זיזף זהוב | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | עטלפים |
תת־סדרה: | דמויי נשפון |
משפחה: | זיזפיים |
סוג: | זיזף זהוב |
מינים | |
2 | |
שם מדעי | |
Mimon גריי, 1847 | |
זיזף זהוב או זיזף חקיין (שם מדעי: Mimon; מוכר גם כזיזף חנית) הוא סוג של עטלף במשפחת הזיזפיים, הכולל 2 מינים החיים ביבשת אמריקה. הסוג הוקם בשנת 1838 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון אדוארד גריי ומשמעות שמו המדעי היא ״חקיין״ בהתייחס לדמיון שלו לסוג זיזף. שני מינים נוספים שנכללו בעבר בסוג, הועברו לסוג חדש: זיזף שעיר-חוטם; בין שני הסוגים יש קרבה מורפולוגית וגנטית גבוהה, ובטקסונומיות רבות הם עדיין מופיעים כ-4 מינים בסוג אחד.
הזיזף הזהוב מתאפיין בראש עגול וקצר עם גולגולת מסיבית, בגוף שמנמן ובזנב קצרצר. עיטור העלה האפי שלו ארוך במיוחד ודמוי חנית גדולה, והוא נוטה לעיתים קרובות קדימה. מלבד החנית, העיטור כולל גם גידול בשרני דמוי פרסה או דיסקית סביב הנחיריים.
אוזניו של הזיזף ענקיות ורחבות עם צפירים קצרים ועבים. כפי שמצופה מסוג הניזון מטרף, מערכת השיניים של הזיזף הזהוב מפותחת במיוחד, עם ניבים גדולים וטוחנות חדות למדי. השפתיים שסועות, ובמרכזן מספר יבלות גדולות. אורך הראש והגוף של הזיזף הזהוב כ–75 מ״מ, אורך זנבו כ–30 מ״מ ואורך זרועותיו עד 57 מ״מ. משקלו מגיע ל-22 גרם.
הפרווה של הזיזף הזהוב שעירה, צפופה וצמרירית ובניגוד למינים רבים הוא שעיר גם בפנים. צבע הפרווה נע בין זהוב לאוכרה, חום אדמוני, חום ערמוני או חום קפה עמוק. הכנפיים והאוזניים שחורים, בעוד שהצפירים, הלוע והחנית על האף בצבע ארגמן, ורוד מלוכלך או זהוב כהה. הזיזף שעיר האף נבדל מהזיזף הזהוב בממדיו הקטנים יותר, בפרוותו הכהה והרבגונית, ובחנית האף הקטנה, השעירה והמחוספסת שלו.
הזיזפים הזהובים מצויים באמריקה הדרומית והמרכזית. בית הגידול שלהם מורכב מיערות גשם טרופיים, יערות ירוקי-עד, יערות נשירים וסוואנות טרופיות. הזיזף פעיל בשעות הלילה, וניזון בעיקר מחרגוליים וחיפושיות ובמידה פחותה גם מפירות, לטאות וציפורים קטנות כמזון משלים. הזיזף מבלה את שעות היום בשינה במערות גיר לחות בזוגות או בקבוצות של 15–20 פרטים.
שני המינים בסוג בעלי תפוצה רחבה, ומצב שימורם מוגדר כיציב ללא איומים משמעותיים.
בסוג זה 2 מינים: