חואן מנואל חיל נבארו

חואן מנואל חיל נבארו
לידה 15 באוגוסט 1973 (בן 51)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Juan Manuel Gil Navarro עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חואן מנואל חיל נבארו (בספרדית: Juan Manuel Gil Navarro, נולד ב-15 באוגוסט 1973) הוא שחקן ארגנטינאי. נבארו ידוע בתפקידו בטלנובלה של המפיקה הארגנטינאית כריס מורנה, "פלוריסיינטה", והיה מועמד בשלושה פרסי "מרטין פיירו" בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר" בתפקידיו בטלנובלות "גברים של כבוד", "חיים גנובים" ו"אהוב שלי, אהוב שלי".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה למנואל, עיתונאי, ואלחנדרה, מזכירה.

הוא למד והתחנך בבית ספר גרמני בפלורידה, בפרובינציית בואנוס איירס, שבו הופיע בגיל 16 לראשונה כשחקן תיאטרון.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996, נבארו הופיע לראשונה בסדרה "Montaña Rusa: Otra vuelta".

בין 1997–2003 נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "5 Amigos".

ב-1999, נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "קיץ נצחי" של המפיקה והיוצרת הארגנטינאית, כריס מורנה.

ב-2000 נבארו השתתף בהצגת התיאטרון "Canciones Maliciosas", שעבורה קיבל את הפרס "פלורנסיו סאנצ'ס" על תפקיד "שחקן המשנה הטוב ביותר".

ב-2001 נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "Culpables".

ב-2002 השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "1000 millones".

ב-2003 נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "אני צועני". באותה שנה, השתתף בסרט הארגנטינאי "El día que me amen".

ב-2004 נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "Historias de sexo de gente común", בה גילם את דמותו של דיאגו, לצידם של קרלוס סנטמרינה וחסמין סטוארט.

פריצתו הגדולה של נבארו בתחום המשחק התרחשה באותה שנה, ב-2004, כאשר גילם את התפקיד הראשי בטלנובלה הארגנטינאית "פלוריסיינטה", של היוצרת והמפיקה הארגנטינאית כריס מורנה, שהצליחה במדינה רבות ברחבי אמריקה הדרומית, אירופה, וביניהן ישראל, בה גילם את דמותו של פדריקו, לצדם של פלורנסיה ברטוטי, איסבל מסדו ובנחמין רוחאס. בעקבות תפקידו בטלנובלה הארגנטינאית המצליחה, נבארו טס לישראל יחד עם כוכבי הטלנובלה לסיבוב הופעות אשר התקיים בחופשת הפסח.

ב-2005 נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "גברים של כבוד", בה גילם את דמותו של רוקו, שבעקבותיה היה מועמד בטקס ה"מרטין פיירו" בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".

ב-2006 נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "Al límite". שנה לאחר מכן, נבארו הופיע בפרקים הראשונים של הטלנובלה הארגנטינאית "לה לולה", בתפקידו של לאלו, גבר שהופך בן לילה לאישה, לאחר הטלת כישוף. את דמותו כאישה גילמה השחקנית הארגנטינאית קרלה פטרסון. כמו כן, נבארו הופיע גם בפרק האחרון של הטלנובלה.

ב-2008 נבארו השתתף בטלנובלה "חיים גנובים", בה גילם את דמותו של ניקולס, לצידם של פקונדו ארנה ומוניקה אנטונופולוס, ושיחק בתיאטרון בהצגה "Algo en común", בה גילם את דמותו של ארתורו.

ב-2010 נבארו השתתף בטלנובלה "Secretos de amor", בה גילם את דמותו של איגנסיו ובטלנובלה "Caín y Abel".

בין 2011–2012 נבארו השתתף בטלנובלה "Decisiones de vida", בה גילם את דמותו של פבלו.

ב-2012, נבארו השתתף במספר טלנובלות ארגנטינאית, בהן "Perfidia", בטלנובלה "Graduados" לצידם של לוסיאנו קאסרס ואיסבל מסדו ובסדרה הארגנטינאית "La dueña", לצידם של ברנדה גנדיני, פלורנסיה ברטוטי ופביאן ונה.

בין השנים 2012–2013, נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "Mi amor, mi amor", לצדן של ברנדה גנדיני, אינס פלומבו וחסמין סטוארט.

ב-2013, נבארו השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "Los vecinos en guerra", בה גילם את דמותו של מריאנו, לצידם של דיאגו טורס ואלאונורה וקסלר.

ב-2014 נבארו השתתף בהצגת התיאטרון "Priscilla, La Reina del Desierto".

בין 2015–2016 נבארו השתתף במיני-סדרת הדרמה "La casa del mar", לצידם של דריו גרנדינטי ודלפינה צ'אבס. המיני-סדרה הייתה מועמדת לפרס אמי הבין-לאומי בקטגוריית "הדרמה הטובה ביותר". באותה שנה, השתתף בטלנובלה הארגנטינאית "la leona".

ב-2017 נבארו השתתף במיני-סדרה הארגנטינאית "La fragilidad de los cuerpos", לצידם של אווה דה דומיניצ'י, הרמן פלסיוס ומרסלו סוביאוטו.

בשנת 2018 שיחק בטלנובלה הארגנטינאית "100 ימים" בתפקיד של חאבייר פרננדז. בשנת 2020 החל לשחק בסדרה "שער 7".

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 נישא לנטליה ליטבק. השניים הודיעו על פרידה ב-2017 והתגרשו ב-2018.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חואן מנואל חיל נבארו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]