זרעית
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מעלה יוסף |
| גובה ממוצע[1] | 618 מטר |
| תאריך ייסוד | 1967 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 285 תושבים |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   זרעית  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
זַרְעִית (כְּפַר רוֹזֶנְוַלְד) הוא מושב בגליל העליון בגובה של כ-650 מטר מעל פני הים, סמוך לגבול ישראל-לבנון, בקצה הצפוני של המועצה האזורית מעלה יוסף. במושב מתגוררים כ-250 תושבים. בעקבות מלחמת חרבות ברזל היישוב זרעית מפונה מתושביו. המושב זרעית נמצא כ 0.5 קילומטר מגבול ישראל-לבנון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית המושב החלה ב-30 בינואר 1966[3], והוא נחנך בשנת 1967 על ידי בני מושבים בגליל, במסגרת מבצע סו"ס (מבצע "סוף סוף")[4], שנועד לתגבר את ההתיישבות היהודית בגליל.
באזור זרעית נחטפו בשנת 2006 שני חיילי צה"ל על ידי חזבאללה, פעולה שהחלה את מלחמת לבנון השנייה.
בתקופת מלחמת חרבות ברזל הוכרז המושב כשטח צבאי סגור. בינואר 2024 נורו לעברו רקטות מלבנון ופגעו ב"חוות השמפיניון", מפעל לגידול פטריות שהוקם בשנת 1982, ומהווה כ-40 אחוזים מהתוצרת המקומית[5].
שם היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמתו נקרא היישוב "זרעית". כעבור שנתיים שונה שמו לכפר רוזנוולד, על שמו של הנדבן היהודי-אמריקאי ויליאם רוזנוולד (אנ'), ממייסדי המגבית היהודית המאוחדת ובנו של ג'וליוס רוזנוולד. השם הלועזי עורר התנגדות עזה של תושב היישוב[6], שהעדיפו את השם העברי זרעית. מאז ברוב המקומות נקרא המושב 'זרעית', למעט פורומים רשמיים הקוראים לו בשם כפר רוזנוולד[7].
ישנן מספר אפשרויות לפירוש השם "זרעית":
- עברות של "מזרעה" – היישוב השכן.
- על שם ציפור השיר זרעית השדה (עפרוני השדה-Alauda Arrensis) שצבעה חום-אפור בעלת פספוס אורך כהה, בטנה לבנה, זנבה חום עם שוליים לבנים ומקורה ישר ועדין. ניכרת בקריאותיה הרמות והצרודות – את שירתה ניתן לשמוע, כך נטען, ברחבי המושב.
- פעולת הזריעה. בעת הקמת היישובים שתולה, נטועה וזרעית, נקראו היישובים כולם על שם הפעולות החקלאיות הבסיסיות: נטיעה, שתילה, וזריעה.
- יהודה זיו, יושב ראש ועדת השמות הממשלתית, הציע כפשרה לקבוע כי הפירוש של "זרעית" הוא ראשי התיבות: זכר רוזנוולד עמנו ייישאר תמיד[8][9].
אתר ביישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכניסה למושב ממוקמת אנדרטה לזכר חללי מוצב כרכום, שהוקם ברצועת הביטחון שבדרום לבנון, בסמוך לזרעית. האנדרטה, אשר נקראת "קריעה", הוקמה על ידי הפסלת שלומית אברבוך.
מערת נטיפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערה קרסטית עם נטיפים וזקיפים התגלתה בשנת 2007 ברמת זרעית. זו המערה הקרסטית העשירה ביותר בנטיפים וזקיפים שהתגלתה בגליל המערבי. גילו את המערה ינון שבטיאל מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן וולדימיר בוסלוב, מצוות המרכז לחקר מערות בישראל.
אורך המערה כ-500 מטר, עומקה כ-62 מטר וקוטר הכניסה אליה אינו עולה על מטר אחד. במערה מערכת מחילות ואולמות בגודל של עשרות מטרים. בין התצורות גם ”וילונות, פגודות, אוזני פיל, אלמוגי מערות והלקטיטים (נטיפים שכורעים מכוח הכובד ונוטים הצידה)”[10].
מגלה המערה ביקש להתריע[10] כי:
"הגליל מסתיר במעמקיו ארץ ומלואה של נופי טבע בראשיתיים מהיפים בעולם. זהו עולם של מערות נטיפים וזקיפים, פירים אנכיים, מחילות מסועפות ואולמות ענק, שנוצרו בתהליך של המסה והשקעה של סלעי הגיר, אשר הותירו את רישומן בטבע בצורות מרהיבות עין. מערות הנטיפים הייחודיות שהתגלו לאחרונה מחייבות התייחסות רצינית של הרשויות מעבר להתעניינות המדעית הטהורה. עבודות תשתית המתבצעות בימים אלה באזור גילוי המערות, מסכנות את המערות החדשות ויכולות להביא להריסתן לעד"
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של זרעית- זרעית(הקישור אינו פעיל, 17.6.2020) במרכז המידע להתיישבות בגליל
- זרעית באתר הרשות לפיתוח הגליל
- במושב זרעית נערך אתמול טקס ההאחזות, מעריב, 31 באוקטובר 1967
- יורם פרי, מה הולך שם? שיטת רוזנוולד – מהפכה בשיטות המגבית, דבר, 7 בנובמבר 1967
- מנחם תלמי, מול "הגבול השקט", מעריב, 31 במאי 1968
- התנגדו לשם שנקבע והחזירו דמי תרומה, מעריב, 16 בספטמבר 1969
- אהרון דולב, מושב־ספר נלחם על קיומו – ועל שמו, מעריב, 3 באוקטובר 1969
- זרעית, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור(הקישור אינו פעיל, 15.8.2020)
- ינון שבטיאל, חוקר מהמכללה האקדמית צפת חשף מערת נטיפים הגדולה בגליל, המכללה האקדמית בצפת
- אלי אשכנזי, מאחורי פתח קטנטן מסתתרים אלפי נטיפים, באתר הארץ, 11 ביולי 2007
הנחת אבני פינה בארבעה ישובים חדשים בגליל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1965- בגבול הצפוני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1975
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב.
- ^ "מיבצע סוס" – החל לדהור, מעריב, 24 באוגוסט 1964; יואל דר, זרעית – מושב שני במסגרת "מבצע סוס", דבר, 8 בספטמבר 1967.
- ^ יאיר קראוס, "חוות השמפיניון" בזרעית נפגעה מרקטה: "לא מתייאשים. נחזור לשם", באתר ynet, 22 בינואר 2024
- ^ מנחם תלמי, מול הגבול השקט, מעריב, 31 במאי 1968
- ^ מוטי רוזן, גלגוליו של השם זרעית, באתר טבע הדברים(הקישור אינו פעיל, 17.6.2020)
- ^ עדי גרסיאל, על מקור השם זרעית, באתר ערוץ 7, 5 במאי 2005
- ^ מקום בלב (משמעויות שמות ישובים בקווי העימות), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 ד"ר ינון שבטיאל, לתולדות חקר המערות, אריאל, 188, 2009, עמ', 6 - 39
| ||||||||||
