חוות דעת (או חוות דעת רואה חשבון מבקר או דוח רואה חשבון מבקר) היא התוצר הסופי לעבודתו של רואה החשבון על דוחות כספיים של הישות המבוקרת, ולמעשה המסמך היחיד עליו חתום רואה החשבון בתום עבודת הביקורת. חוות הדעת ממוקמת בתחילתו של הדוח הכספי, לאחר תוכן העניינים.
מטרת עבודת הביקורת של רואה החשבון המבקר היא לאפשר לו לחוות דעתו על הדוחות הכספיים של לקוחו שהם משקפים באופן נאות, בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, מכל הבחינות המהותיות, את מצבה הכספי, תוצאות פעולותיה, השינויים בהונה העצמי ותזרימי המזומנים שלה.
דוח רואה חשבון מבקר הוא כלי עיקרי לתקשורת בין המבקר לבין ציבור המשתמשים בדוחות הכספיים. תפוצתו היא רחבה ביותר, שכן הוא אינו מופץ ל"אנשי פנים" בלבד, אלא לכלל בעלי המניות ושאר המשתמשים בדוחות הכספיים.
מתוך הכרה בחשיבותו של דוח המבקרים ככלי תקשורת להעברת מסר חד משמעי ברור, נקבע נוסח אחיד לדוח וכן מתכונות ניסוח מוסכמות למקרים בהם התעורר צורך אצל רואה החשבון המבקר לסטות מהנוסח האחיד של דוח המבקרים.
דוח רואה החשבון המבקר הוא דוח רשמי שמושפע הן מדרישות סטטוטוריות (כגון חוק החברות ותקנות ניירות ערך) והן מתקני ביקורת של לשכת רואי החשבון בישראל. כמו כן מכתיבה לשכת רואי החשבון כיצד תנוסחנה הסתייגויות מהנוסח האחיד.
מבנה דוח רואה חשבון מבקר לפי התקינה הישראלית נקבע בתקן ביקורת 90 ותוקן בתקן ביקורת 99[1]:
דוח רואה חשבון מבקר יכול לכלול אחד מאלה:
הנוסח האחיד של דוח רואה חשבון מבקר כולל ארבעה מרכיבים: פיסקת מבוא, פיסקת היקף (תיאור מהות הביקורת), פיסקת חוות הדעת, ותוספות לנוסח האחיד. המבקר יוכל לתת חוות דעת בלתי מסויגת, אם ביצע את בדיקתו בהתאם לתקני ביקורת מקובלים, ותוצאות בדיקתו הניחו את דעתו כי הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, מכל בחינות מהותיות, תוך יישום עקיב של כללים אלה, וניתן בהם גילוי נאות. במקרה זה תהיה חוות דעתו "חוות דעת בלתי מסויגת", לאמור: דוח שבו הוא מחווה דעתו, ללא הסתייגות, כי הדוחות הכספיים משקפים באופן נאות, בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, מכל בחינות מהותיות, את מצבה הכספי של החברה, תוצאות פעולותיה, השינויים בהונה העצמי ותזרימי המזומנים שלה.
לעיתים, מוצא המבקר לנכון לכלול שינוי מהנוסח האחיד על ידי הוספת פיסקת הפניית תשומת לב שנועדה להדגיש עניין מסוים המשפיע באופן משמעותי על הדוחות הכספיים וכלול בביאור לדוחות הכספיים.
תוספת של פיסקת הפניית תשומת לב כאמור אינה משפיעה על חוות דעתו של המבקר. לכן, פיסקה זו תבוא בסוף דוח רואה החשבון המבקר ותתייחס לעובדה שחוות דעתו של המבקר אינה מסויגת בהקשר זה. כדי למנוע את הרושם כי יש בהוספת פיסקת הפניית תשומת לב משום הסתייגות, תבוא פיסקה זו כאמור בסוף דוח רואה החשבון המבקר ותחל במילים: "מבלי לסייג את חוות דעתנו הנ"ל, אנו מפנים את תשומת הלב ל..."
חוות דעת מסויגת תינתן כשקיימת סיבה מהותית המביאה את המבקר למסקנה שאינו יכול לתת חוות דעת בלתי מסויגת, אך ההשפעה של אותה סיבה אינה כה מהותית כדי שתידרש חוות דעת שלילית או הימנעות מחוות דעת.
המבקר יסתייג בחוות דעתו במקרים הבאים:
חוות דעת שלילית תינתן כשההשפעה של הסיבות לאי-הסכמת המבקר בקשר ליישום כללי חשבונאות ודיווח בדוחות הכספיים, כמפורט לעיל, היא מהותית עד כדי כך שלדעת המבקר הדוחות הכספיים בכללותם הם בלתי נאותים.
המבקר יימנע ממתן חוות דעת כשההשפעה האפשרית של הגבלה בביקורת, היא מהותית עד כדי כך שהמבקר אינו יכול לחוות דעה על הדוחות הכספיים, וכן במקרה של הגבלה שהוטלה על ידי הלקוח מסיבות שאינן מוצדקות.