סקלי, משמאל, עם פיודור שאליאפין, 1931 | |
לידה |
8 בדצמבר 1903 קוץ', הונגריה |
---|---|
פטירה |
5 באוקטובר 2001 (בגיל 97) באנף, קנדה |
מוקד פעילות | קנדה, הונגריה |
מקום לימודים | האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | הונגרית |
כלי נגינה | כינור |
זולטאן סֶקֶיי (בהונגרית: Székely Zoltán; 8 בדצמבר 1903 – 5 באוקטובר 2001) היה כנר ומלחין הונגרי.
זולטאן סקיי נולד בקוץ', אז בקיסרות האוסטרו-הונגרית. הוא למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, כינור אצל ינה הובאי והלחנה אצל זולטאן קודאי. בכתיבתו המוזיקלית התמקד בעיקר במוזיקה קאמרית. סקיי היה ידידו של בלה בארטוק. הקונצ'רטו השני של בארטוק לכינור ותזמורת נכתב לבקשתו, והוא היה מושא הקדשתו ומי שניגן אותו בביצוע הבכורה במרץ 1939, בניצוח וילם מנגלברג. ההופעה שודרה בשידור חי ורדיו הילוורסום ההולנדי הקליט אותה על תקליט 78, אמצעי ההקלטה המקובל ביותר בימים ההם.
בשנת 1937 הצטרף זולטאן סקיי לרביעיית המיתרים ההונגרית, שמייסדה, שאנדור וג, ויתר למענו על כס הכנר הראשון. בתקופת מלחמת העולם השנייה מצאה עצמה הרביעייה תקועה בהולנד, שם נשארה עד לסיום המלחמה וניצלה את הזמן ללימוד מקיף של רביעיות המיתרים של בטהובן. בתקופת שהותו בהולנד, בשנים 1942-1940 היה הכנר הראשון של תזמורת הקונצרטחבאו עם מנצחה וילם מנגלברג. ב-1950 עבר סקיי עם רביעיית המיתרים שלו לארצות הברית, שם המשיך לנגן עמה עד להתפרקותה בשנת 1972. בשנת 1981 ניתן לו התואר פרופסור של כבוד באקדמיה ע"ש פרנץ ליסט, לציון יובל המאה של בארטוק.
סקלי עיבד את יצירתו של בארטוק, "מחולות רומניים", לכינור ופסנתר.
זולטאן סקיי מת בבאנף, אלברטה, קנדה.