זלמן סורוצקין
 | |
| לידה |
1881 תר"מ ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
1966 (בגיל 85 בערך) ט' בתמוז תשכ"ו |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1966 |
| השתייכות |
חרדים ליטאים |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| צאצאים |
ברוך סורוצקין |
  | |
הרב זלמן סורוצקין (בכתיב יידישאי: סאראטשקין; ידוע בכינויי: הרב מלוצק; תר"מ, 1880 – ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בזחרינו (רו') בפלך מוהילב שבאימפריה הרוסית (ברוסיה המודרנית), בנו של הרב בן ציון סורוצקין שהיה רב העיירה ולרבנית חינע סורוצ'קין לבית sherin. למד בישיבת סלובודקה, בישיבת וולוז'ין ובישיבת טלז. בשנת תרס"ה נשא לאשה את שרה מרים, בתו של הרב אליעזר גורדון מטלז.[1]
בשנת תר"ע התמנה לרב בוורונוב ובשנת תרע"ב עבר להיות הרב של ז'טל (עיירת הולדתו של החפץ חיים). בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט למינסק, בה עמד בראש הוועד לפליטי המלחמה במינסק. בשנת 1918 שב לז'טל[2]. היה בין מקימי ועד הישיבות בווילנה. בשנת תרפ"ט נבחר לרב ראשי של לוצק וחבל ווהלין, במקומו של הרב יחיאל יצחק רפופורט.[3]
הרב סורוצקין היה מראשי אגודת ישראל באירופה. בין השאר עמד בראש רשימת רשימה מטעמה לסנאט הפולני. לצד הרב אהרון לוין והרב מאיר שפירא, היה חבר בוועדה מטעם משרד הדתות הפולני, אשר אישרה מינויי רבני קהילות ברחבי פולין.[4]
בספר "אהלי שם" הוא מתואר: "הרב המצוין הזה הוא בעל כשרון נעלה, ולבד גדלו בתורה הוא גם שלם במדעים, עמד בניסיון וקיבל תעודה על ידיעת הלמודים מכל מחלקות הגימנזיום, ויש לו הרשות להיבחר גם לרב רשמי בכל מרחבי ארץ רוסיא, והוא גם דרשן מפואר, הוגה דעות, ולוקח את לבב שומעיו[5].
בשנת ת"ש, עם התפתחות מלחמת העולם השנייה, נמלט מפולין ועלה לארץ ישראל.[6] היה בין מקימיה מחדש של היהדות החרדית בארץ ישראל לאחר השואה.
כיהן כסגן יושב ראש מועצת גדולי התורה, ולאחר פטירת הרב איסר זלמן מלצר ב-1954 היה ליושב ראש המועצה עד לפטירתו ב-1966. כמו כן כיהן כיושב ראש החינוך העצמאי בארץ ישראל, והקים מחדש בשנת תש"א (1941) את ועד הישיבות בארץ ישראל.
פרסם ספרים רבים אשר המפורסם מביניהם הוא "אזניים לתורה" (חמישה חלקים) על התורה. בהקדמתו לספר בראשית מגולל המחבר את נדודיו, את קורבנות השואה מקרב קרובי משפחתו ועל אופן הספר ויצירתו. הספר יצא לאחרונה במהדורתו האחת עשרה על ידי "מכון הדעה והדיבור". בשנת תשי"ב זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
הרב זלמן סורוצקין נפטר בירושלים בט' בתמוז תשכ"ו ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות[7][8].
על שמו נקרא רחובה הראשי של השכונה החרדית אונסדורף בצפון ירושלים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו הם:
- הרב יואל סורוצ'קין
- רחל וולקין, נישאה לרב אהרון וולקין
בניו הם:
- הרב אלחנן סורוצקין – אב"ד זלודק ומראשי החינוך העצמאי
- הרב ברוך סורוצקין – ראש ישיבת טלז בקליבלנד
- הרב אליעזר סורוצקין – מקימה של קריית יערים-טלז סטון
- הרב ישראל סורוצקין – אב"ד בפתח תקווה וחתנו של רבי ראובן כץ[9]
- בן ציון סורוצקין – גזבר קק"ל וחתנו של הרב מאיר סגל שהיה רב בית המדרש המרכזי בחיפה
- בנו של בן ציון הוא הרב אליעזר סורוצקין, מנכ"ל החינוך העצמאי ולב לאחים.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדעה והדיבור (3 חלקים) - דרשות, ורשה תרצ"ז, ירושלים תשכ"ב-תשכ"ה
- הגדה של פסח עם פירוש השיר והשבח
- מגילת אסתר עם פירוש חוט של חסד
- חמשה חומשי תורה עם פירוש אזנים לתורה
- תהילים עם פירוש אזנים לתורה
- מאזנים למשפט - שאלות ותשובות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם פינס, בין הדעה לדבור: מסע חייו של 'הרב מלוצק' רבי זלמן סורוצקין..., קריית יערים: הדעה והדבור, תשפ"א[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זלמן בן בנציון סורוצקין (1880-1966), דף שער בספרייה הלאומית- הגאון ר' זלמן סורוצקין שליט"א, "קול סיני", טבת תשכ"ג, עמודים 94–95.
- הרב ר' זלמן סורוצקין ז"ל, "אור המזרח", תשרי-כסלו תשכ"ז, עמוד 62.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סורוצקין, זלמן בן בנציון, 1880-1966, אזנים לתורה - שמות, ירושלים תשיג, באתר היברובוקס
- סורוצקין, זלמן בן בנציון, 1880-1966, אזנים לתורה - ויקרא, ירושלים תשיז, באתר היברובוקס
- סורוצקין, זלמן בן בנציון, 1880-1966, הדעה והדבור - חלק א, ווארשא תרצז, באתר היברובוקס
- סורוצקין, זלמן בן בן ציון, הדעה והדבור - חלק ב, ירושלים 5722, באתר היברובוקס
- סורוצקין, זלמן בן בן ציון, הדעה והדבור - חלק ג, ירושלים 5733, באתר היברובוקס
- סורוצקין, זלמן בן בנציון, 1880-1966, מאזנים למשפט, ירושלים תשטו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ א. א. פרידמן, מודעת מזל טוב, הצפה (ורשה), 19 בפברואר 1905
- ^ מהנעשה והנשמע, המודיע, 22 בנובמבר 1912 (התאריך לפי הלוח היוליאני).
- ^ ישראל דוד לרנר, מודעה, היינט, 28 בפברואר 1928
- ^ דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין ב, בני ברק תשנ"ד, עמ' כא
- ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, תרע"ב, עמוד 347
- ^ שלום לראשי הישיבות ותלמידיהם בווילנה ובליטה, הצופה, 16 בספטמבר 1940
- ^ יהושע ביצור, ר' זלמן סורוצקין ז"ל, מעריב, 27 ביוני 1966
- ^ סופר "מעריב" בירושלים, רבבות בלויית ר' ז. סורוצקין, מעריב, 28 ביוני 1966
- ^ לשכת השר יעקב משה טולידאנו - מינויים לדיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 10
- ^ בקטלוג הספרייה הלאומית.