ח'רבת זנוטה

ח'רבת זנוטה (אתר ארכאולוגי)
מדינה ישראלישראל ישראל
נפה חברון
אוכלוסייה ‏
 ‑ באתר הארכאולוגי 130 (2013)
קואורדינטות 31°22′21″N 35°00′21″E / 31.3725°N 35.00583333°E / 31.3725; 35.00583333 
אזור זמן UTC +2
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ח'רבת זנוטה (בערבית: خربة زنوتا, שמו נכתב לעיתים "זנותא") הוא כפר פלסטיני בנפת חברון.[1][2] הממוקם 20 ק"מ דרומית לחברון. באתר נמצא אתר ארכאולוגי.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1809 תיאר אולריך יאספר זֶטצן את זנוטה כמקום המיושב האחרון מדרום לחברון, זטצן מצא כי במקום התגוררו מספר משפחות במרתפים ובמערות בין חורבות בתים ומבנה שלם אחד שכונה מסגד למרות ששימש ללינת אורחים.[3] האתר תועד כבר במאה ה-19 על ידי קונדר במהלך שליטת העות'מאנים ומתועד גם בארכיוני הסקר של ישראל, יהודה ושומרון.[1][2] האתר נסקר על ידי משה כוכבי בסקר החירום תשכ"ח (1968 "ע,) ש. גוטמן בסקר המשלים בשנת 1969, כמו גם בידי אבי עופר בסקר הר – יהודה. בסקר החירום מתואר האתר כחורבה ובה שרידי מבנים, בהם בולט מבנה מודרני של אורווה בצפון האתר, מבנה מאבנים מזוייזות במרכז החורבה, ומבנה מאבנים מזוייזות, עם קירוי קשתות וחרכי ירי, בדרום החורבה.[1][2] בנוסף תועדו מערות וגדרות ששימשו כבר בתקופת הסקר וכנראה גם הרבה לפני כן, כמכלאות צאן. ממצא החרסים מעיד על יישוב קיים מתקופת הברזל – מאה 7 – 8 לפנה"ס ושל יישוב מהתקופה הביזנטית באופן רציף עד היום.[2]

בתקופה הביזנטית האתר מגיע לשיאו כאשר הוא מקיף שטח של כ-35 דונם מיושבים, הפזורים על שטח נרחב יותר של כ-50 דונם. בימי הביניים והתקופה העות'מאנית הצטמצם השטח ונראה כי האתר לבש את אופיו כפי שנתגלה לסוקרים המודרניים, מכוכבי (1968) ועד אל אבי עופר (1982): יישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.[2]

מאבק משפטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבני הכפר, כמו ברוב הכפרים הפלסטינים בשטח C, נבנו במהלך השנים ללא תוכנית מתאר מסודרת. בנימוק זה הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה לכל המבנים בכפר, בהם גם אוהלים, דירים, סוכות, בתי שימוש ובורות מים.

בנובמבר 2007 הגישו התושבים הפלסטינים עתירה לבג"ץ במטרה למנוע את הריסת המבנים שבשטח האתר הארכאולוגי.[4] במרץ 2008 הורה בג"ץ על הקפאת צווי ההריסה עד להכרעה בעתירה, בתנאי שהמשך הבנייה במקום תוקפא.[5] למרות זאת, המשיכו תושבי המקום בבנייה.

בספטמבר 2017, הודיעה המדינה כי צווי ההריסה לא יאכפו עד שימוצו הניסיונות להסדרת המאחז, ובכפוף לכך שלא תורחב הבנייה במקום.[6] אולם גם לאחר מחיקת העתירה, נמשכה הבנייה בכפר, ובכלל זה הוקם בית ספר במקום.[7] בדצמבר 2018 עתרה תנועת רגבים לבית המשפט המחוזי בדרישה להריסת מבנה בית הספר. אולם בפועל הדרישה לא נאכפה.[8]

לטענת עמותת רגבים, הבנייה בכפר גרמה נזק לאתר הארכאולוגי. בין השאר, נסללו דרכים על ידי כלים כבדים, האתר כוסה בפסולת ועתיקות נשדדו מפני השטח ומחללים תת-קרקעיים. בחלק מהמבנים החדשים נעשה שימוש באבני בניין עתיקות שנלקחו מהשרידים הארכאולוגיים. על פי ד"ר דביר רביב מהמחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, הבנייה הבלתי חוקית גרמה לנזק בלתי הפיך לאתר הארכאולוגי במקום.[9]

גירוש התושבים והריסת בתי הכפר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הספר בח'ירבת זנוטה לאחר שנהרס בידי מתנחלים, דצמבר 2023

ח'רבת זנוטה נמצאת בקרבת הקו הירוק, בסמיכות ליישובים דאהרייה מצפון-מערב וח'רבת שוויקה מצפון-מערב, כמו גם שתי התנחלויות, טנא עומרים ממערב ושמעה ממזרח. אזור התעשייה מיתרים ממוקם ממזרח לכפר. בשנת 2013 התגוררו בכפר 130 תושבים.[10] ארבע המשפחות העיקריות הן א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. במשך שנים רבות לא היו בכפר בתי ספר, מתקני בריאות או בתי מרקחת, והתושבים נוהגים לנסוע 10 ק"מ עד דאהרייה כדי להשיג שירותים אלה. החקלאות היא הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. השטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה. משנת 2015 הרשויות הישראליות לוחצות על התושבים לעזוב[11].

בנובמבר 2023 נטשו התושבים את המקום בעקבות תקיפות אלימות חוזרות מצד יושבי המאחזים בסביבתם[12]. בפברואר 2024 הטילה ארצות הברית עיצומים על ינון לוי, מתנחל שארגן תקיפות נגד תושבי המקום[13]. באוגוסט 2024 שבו התושבים ליישוב בעקבות פסיקת בג"ץ שחייבה את צה"ל והמשטרה להגן עליהם מאלימות מתנחלים[14][15].

בתחילת דצמבר 2023 נכנסו אזרחים ישראלים שהגיעו מכיוון המאחז חוות מיתרים, והרסו בעזרת דחפור עשרה מבנים בכפר, ואת בית הספר המקומי. בימים שלאחר מכן שבו לכפר והרסו מבנים נוספים[16]. תושבי הכפר הורשו לשוב לחורבות הכפר, אך המנהל האזרחי אוסר עליהם לשקם את בתיהם ההרוסים. בין היתר נדחתה בקשת התושבים למתוח יריעת בד במקום הגגות שנהרסו, כדי לגונן מהשמש[17].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ח'רבת זנוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 C. R. (Claude Reignier) Conder, Horatio Herbert Kitchener Kitchener, Edward Henry Palmer, Walter Besant, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, London : Committee of the Palestine exploration fund, 1881-1883
  2. ^ 1 2 3 4 5 אבי עופר, ח' זנוטה ותושביה: חוות דעת ארכיאולוגית ויישובית, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2012, עמ' 1-3
  3. ^ Seetzen, Ulrich Jasper, Ulrich Jasper Seetzen's Reisen durch Syrien, Palästina, Phönicien, die Transjordan-länder, Arabia Petraea und Unter-Aegypten, כרך 3, Berlin: G. Reimer., 1855, עמ' 29
  4. ^ החלטת בג"ץ בתיק 9715/07
  5. ^ החלטת בג"ץ בעניין.
  6. ^ המשך הטיפול בתיק 9715/07.
  7. ^ אתר למנויים בלבד נטעאל בנדל, ‏בניגוד לפסיקת בג"ץ: פלסטינים הקימו מבנה בית ספר בהר חברון, בעיתון מקור ראשון, 19 במרץ 2018
  8. ^ עתירה נוספת למתן צו על תנאי.
  9. ^ עתירה למתן צו על תנאי, עמ' 17.
  10. ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, המדינה מבקשת לפנות כפר פלסטיני מפני שיש בו חורבות עתיקות, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013
  11. ^ עמירה הס, בג"ץ למדינה: נמקו את הכוונה להרוס את הכפר חירבת זנוטה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2015
  12. ^ איתי רון, ״המתנחלים תקפו את כולם, גם ילדים קטנים. אמרו לנו ׳או שתעזבו או שנהרוג אתכם בלילה׳״, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 23 באוגוסט 2024
  13. ^ Israeli bank freezes accounts of farmer accused of ‘settler violence’ by US, The Jewish Cronicle
  14. ^ חזקי ברוך, "תקדים חמור ומסוכן": בג"ץ אימץ את טענות הפולשים הפלסטינים, באתר ערוץ 7, ‏23/7/24
  15. ^ בג"ץ 8117/23 נואג'עה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
  16. ^ ‘Intolerable’: EU official condemns destruction of Palestinian school built using Irish Aid funds, The Irish Times, ‏7 בדצמבר 2023 (באנגלית)
  17. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי, המתנחלים הרסו את הכפר, ולתושביו אסור להקימו מחדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2024
דגל הרשות הפלסטינית
דגל הרשות הפלסטינית
יישובי נפת חברון
ערים חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה
מועצות מקומיות בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח
כפרים אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה
מחנות פליטים אל-ערוב • אל-פוואר
נפות הרשות הפלסטינית