חוות שרתים היא מתקן המאחסן אוסף של שרתים המיועדים לבצע משימות שנמצאות מעבר ליכולתו של שרת יחיד. חוות שרתים מתוכננת לרוב כאשכול מחשבים, או כמספר אשכולות מסודרים במסדי מחשוב, ומאובזרות גם במתגים ונתבים לניתוב התקשורת.
מחשבי על מודרניים רבים מורכבים מחוות שרתים ענקיות המורכבות ממעבדים מהירים המחוברים באמצעי תקשורת כאלה. שימוש נפוץ של חוות שרתים הוא לשירותי מחשוב ענן, אחזקת אתרי אינטרנט ושירות אירוח אתרים.
השימוש בחוות מחשבים נעשה נפוץ יותר ויותר על ידי עסקים גדולים, במקום או לצד מחשבים מרכזיים. בגלל הכמות האדירה של שרתים בחוות, תקלה בשרת בודד היא אירוע תכוף, וניהול חוות שרתים חייב לקחת זאת בחשבון. דרכי התמודדות עם תקלות מסוג זה מגוונות וכוללות גם הכנה מראש בשיטות כמו כפילות, אשכול וגמישות בהגדרות המחשבים. לעיתים קרובות בחוות שרתים יוקצו לאותה משימה שני שרתים, עיקרי וגיבוי, כך שבמקרה של תקלה באחד מהם השירות לא יופסק. להבטחת פעולה רצופה כוללת חוות שרתים גם גנרטורים ומערכות אל-פסק, למקרה של תקלה באספקת חשמל מרשת החשמל.
גודלן ויכולותיהן של חוות שרתים מוגבלים לרוב על ידי ביצועי מערכות מיזוג האוויר שלהן או אספקת החשמל ולא על ידי עוצמת החישוב או מאפייני המחשבים המצויים בחווה. מסיבה זאת לעיתים נמדד גודל חוות השרתים במגהוואט שעה וביצועי המערכות המצויות בחוות שרתים נמדדים בביצועים ליחידת הספק ולא בביצועים למעבד.
חוות שרתים מדורגות בארבע רמות מבחינת רציפות השירות שהן מבטיחות:
חברת גוגל רשמה פטנט על חוות שרתים הממוקמת בספינה בלב ים המשתמשת במי הים לקירור החווה ובתנועת הגלים כמקור אנרגיה מתחדשת לשאר צורכי החווה. החווה הימית מפחיתה את עלויות אחזקת החווה הן על ידי הפחתת עלות האנרגיה הנדרשת לתפעולה השוטף והן על ידי הימנעות ממיסים שכן החווה אינה נמצאת בתחומה של אף רשות.[1]
בישראל פועלות חוות שרתים הפזורות ברחבי המדינה. עם הספקים הבולטים של חוות שרתים נמנים מד 1[2], בינת תקשורת מחשבים,[3] בזק בינלאומי,[4] טריפל סי,[5] פרטנר תקשורת[6] ועוד. בשנת 2020 חנך צה"ל חוות שרתים חדשה לשירותו.[7] ממשלת ישראל יזמה את פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי למחשוב ענן, במסגרתו יוקמו חוות שרתים אחדות.