זרנוק הכזבים (באנגלית: Firehose of falsehood) הוא כינוי לשיטת תעמולה בה מספר רב של מסרים משודרים במהירות, בחזרתיות וברציפות על פני מספר ערוצים (כגון עיתונאות ומדיה חברתית), מבלי התייחסות לאמיתוּתם ולעקביותם. השיטה מתבססת על טכניקות תעמולה סובייטיות, ונעשה בה שימוש נרחב בתעמולה הרוסית בתקופת כהונתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
ממשלת רוסיה עשתה שימוש בזרנוק הכזבים במסגרת מלחמתה בגאורגיה ב-2008, והמשיכה להשתמש בו כנגד אוקראינה החל מ-2014, כולל במהלך סיפוח חצי האי קרים ובהכנות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. פוליטיקאים, ממשלות ותנועות במדינות אחרות אימצו אף הן את השיטה.
על אף הקושי הטמון בהתמודדות עמו, הציעו חוקרים ממכון ראנד, קרן מרשל הגרמנית (אנ') ואסטרטגים צבאיים דרכים שונות להגיב לזרנוק הכזבים, ביניהן הפצה מוקדמת של מידע אמין ומאומת, הסרה אסטרטגית של מידע מוטעה, ועידוד אוריינות דיגיטלית.
מכון ראנד טבע את המונח "זרנוק הכזבים" ב-2016 כדי לתאר טכניקה נפוצה בתעמולה הרוסית המשלבת הצפה אינפורמציונית תוך התעלמות מהאמת.[1] השיטה נבדלת מטכניקות התעמולה הסובייטיות מתקופת המלחמה הקרה, בין השאר בהיקף המסרים והערוצים הנרחב ובאופן שבו אנשים צורכים מידע חדשותי. מטרתה המיידית היא לבדר, לבלבל ולהציף את הקהל. חוסר עניין או התנגדות לבדיקת עובדות ולדיווח מדויק מסייעים בהעברת המסרים לציבור בצורה מהירה יותר מאשר מקורות מידע איכותיים יותר.[1][2] הצלחתה של הגישה באה בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה תקשורת משכנעת יותר כאשר היא אמיתית, אמינה ועקבית.[1]
על פי מכון ראנד, מודל זרנוק הכזבים מתאפיין בארבעה גורמים ייחודיים:
הנפח הרב של הודעות, השימוש במספר ערוצים והשימוש בוטים באינטרנט ובחשבונות מזויפים יעילים מכיוון שאנשים נוטים יותר להאמין לסיפור כאשר נראה שהוא דווח על ידי מספר מקורות.[1] בנוסף למקור החדשות הרוסי המוכר RT, למשל, רוסיה מפיצה תעמולה באמצעות עשרות אתרי פרוקסי שהקשר שלהם ל-RT "מסווה או ממעיט".[3] אנשים נוטים יותר להאמין לסיפור כאשר הם חושבים שרבים אחרים מאמינים בו, במיוחד אם אחרים שייכים לקבוצה איתה הם מזדהים. לפיכך, קבוצה של פעילים יכולה להשפיע על דעתו של אדם על ידי יצירת רושם שווא שרוב השכנים של אותו אדם תומכים בדעה נתונה.[1]
ממשלת רוסיה נעזרה בזרנוק הכזבים במלחמתה נגד גאורגיה ב-2008 ובמסגרת הסכסוך האוקראיני-רוסי שהחל ב-2014.[1][4] קמפיינים נוספים כוונו כנגד מספר מדינות פוסט-סובייטיות, ביניהן שלוש המדינות הבלטיות: ליטא, לטביה ואסטוניה.[1][5]
כחלק מההיערכות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הפיצה רוסיה מספר רב של ידיעות כוזבות אודות אוקראינה, כשרובן סותרות זו את זה. בחיבור שפרסם ב-2021 טען נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי אוקראינה נעדרת זכות קיום היסטורית וכי הלאומיות האוקראינית היא המצאה מערבית אנטי-רוסית. לאחר מכן, סמוך לפלישה לאוקראינה, טען פוטין כי אוקראינה נשלטת בידי חונטה נאצית – זאת על אף העובדה כי נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הוא יהודי.[6]
שני המסרים לא זכו לתהודה מחוץ לרוסיה. אי לכך, החליטה רוסיה להאשים את אוקראינה ללא ביסוס בפיתוח פצצות מלוכלכות ואמצעי לחימה מתחום הלוחמה הביולוגית.[7] ההכנות להפצת נרטיב שקרי זה ערכו מספר חודשים, ואיפשרו לרוסיה להחליף במהירות את עילת המלחמה במסר קליט יותר.[8][9]
כחלק ממעורבותה במלחמת האזרחים בסוריה, פרסמה התקשורת הרוסית הממלכתית בנובמבר 2017 מספר ידיעות מפוברקות לפיהן כוחות הקואליציה המערבית מאפשרים ללוחמי המדינה האסלאמית להימלט מהעיר אל-בוכמאל שבסוריה. הסיפורים כללו "תמונת לוויין" שהתגלו מאוחר יותר כצילום מסך ממשחק מחשב.[10]
שיטת זרנוק הכזבים משמשת גם במאמצי הדיסאינפורמציה הרוסית כנגד ממשלות במערב אירופה ובצפון אמריקה, כולל כחלק מההתערבות בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016.[5][2] על פי תחקיר של הניו יורק טיימס משנת 2019, רשת התעמולה הרוסית RT America (אנ') (השלוחה האמריקאית של Russia Today) נעזרה בזרנוק הכזבים כדי לשכנע את הציבור האמריקאי בסכנות רשת ה-5G, אף על פי שפוטין הורה על השקת רשתות אלו ברוסיה.[11]
לדברי הסופר וקצין המודיעין הצבאי לשעבר ג'ון לופטוס (אנ'), איראן משתמשת בשיטות דומות כדי להסית כנגד ערב הסעודית, ארצות הברית וישראל. לטענתו, מספר ידיעות חדשותיות מזויפות שמיוחסות לרוסיה נשתלו למעשה בעיתונות המערבית על ידי איראן.[12]
על פי עורכת כתב העת האמריקאי Mother Jones (אנ'), השימוש בזרנוק הכזבים כנגד עיתונאים על ידי פוליטיקאים אמריקאים מצוי במגמת עליה מדאיגה.[13] בראיון מ-2018 אמר סטיב באנון, יועצו לשעבר של דונלד טראמפ, כי הדרך להתמודד עם התקשורת היא "להציף את השטח בזבל".[14] מספר חוקרים ועיתונאים אמריקאים תיארו מאז את אסטרטגיית התקשורת של דונלד טראמפ כזרנוק כזבים, והקבילו אותה לתעמולה הרוסית.[15][16][17][18][19]
שימוש בשיטה נפוץ בקרב מתנגדי חיסונים. פעילים בתנועות כנגד חיסונים מפיצים באופן תדיר תיאוריות קשר ומידע כוזב אודות הסכנות הטמונות בהתחסנות, תוך התעלמות מהפרכות קודמות ומחוסר עקביות.[20]
על פי חוקרים מתחום אבטחת המידע, שימשה השיטה את ממשלת סין בניסיון לפגוע באמינות ה-BBC, זאת בתגובה לדיווח של ה-BBC על רדיפת האויגורים בסין.[21]
כלים קונבנציונליים כנגד תעמולה אינם יעילים מול שיטה זו. על פי חוקרי מכון ראנד, "אל תצפו להתמודד עם זרנוק הכזבים בעזרת רובה המים של האמת". בין הצעותיהם:
חוקרים מקרן מרשל הגרמנית (אנ') מציעים, בין היתר, להיזהר מלחזור על או להגביר את הטענה השקרית המקורית; חזרה על סיפור שקרי, אפילו לצורך הפרכתו, גורמת לאנשים להאמין בו.[22] מומחה האבטחה ברוס שנייר (אנ') ממליץ ללמד אוריינות דיגיטלית כחלק משרשרת פעולות מידע בת 8 שלבים.[23]
דרך נוספת להיאבק בדיסאינפורמציה היא להגיב במהירות כשהאירועים מתפתחים ולהיות הראשון לספר את הסיפור. דוגמה לכך התרחשה בפברואר 2018, כאשר כוחות סורים פרו-משטריים החלו להפגיז את הכוחות הסוריים הדמוקרטיים ליד לעיר ח'שאם, וכוחות הקואליציה הגיבו בהגנה עצמית. כוח המשימה המשולב (CJTF-OIR) פרסם מיד הודעה לעיתונות שכותרתה "התקפה של כוחות פרו-משטר סוריים הובילה למתקפת נגד של הקואליציה". בתגובה פנו כתבים מרחבי העולם לכוח המשימה בשאילתות. כך התאפשר לכוח המשימה לקבוע את העובדות לפני שכלי תקשורת רוסים הספיקו ליצור ולהפיץ ספין תקשורתי.[10]
{{cite journal}}
: (עזרה); Cite journal requires |journal=
(עזרה)
{{citation}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)