זמירות ופיוטים לשבת
זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה. ברובם חוברו הזמירות והפיוטים בין המאות ה-14 וה-17, אם כי פיוטים רבים חוברו גם לאחר מכן, ועד ימינו.
מטרת הזמירות הוא להנעים את ארוחות השבת, לייחד אותן מארוחות בימי החול ולהזכיר על השולחן דברי תורה. המקור למנהג זמירות שבת נמצא כבר בתלמוד הבבלי[1], בשיר השירים רבה[2], במחזור ויטרי, בספר הרוקח ובספר הזוהר.
"זמירון" הוא חוברת קטנה ובה כל סדר הברכות והפיוטים למהלך השבת, הכולל את הקידושים השונים, ההבדלה, ברכת המזון ואת הזמירות השונות המתחלקות לערב שבת, לסעודת יום השבת, לסעודה שלישית ולמוצאי שבת.
הנושאים העיקריים בזמירות הם הלל ושבח לאל שנתן יום מנוחה, ותיאור גדלות השבת ומעלתה. בכמה מהזמירות למוצאי שבת מוזכר אליהו הנביא, שעל פי המסורת יושב במוצאי שבת תחת עץ החיים ומונה את זכויותיהם של ישראל, כתיקון על קטרוגו בזמן שהיה עלי אדמות. בחלק מהזמירות חתומים באקרוסטיכון שמות מחבריהם במילים הראשונות של כל בית או שורה.
רשימת זמירות פופולריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים מנוסח התפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לכה דודי: מאת רבי שלמה אלקבץ
- כגוונא: קטע זוהר, לחנים עממיים
- ושמרו בני ישראל את יום השבת: (ספר שמות, פרק ל"א, פסוק ט"ז) לחנים עממיים
- ויכולו: יום השישי (ספר בראשית, פרק ב', פסוק א') לחנים עממיים
- קדשנו במצוותיך: לחנים עממיים
- ישמחו במלכותך: לחנים עממיים
- ישמח משה במתנת חלקו: לחנים עממיים
- שיר הכבוד: פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז
- אתה אחד ושמך אחד: לחנים עממיים
שירי בנוסח הקידוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלום עליכם: מחברו אינו ידוע, מהמאה ה-17 המנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בכל העדות והקהילות
- ריבון כל העולמים: מחברו אינו ידוע, פיוט ובקשת תפילה מהמאה ה-17 והמנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בהרבה קהילות בפרט בקהילות חסידיות
- אשת חיל: מחברו שלמה המלך בן דוד המלך בספרו ספר משלי פרק לא (פסוקים י-לא) והמנהג לשוררו בליל שבת טרם הסעודה בכל העדות והקהילות
- אזמר בשבחין: מושר בליל שבת טרם הסעודה, מחברו רבי יצחק לוריא אשכנזי הנקרא האר"י הקדוש מהעיר צפת שבגליל העליון והמנהג לשוררו בכל העדות והקהילות
שירים לסעודות שבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל מקדש שביעי: פיוט עתיק שחיבר הרב משה בן קלונימוס מובא במחזור ויטרי מהמאה ה-11, במשך הדורות הוא הולחן בלחנים רבים, יהודי קהילות אשכנז נוהגים לשיר אותו בסעודת ליל שבת
- אשיר לאל אשר שבת: פיוט מפיוטי השבת המרכזיים והמוכרים במסורת יהדות בבל ומושר בסעודת ליל שבת, הפיוט אשר נכתב על ידי הרב משה בן שמואל הלוי, שרמז את שמו בראשי הבתים
- מנוחה ושמחה: פיוט שנהגו לשורר בקהילות אשכנז בסעודת ליל שבת, השם 'משה' חתום באקרוסטיכון של הפיוט, והוא מיוחס לרבי משה בן קלונימוס
- מה ידידות: - שם המחבר, מנחם, מופיע באקרוסטיכון של בתי השיר (מלבד הבית החמישי), פיוט המושר בכל קהילות אשכנז בסעודת ליל שבת, נדפס לראשונה בקושטנדינה בספר 'זמירות ושירות ותשבחות'
- מה יפית: זמר הנמצא בסידור מושר בסעודת ליל שבת הופיע בדפוס בשנת 1515 בפראג, פיוט המתאר את עונג וכבוד השבת, באקרוסטיכון מופיע השם מרדכי בר יצחק, שחי כנראה במאה ה-13[3], ויש משערים שהוא מחבר הפיוט "מעוז צור" לחנוכה[4].
- יה ריבון עלם: מאת רבי ישראל נג'ארה מושר בסעודת ליל שבת בכל העדות והקהילות
- יה אכסוף נועם השבת: מאת רבי אהרן הגדול מקרלין מושר בסעודת ליל שבת בעיקר בקהילות החסידים
- יחד באורך: פיוט לשבת חנוכה מאת רבי יהודה הלוי מטולידו
- צור משלו אכלנו: מחברו האלמוני חי, כנראה, בצפון צרפת בימי הביניים מושר בכל שלושת סעודות שבת
- צמאה נפשי לאלוהים לאל חי: מאת רבי אברהם אבן עזרא הספרדי מושר בסעודת ליל שבת בכל העדות והקהילות
- אסדר לסעודתא: רבי יצחק לוריא אשכנזי
- אהבת הדסה: מחברו הרב שלום שבזי, פיוט נפוץ אצל קהילות תימן לשיר בסעודות שבת ובשמחות
- שר הממונה: מחברו הרב שלום שבזי, פיוט שהתחבר לכבוד ידידו חכם אברהם, פיוט נפוץ אצל קהילות יהדות תימן לשוררו בסעודות שבת ובשמחות
- חי ה' וברוך צורי: פיוט המושר בראשית הסעודה השנייה בשבת בקהילות יהדות אשכנז, באקרוסטיכון "חיים יצחק" רמוז שם המחבר, בתנועת החסידות נהוג לשיר את הפיוט לאחר פיוטו של האר"י (אסדר לסעודתא)
- ברוך ה' יום יום: מאת רבי שמעון בן יצחק הנקרא רבי שמעון הגדול, מושר בקהילות האשכנזים והחסידים ביום השבת בסעודת שבת, בקהילות החסידים נוהגים לחלק את הזמר לשניים: חלקו הראשון – עד "אמונים נוצר" – מושר בסעודת יום השבת, וחלקו השני – מ"יצווה צור חסדו" עד תומו – מושר בסעודה שלישית
- ברוך אל עליון: מאת רבי ברוך בן שמואל ממגנצא, מושר בקהילות אשכנז בזמירות השבת בעת הסעודה השנייה
- מבורך שבת: פיוט מאת הפייטן המרוקאי רבי משה בן יעקב אדהאן נהוג לשוררו בעת עליה לתורה בשבת בבוקר עליית מפטיר
- יום זה מכובד מאת ר' ישראל הגר - גר צדק מהמאה ה-12: פיוט אשר נהוג לשורר בקהילות ספרד ואשכנז בכל שבת בסעודת הבוקר
- למולדת שובי רוני: פיוט מאת אשר מזרחי מתוניסיה שיר כיסופים לשבת ולכבוד ארץ ישראל
- יום זה לישראל: מיוחס בטעות להאר"י, אך מחבר הפיוט הוא רבי יצחק סלמה חזן
- על אהבתך: מאת רבי יהודה הלוי, הפיוט מושר בשבת בקהילות אשכנזיות מסוימות ובשירת הבקשות של פרשת משפטים בקהילת יהודי מרוקו
- כי אשמרה שבת: מאת רבי אברהם אבן עזרא, אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר ומושר בכל 3 סעודות שבת, ומושר על ידי כל הקהילות בשינויי נוסח קלים[5] בקהילות האשכנזיות נוהגים לשיר את הפיוט אחרי הסעודה השנייה, בסעודות יום השבת בבוקר
- דרור יקרא לבן עם בת: מאת דונש בן לברט מושר בכל הקהילות והעדות בסעודת שבת בבוקר
- שמרו שבתותי: מאת שלמה (מחבר לא ידוע), פיוט המושר בקהילות אשכנז בעת הסעודה השנייה בשבת הפיוט עוסק במעלות יום השבת, ורבים בו האזכורים על החירות והמנוחה והגאולה הכרוכות ביום זה
- כל מקדש שביעי: מאת רבי משה בן קלונימוס, יהודי קהילות אשכנז נוהגים לשיר אותו בסעודת ליל שבת
- בני היכלא: מחברו האר"י, מושר בסעודה שלישית בשבת בהרבה קהילות
- אל מסתתר בשפריר חביון: מאת רבי אברהם מימין תלמיד הרמ"ק, הפיוט פותח את קובץ שירת הבקשות החלבי-ירושלמי[6] לליל שבת וכן מופיע בחלק מספרי הזמירות של תנועת החסידות, בחסידות צאנז-קלויזנבורג נוהגים לשיר את הפיוט בסעודה השלישית
- ידיד נפש: מאת רבי אלעזר אזכרי בעל ספר החרדים מהעיר צפת שבגליל העליון, מושר בכל הקהילות והעדות בסעודה שלישית של שבת
- יום שבת: שם המחבר, יהונתן, מופיע באקרוסטיכון באותיות הראשונות של בתי השיר, פיוט המושר בפי יהודי גרמניה בכל ליל שבת
- אליך אקרא יה: מאת רבי שלמה זריהן מקהילות המערב נהוג לשוררו בהרבה קהילות בכל ליל שבת
- שיר הכבוד: מיוחס לרבי יהודה החסיד מחסידי אשכנז והמנהג בקהילות החסידים לשוררו בשבת בבוקר טרם הסעודה אחרי תפילת מוסף בבית הכנסת ופותחים ההיכל
- יום השבת אין כמוהו: מאת יהודי רבי מנצור (מחבר לא ידוע) פיוט המושר בסעודת יום השבת בקהילת יהודי בבל.
- יום שבתון אין לשכוח: מאת רבי יהודה הלוי גדול משוררי ספרד מושר בכל הקהילות והעדות בסעודת יום השבת בבוקר.
שירים עממיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. שירי שבת עממיים רבים.
שירי ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. שירי ילדים בנושא שבת.
מהדורות ופירושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברבות השנים, ניצלו מחברים רבים את הפופולריות של הזמירונים וספרי הפיוטים, כדי להפיץ את חידושיהם ופירושיהם. כך התפתחה ספרות ענפה של מהדורות רבות של זמירות שבת, עם הוספות כמו פרקי לימוד ייחודיים לזמני סעודות השבת, פנינים והוספות, ואף פיוטים עצמאיים מחודשים לשבתות ומועדים.
קריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמירות לשבת וברכת המזון ע"פ כתבי יד ודפוסים ישנים, בעריכת י.י. ינקלביץ, תשע"ב. מהדורה זו מנסה לברר את הנוסח הנכון על פי כתבי יד ודפוסים שונים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירת הבקשות - פיוטים המושרים בבית הכנסת של יהודי ארצות המזרח לפני תפילת שחרית בשבתות וחגים.
- מוזיקה יהודית דתית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זמירות לשבת, באתר דעת
- רשימת זמירות (אורכב 11.12.2007 בארכיון Wayback Machine)
- אוצר זמירות, קובץ זמירות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ב, עמוד ב'
- ^ שיר השירים רבה, פרשה ח', פסקה י"ג
- ^ שמרוק, עמ' 103.
- ^ ד"ר יעקב רוטשילד, זמירות של שבת, מחניים, תשרי-חשון תשכ"ד.
- ^ במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר
- ^ אדווין סרוסי, "לראשית שירת הבקשות בירושלים", פעמים 56, עמ' 111.
