זווית צילום
זווית צילום היא הזווית שממנה מצולם האובייקט. זהו מושג בצילום בכלל, ובצילום קולנוע בפרט. לזווית הצילום השפעה פסיכולוגית על הצופה, מבחינת האופן שבו הוא תופס את האובייקט המוצג לפניו.
בקולנוע מבחינים במספר זוויות צילום יסודיות:
- צילום ממעוף הציפור (Bird's Eye Shot): זווית צילום בלתי שגרתית, שבה השוט מצולם במבט מלמעלה.
- זווית גבוהה (High-Angle Shot): זווית צילום שבה המצלמה מוגבהת מעל האובייקט המצולם, ובכך מגמדת אותו.
- צילום מגובה העין (Eye-Level Shot): זווית צילום שגרתית, שבה המצלמה רואה את האובייקט כשם שאדם היה רואה אותו.
- זווית נמוכה (Low-Angle Shot): זווית צילום שבה המצלמה צופה מלמטה באובייקט, ובכך מאדירה אותו.
- זווית עקומה (Oblique-Angle Shot): זווית צילום בלתי שגרתית, שבה המצלמה מוטה הצידה בעת הצילום.
- זווית מהצד (Side-Angle Shot): זווית צילום שאינה ישרה, אלא מביטה על התרחשות מהצד.
זוויות צילום והשפעתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקום המצלמה יכול להשפיע על תפיסת הצופה את האובייקט המצולם. ישנם מספר גדול של זוויות צילום כמו צילום מגובה העין, זווית נמוכה, זווית גבוהה, צילום ממעוף הציפור ועוד.
הגדרת המושג נקודת מבט בעולם הצילום היא המרחק והזווית ממנה המצלמה רואה את האובייקט המצולם.
- זווית גבוהה - מתארת מצב בו המצלמה נמצאת במיקום גבוה יותר מהאובייקט ומביטה מטה עליו. זווית זו יוצרת אשליה אופטית בה האובייקט נראה קטן או חלש ואף עשוי להיתפס כפגיע יותר.
- זווית נמוכה - בשימוש כאשר המצלמה נמצאת מתחת לאובייקט או במקום נמוך ממנו, מסתכלת עליו מעלה. זווית זו יכולה להפוך את האובייקט לחזק יותר ואף מאיים.
- זווית נייטרלית, או לחלופין, זווית מגובה העין - לא יוצרת אפקט פסיכולוגי אצל הצופה. בזווית זו המצלמה נמצאת בגובה האובייקט המצולם ומסתכלת ישירות אליו.
- (POV (Point Of View – מאפשר לצופה לראות את הזווית אותה רואה האובייקט דרך עיניו שלו. ניתן ליצור אפקט זה באמצעות החזקת המצלמה בידיים של הצלם ולא בעזרת מייצב.
- זווית ממעוף הציפור – צילום בו המצלמה ממוקמת ישירות מעל האובייקט ומביטה אליו מטה זווית זו עוזרת לייצר את החיבור שבין האובייקט עצמו למרחב בו הוא נמצא.
- צילום מזווית עקומה (Oblique Angle) –, נקראת גם "Dutch Angle - (זווית הולנדית)"- צילום בו המצלמה מוטה מעט על צירה האופקי. צילום זה יוצר תחושת אי נוחות פסיכולוגית ומטרתה להעביר מתח באובייקט המצולם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לואיס ג'אנטי, להבין סרטים, האוניברסיטה הפתוחה, 2000, עמ' 24-19.
