זכריא תאמר
 | |
| לידה |
2 בינואר 1931 (בן 94) דמשק |
|---|---|
| מדינה |
סוריה  |
| לאום | סורי |
| עיסוק | סופר, עורך ופובליציסט |
| שפות היצירה | ערבית |
| סוגה | סיפור קצר, ספרות ילדים |
| נושאי כתיבה | ביקורת על המשטרים הערביים, פערים בין מעמדות |
| יצירות בולטות | "הנמרים ביום העשירי", "מדוע שתק הנהר?" |
| תקופת הפעילות | מ-1957 |
| הושפע מ | עבד א-רחמן אל-כוואכבי |
  | |
זַכַּרִיַא תַאמֶר (בערבית: زكريا تامر; נולד ב-2 בינואר 1931 בדמשק) הוא סופר סורי, מהחשובים שבכותבי סיפורים קצרים וספרות ילדים בעולם הערבי. כתיבתו אלגורית, עוקצנית וסאטירית. סיפוריו הקצרים מזכירים לעיתים סיפורי עם, והם ידועים במשמעויות הנסתרות החבויות בהם. מרבית סיפוריו עוסקים באכזריותם של בני אדם כלפי רעיהם, ובדיכוי העניים והחלשים בידי העשירים והחזקים. בסיפוריו שזורה ביקורת פוליטית-חברתית נוקבת על הנעשה בסוריה ובעולם הערבי.
סיפוריו הראשונים פורסמו בשנת 1957. מאז יצאו לאור אחד-עשר קובצי סיפורים קצרים, שני אוספים של מאמרים סאטיריים, ומספר רב של ספרי ילדים פרי עטו. יצירותיו תורגמו לשפות רבות, בהן גם עברית.
נוסף להיותו סופר, שימש תאמר כעורכם של כתבי עת רבים לתרבות וספרות, וככותב פורה של מאמרי דעה סאטיריים בעיתונים שונים.
בשנת 2001 זכה בפרס אל-עווייס (العويس) לספרות עלילתית בערבית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאמר נולד ב-1931 בעיר העתיקה של דמשק. ב-1944 עזב את לימודיו על מנת לסייע בפרנסת משפחתו, והיה לשוליית נפח. כאוטודידקט הִרבה לקרוא, ואת הדעות והתכנים שלא מצא בקריאתו ביקש מאוחר יותר לבטא בכתיבתו. כנער התעניין בפוליטיקה וקיים קשרים חברתיים עם מספר אינטלקטואלים, אשר עודדו אותו להמשיך וללמוד בלימודי ערב. ב-1957 פרסם לראשונה מספר סיפורים בכתבי עת סוריים. את כתב ידו הראשון קרא גם יוסוף אל-ח'אל, משורר סורי ומייסד "שִׁעְר" (שירה), כתב עת שבישר את לידתה של השירה הערבית המודרנית. אל-ח'אל, שהתרשם מכישרונו של תאמר, החליט לפרסם ב"שער" את מה שהיה לקובץ סיפוריו הראשון של תאמר, "צהלת הסוס הלבן" (1960).
בשנות ה-60 כיהן תאמר כפקיד ממשל במשרד התרבות הסורי והיה עורכם של מספר כתבי עת. ב-1968 היה ממייסדי איגוד הסופרים הסורי, שבו כיהן כחבר הוועד המנהל ולמשך ארבע שנים כסגן נשיא האיגוד. לצד יצירתו הספרותית עסק באותו עשור גם ביצירה טלוויזיונית, כתסריטאי עבור רשת ג'דה הסעודית (1965–1966) וכראש מחלקת הדרמה בטלוויזיה הסורית (1967–1970).
בשנות ה-70 היה עורכם של מגזין התרבות "אל-מַוקִף אל-אַדַבִּי" (1972–1975), מגזין הילדים "אוסאמה" (1975–1977) ו"אל-מַעְרִפַה", כתב עת בהוצאת משרד התרבות הסורי (1978–1980). ב-1980 פוטר ממשרתו באל-מַעְרִפַה, זאת לאחר שפרסם במאמר המערכת ציטוטים מספרו של עבד א-רחמן אל-כואכבי "על טבעי העריצות", שבו הוא מגנה את העריצות והשלטון העות'מאני וקורא לשחרור העם. לאחר שנוכח תאמר שאין עוד ביכולתו ליצור בחופשיות תחת הצנזורה הסורית, החליט לגלות ללונדון.
בגלות המשיך בכתיבה ובעריכת כתבי עת שונים: תחילה היה עורכו הכללי[1] של כתב העת "א-דוסתור" (Al-Dustoor; 1982–1981), בין 1983 ל-1988 היה עורך התרבות של כתב העת "א-תדאמון" (Al-Tadhamon), ובשנים 1988–1993 שימש עורך כללי ב"א-נאקיד" (Al-Naqid) וכעורך התרבות של ההוצאה לאור ריאד א-רייס.
בשנים 1989–1994 כתב טור יומי עבור העיתון "אל-קודס אל-ערבי". בשנות ה-90 ובעשור הראשון של המאה ה-21 המשיך לפרסם אסופות סיפורים ולכתוב טורים עבור עיתונים שונים.
בין הפרסים שקיבל על יצירתו: פרס לספרות עלילתית בערבית ע"ש סולטאן בן עלי אל-עווייס (بن العويس, 2001),[2] על סך 100 אלף דולרים;[3] העיטור הסורי למצוינות אזרחית (2002);[4][5] ופרס הספרות הערבית בפסטיבל לספרות בינלאומית "בלו מטרופוליס" שבמונטריאול (2009).[6]
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסופות סיפורים קצרים[7]
- صهيل الجواد الابيض (1960) צהלת הסוס הלבן
- ربيع في الرماد (1963) אביב באפר
- الرعد (1970) הרעם
- دمشق الحرائق (1973) דמשק בלהבות
- النمور في اليوم العاشر (1978) הנמרים ביום העשירי
- نداء نوح (1994) קריאת נוח
- سنضحك (1998) עוד נצחק
- أف! (1998) פוי!
- الحصرم (2000) ענבי בוסר
- تكسير ركب (2002) ריסוק ברכיים
- القنفذ (2005) הקיפוד
אסופות מאמרים סאטיריים
- כבוד, ערבים, כבוד (1983)
- לעג ההרוג להורגו (2003)
אסופות שונות
- لماذا سكت النهر (1973) מדוע שתק הנהר?
- قالت الوردة للسنونو (1978) דיבר הפרח לציפור
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הגרושה", מערבית: מחמוד כיאל, בתוך: מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד (עורכים), עיתון 77, 348 (יולי 2010), עמ' 29–44.
- "הזקָנים", מערבית: ששון סומך, בתוך: אהרן אמיר ואחרים (עורכים), קשת, מז (אביב 1970): חוברת מיוחדת לספרות הערבית אחרי 67, עמ' 138–139.
- "ההוצאה להורג", מערבית: ששון סומך, בתוך: הארץ, 4 בדצמבר 1970.
- "הרפתקתי האחרונה", מערבית: עמי אלעד-בוסקילה, בתוך: עמי אלעד (עורך), מעבר לאופק הקרוב: סיפורים ערביים בני זמננו, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1989, עמ' 101–106.
- נמר מנייר: קובץ סיפורים, מערבית: אלון פרגמן, תל אביב: רסלינג, 2012.
- הילדים צוחקים, ספר ילדים, תרגום: אלון פרגמן, איור: רוני פחימה, סדרת מכתוב, 2017.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון בלס, הספרות הערבית בצל המלחמה, תל אביב: עם עובד, 1978, עמ' 243–244; 279–283
- אלון פרגמן, "כתיבתו של זכריא תאמר לילדים", בתוך: יעל דר, טל קוגמן ויהודית שטיימן (עורכות), דור לדור, לו (תשע"א 2010): ילדים בראש המחנה: ילדות ונעורים בעתות משבר ותמורה חברתית. ISBN 978-965-530-029-1
- אלון פרגמן, "מבוא: 'הנפח מדמשק' – יצירתו של זכריא תאמר", בתוך: זכריא תאמר (אלון פרגמן מתרגם ועורך), נמר מנייר, תל אביב: רסלינג, 2012, עמ' 9–24.
- M. Kayyal, "Zakaria Tamer", in: Majd Al-Mallah & Coeli Fitzpatrick (eds), 20th Century Arab Writers [vol. 346 of DICTIONARY OF LITERARY BIOGRAPHY (DLB)], Detroit & New York: Gale Cengage Learning 2009, pp.264-268
- M. Kayyal, "Damascene ShahrazÁd: The Images of Women in ZakariyyÁ TÁmir's Short Stories", Hawwa (Journal of the Women of the Middle East and the Islamic World, Georgetown University), 4:1 (2006), pp. 93-113
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכריא תאמר, מדוע שתק הנהר?, באתר הארץ, 9 במאי 2011
- זכריא תאמר, גזר דין מוות, ב"פה ושם", באתר של עדי סורק (עורכת הסדרה בה יצא התרגום)
- אלון פרגמן, רעידת האדמה של המיואשים(הקישור אינו פעיל), מגזין המזרח הקרוב, 27 בדצמבר 2014
- ביקורת על הספר "נמר מנייר" ושני סיפורים קצרצרים בתרגום לעברית. באתר דוגרינט
- הילדים צוחקים מאת זכריא תאמר, בבלוג קריאת חובה: ספרות ילדים מומלצת מאת ד"ר שי רודין.
צביה ולדן, "הילדים צוחקים": למרות חוק הלאום, בספר הזה הערבית והעברית שוות, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2018
זכריא תאמר (1931-), דף שער בספרייה הלאומית
- Baian Rayhanova, "Mythological and Folkloric Motifs in Syrian Prose: The Short Stories of Zakariyyā Tāmir", Journal of Arabic and Islamic Studies,Sofia University, 5 (2003)=
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על ההבדלים בין "עורך ראשי" ל"עורך כללי" ניתן לקרוא בערכים Managing editor ו-Editor-in-chief בוויקיפדיה האנגלית.
- ^ Winner Stories Novels & Drama, Seventh Circle 2000-2001: Zakaria Tamir. Sultan Bin Ali Al Owais Cultural Foundation website.
- ^ The Standing Regulations of The Sultan Bin Ali Al Owais Award for Scientific and Cultural Achievement. Sultan Bin Ali Al Owais Cultural Foundation website.
- ^ Elie Chalala, No Literary Awards or Medals from Tyrant!, Al Jadid magazine, 2012.
- ^ Three Syrian intellectuals honored,2nd July 2002. Syrialive.net. (cache from Wayback Machine)
- ^ 2009 Blue Metropolis Al Majidi Ibn Dhaher Arab Literary Prize: Zakaria Tamer, Blue Metropolis Website.
- ^ מלבד "צהלת הסוס הלבן", "אם!", "הקיפוד" ו"דיבר הפרח לציפור", שמות הסיפורים בעברית הם לפי תרגומו של ד"ר אלון פרגמן בקובץ הסיפורים "נמר מנייר".