חַ'ר-רַ – ח'וּבּוּלוּ או אוּר-רַ – ח'וּבּוּלוּ (בכתב יתדות, משמאל לימין: 𒄯𒊏 𒄷𒇧𒈝) הוא מילון מונחים או "אנציקלופדיה" דו־לשונית, מהתקופה הבבלית העתיקה, הכוללת רשימת מילים בשומרית והמקבילה האכדית שלהן. הספר נחשב כאחד המילונים העתיקים בעולם והספר הזואולוגי הראשון בעולם שניסה לייצר מערכת טקסונומית הממיינת את עולם הטבע.
המילון כתוב בשפה השומרית והאכדית בצורה של רשימה לקסיקאלית מסודרת לפי נושאים. הגרסה המלאה מכילה 24 לוחות. שם הלקסיקון לקוח מהמונח הראשון בשומרית ur5-ra[1] והמקבילה האכדית ḫubullu כלומר "חוב נושא ריבית".
הלוחות מכילים את הנושאים הבאים:
חלק הארי של הלקסיקון נערך בתקופה הבבלית העתיקה (תחילת האלף ה־2 לפנה"ס), ללקסיקון נוספו כמה לוחות הקדמה המתוארכים לסוף האלף ה־3 לפנה"ס[דרושה הבהרה].
בחפירות תל אשקלון ובחצור נתגלו שברים תלת־לשוניים של Urra=hubullu, הכוללים טור בכנענית.[2]
לוח 14 מכיל את הרשימה הטקסונומית העתיקה ביותר של חרקים. השיטה בה סיווגו את החרקים איננה ברורה לחלוטין והיא נבעה כנראה גם משיקולים שימושיים, כגון חרקים מזיקים לחקלאות, מזיקים לאדם, משמשים לצרכים רפואיים וכו'. למשל בשומרית הבורו (buru) או באכדית אריבו (e-ri-bu) הם קבוצה הכוללת את החגבאים כגון ארבה וצרצריים. בשומרית התחילית בורו משמשת גם כתחילית של חרקים שהיום נחשבים כסדרות אחרות כגון שפיראים וגמלי שלמה.[3] קבוצות אחרות הן קבוצת האוך הכוללת חרקים מזיקים כגון כינים, פרעושים, תולעי קמח ועוד. קבוצת גיריש (girish) פרפראים, קבוצת נום (num) זבובאים ודבוראים, קבוצת קישי (kishi) נמלים וגיר (gir) העקרבים.
יצחק הרפז (1973)[4] זיהה שכמה משמות החרקים בעברית דומים לשמות בלוח כגון ארבה (e-ri-bu) או סלעם (SHU-lum).