זיכרון סמנטי

זיכרון סמנטי הוא אחד משני סוגי הזיכרון המפורש שהוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך. זהו זיכרון של ידע כללי ועובדות. בכלל זה הוא מייצג אובייקטים, ואת הקשר הסיבתי בין האובייקטים. בעוד הזיכרון האפיזודי מקודד רצפים של אובייקטים סמנטיים שהופיעו בעבר בזה אחר זה, עם או בלי קשר סיבתי^[1].

מאפיינים

בזיכרון הסמנטי מאוחסנים סוגים שונים של ידע כללי, כמו: שפה, עובדות ומושגים. בנוסף, הוא מכיל את הזהות והמאפיינים של אובייקטים שונים בסביבת האדם. בהתאם לכך הוא מקושר למושג הידיעה^[2].

הידע הסמנטי מאפשר להבין את המשמעות של הגירויים השונים המתקבלים מהחושים ולהחליט כיצד להגיב אליהם^[2]. הזיכרון הסמנטי הוא ראשוני יותר מבחינה אבולוציונית וניתן למצוא אותו גם אצל בעלי חיים^[2].

רכישה ושליפה של ידע סמנטי

ניתן לרכוש מידע סמנטי גם באופן לא-מודע. בדומה לזיכרון נוהלי הקידוד בזיכרון הסמנטי דורש לעיתים כמה צעדי לימוד. המידע הסמנטי נרכש לרוב מתוך היחשפויות חוזרות בסיטואציות שונות ובהקשרים שונים. לכן השליפה שלו לא כרוכה בהיזכרות בסיצואציה מסוימת והוא אינו תלוי בהקשר^[2]. הזיכרון הסמנטי בא לידי ביטוי במטלות המצריכות ידע קודם, מילים או מושגים^[3].

את הידע הסמנטי ניתן להביע באופן מילולי. שליפה של ידע סמנטי יכולה להיות אוטומטית או מכוונת. היא מאופיינת במודעות נואטית לידע, שאינה כוללת את החוויה האישית המלווה אותו זאת משום שלהבדיל מהמידע שבזיכרון אירועי, המידע הסמנטי אינו בעל פן אישי משום שהוא לא כולל את ההקשר של הלמידה. עם זאת, לעיתים קשה לקבוע אם מידע כלשהו אכן נשלף באופן ה"נקי" מהקשר^[2].

בנוסף, "אנשים רגישים מאוד" נוטים להיות יותר מפותחים בתחום זה.

הערות שוליים

1. V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
2. יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
3. Schacter, D. L. (1987). Implicit memory: History and current status. Journal of experimental psychology: learning, memory, and cognition, 13(3), 501.