חוטמית מסורטטת

קריאת טבלת מיוןחוטמית מסורטטת
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: חלמיתיים
סוג: חוטמית
מין: חוטמית מסורטטת
שם מדעי
Alcea striata
‏Alefeld, 1862
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוטמית מסורטטת (וכן משורטטת; שם מדעי: Alcea striata) הוא צמח עשבוני רב-שנתי נדיר ממשפחת החלמתיים. מין זה מתאפיין בגבעול זקוף המתנשא לגובה של 1.3 עד 2 מטרים, ולאורכו פרחים שצבעם קרם-צהבהב. הצמח גדל בערוצי נחלים גדולים ובינוניים בערבות של הר הנגב הגבוה, מעל רום של 700 מ'. מחוץ לישראל הוא גדל גם באזור אדום ובגוש קתרינה בסיני.

בחורף מתפתחת שושנת עלים גדולים ועגולים בעלי פטוטרות ארוכות ושפת הטרף חרוקה. באביב עולה עמוד תפרחת הפורח מהבסיס כלפי מעלה. הפריחה נמשכת מתחילת מרץ ועד תחילת אוגוסט, ועיקרה באביב בחודשים אפריל ומאי. הפירות מתפתחים מאמצע אפריל והלאה. הפצת הפירות מתרחשת מסוף יולי ועד תחילת אוקטובר. רבים מהצמחים נמצאים יבשים בתקופת הקיץ בעיקר בסוף אוגוסט וספטמבר.

תיאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח מסתעף מבסיסו בגבעולים זקופים גבוהים. העלים כמעט שאינם מחולקים. הגבעולים והעלים מכוסים שערות כוכביות. צבע הפרח לבן עד קרם, ומרכזו צהבהב. בהשוואה לחוטמית הזיפנית הנפוצה בארץ, גבעולי החוטמית המסורטטת קצרים יותר ופרחיה קטנים יותר.

הפרח בנוי מגביעון (מעין גביע נוסף מתחת לגביע) ובו 6 עד 9 עלים, מאוחים בחלקם התחתון וחופשיים בחלקם העליון. אורך העלים כחצי מאורך הגביע. לגביע 5 אונות כותרת ארוכות מהגביע, ומפורצות בראשן. לפרח אבקנים רבים מאוד, זיריהם קצרצרים ומאוחים לצינור, העוטף את עמוד העלי ומקנה לו מראה כאילו שעיר.

הפרי נראה כעוגה פרוסה, בדומה לפרי של קרובתה החלמית. הפרודות ערוכות סביב עמוד מרכזי קצר, המתרחב בראשו למקור חרוטי.

תפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוטמית מסורטטת גדלה באזורים מדבריים, בבתי-גידול המקבלים תוספת של מי גשמים, כלומר ליד סלעים ובערוצים בהם מתרחשים תהליכי סחיפה של התשתית, וגם בצידי כבישים שנמוכים מהכביש, ובזמן סלילת הכביש הצטברה בהם פסולת של אבני סלילה. במקומות אלה היא משמשת כצמח חלוץ. בישראל היא נפוצה בעיקר בנגב ובערבה אך גם שם נחשבת לנדירה.

במקורות היהודיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר איוב, פרק ו', פסוק ו' נאמר: ”היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות” הרמב"ם, בפירושו למשנה, זיהה את ה"חלמות" עם הצמח הכיטמיה, היא ככל הנראה החטמית, בשל הריר הרב הנוטף מגבעולי הצמח אשר שימש כתרופה לריפוי פצעים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוטמית מסורטטת בוויקישיתוף