשר מונה סטיב נאש למאמן הראשי.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אק ווהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סטטיסטיקות האימון של ווהן, באתר basketball-reference.com
  2. ^ סטטיסטיקות קריירת המשחק של ווהן, באתר basketball-reference.com
  3. ^ תוצאות משחקי מקדונלד'ס אול-אמריקן, באתר realgm.com
  4. ^ סטטיסטיקות המכללות של ווהן, באתר sports-reference.com
  5. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1997, באתר basketball-reference.com
  6. ^ סן אנטוניו מצרפת את ווהן לצוות האימון, באתר הקבוצה, 24 בספטמבר 2010
  7. ^ אורלנדו ממנה את ווהן למאמן הקבוצה, באתר bleacherreport.com,‏ 28 ביולי 2012
  8. ^ אורלנדו מפטרת את ווהן מתפקידו, באתר הקבוצה, 5 בפברואר 2015
  9. ^ אטקינסון עוזב את ברוקלין, באתר הקבוצה, 7 במרץ 2020
  10. ^ סטיב נאש ממונה למאמן ברוקלין, באתר הקבוצה, 3 בספטמבר 2020