זיתן
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | שדות דן |
| גובה ממוצע[1] | 40 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | זליתן, לוב; מרוקו |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,177 תושבים |
(למפת גוש דן רגילה)   זיתן  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
זיתן הוא מושב של תנועת המושבים במחוז המרכז בישראל ליד נמל התעופה בן-גוריון השייך למועצה אזורית שדות דן. זיתן הוא היישוב המזרחי ביותר במועצה. המושב נמצא דרומית מזרחית למושבים יגל ואחיעזר, צפונית מזרחית למסילת הרכבת תל אביב לוד, צפונית לעיר לוד ומערבית למחלף לוד.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם הוא סמלי[3] ולו מספר משמעויות:
- דומה לשם היישוב זליתן בלוב ממנו עלו רוב מייסדי היישוב.
- נגזר מהמילה זית, בעבר היו באזור עצי זית רבים.
- זיתן מובא במקרא כשם פרטי לאחד מבני שבט בנימין, שהתנחל בסביבה זו, מזרחה בהרים: ”ובני ידיעאל בלהן יעיש ובנימין ואהוד וכנענה וזיתן ותרשיש ואחישחר” (דברי הימים א', ז', י')
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב נוסד ביום כ' בסיוון תש"י, 5 ביוני 1950 על ידי עולים מלוב, בעיקר, יוצאי עיירה בשם זליתן (אנ'), ומיהדות מרוקו. המושב הוקם ל-73 משפחות שכל אחת קיבלה 23 דונם. המתיישבים הגיעו לנקודה ב-1 ביולי 1950 והתגוררו תחילה באוהלים[4]. בתחילה גידלו עופות וכבשים אך זה לא צלח והוקמו רפתות. בשנת 1954 הורחקו מהמושב שני מתיישבים שלא עבדו את המשקים שלהם[5]. בשנת 1962, בהתאם למדיניות משרד החקלאות להרחיק את הרפתות לפריפריה, חוסלו הרפתות במושב. לאור פיתוח מקומות העבודה באזור, עברו רוב התושבים בסוף שנות ה-60 לעבודות חוץ והשכירו את משקיהם. בין השאר גודלו במשקים המושכרים בוטנים[6]. חלק מהמשקים הוזנחו[7].
בתחילת 1955 הושלם הכביש למושב[8]. עד שנת 1969 טרם הותקנה מערכת ביוב במושב ולבתים אפילו לא היו בורות ספיגה[9].
במקום פעל בעבר בית ספר יסודי, אך כיום ילדי גיל בית הספר היסודי נוסעים לבית ספר אזורי במושב ניר צבי (לחינוך ממלכתי) ובית ספר במושב חמד (לחינוך ממלכתי-דתי). בוגריו לומדים בערים לוד, שוהם ויהוד.
חלק מתושבי המושב משכירים מחסנים בשטחים ששימשו אותם בעבר לחקלאות. בשנים האחרונות הופשרו קרקעות נוספות בתוכנית ההרחבה, והמושב קולט משפחות נוספות.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיתן נמצא כ-45 מטר מעל גובה פני הים. בשכנות לזיתן נמצאים המושבים אחיעזר ויגל.
בית הכנסת בושאייף
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בושאייף
תושבי המושב מסורתיים ודתיים. במקום הוקם ב-1978 בית כנסת על שם בושאייף, צדקת יהודיה מהעיר זליתן שבלוב. בבית הכנסת מתקיימות תפילות בכל ימות השבוע. לימים הוקם במקומו בית כנסת גדול ומפואר במיוחד, המהווה העתק מדויק של בית הכנסת בזליתן שבלוב. בית הכנסת נחשב לאחד ממוסדות הליבה של יהדות טריפולי, ובמקום נערכות הילולות המוניות בחג סוכות ובל"ג בעומר. בשנת 2023 פורסמה כתבה בערוץ כאן 11 שסקרה את ההילולה ואת האמונות והמסורות סביבה, כמו גם את הקשר של יהודי טריפולי לצדקת בושאייף.[1]
מלבד החגיגה הדתית-מיסטית במקום מתקיים יריד מזון הכולל דוכנים צבעוניים, ואוכל מהמטבח הצפון אפריקאי.
ניהול היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב מנוהל על ידי 2 וועדות:
- הועד המנהל של האגודה החקלאית (נבחר בבחירות בעלי המשקים)
- הועד המוניציפלי הכפוף למועצה האזורית (נבחר בבחירות כלל התושבים)
אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האישים הבאים קשורים למושב זיתן:
- הרב צוריאל שקד - היה זקן חכמי טריפולי, לוב, מורה ומחנך, מנהיג ציוני של קהילת יהודי לוב. בלוב התגורר בעיירה זליתן ושימש בה כרב בבית הכנסת בושאייף. לאחר עלייתו ארצה לימד בין היתר גם בבית הספר בזיתן.
- רוני חפר - סופר ילדים ומאייר ישראלי. מתגורר במושב זיתן.
- תמיר מורג - עיתונאי ישראלי. מתגורר במושב זיתן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיתן(הקישור אינו פעיל), באתר המועצה האזורית שדות דן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ שמות עבריים ליישובים החדשים, חרות, 17 ביולי 1950
- ^ צבי רותם, מכפרים נטושים להתישבות מתוכננת, דבר, 8 באוגוסט 1950
- ^ הורחקו שני מתישבים שלא עבדו משקיהם, על המשמר, 15 בנובמבר 1954
- ^ בחזרה לחקלאות קולוניאלית, דבר, 11 בספטמבר 1970 בחזרה לחקלאות קולוניאלית -המשך, דבר, 11 בספטמבר 1970
- ^ ארנון מגן, זיתן מימין, אחיסמך משמאל, דבר, 24 ביולי 1981
- ^ כבישים חדשים לישובים באזור לוד רמלה, הצופה, 1 במאי 1955
- ^ ליקויים רבים במועצה האזורית עמק לוד, דבר, 12 ביוני 1970
| ||||||||||
