ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של סוריה |
החוקה של סוריה מגדירה את אופן פעילותה של ממשלת הרפובליקה הערבית הסורית. בין היתר, החוקה קובעת כי סוריה היא רפובליקה ערבית ודמוקרטית, המקיימת הפרדה בין דת ומדינה, ברוח האידאולוגיה הבעת'ית. כמו כן, החוקה, המנוסחת לאור עקרונות הפאן-ערביות, מגדירה את סוריה כחלק בלתי נפרד מהעולם הערבי, וכחלק אינטגרלי מהאומה הערבית הגדולה.
הגרסה העדכנית של החוקה אושררה במשאל עם והתקבלה ב-27 בפברואר 2012, בעקבות אירועי מלחמת האזרחים בסוריה.
הגרסה הראשונה של החוקה נוסחה על ידי אבראהים הנאנו (בערבית: إبراهيم هنانو), ונכנסה לתוקף ב-25 באפריל 1964. גרסה זו, אשר למעט תיקונים קלים נותרה בשימוש עד ה-27 בפברואר 2012, מעגנת את מעמדה העליון של מפלגת הבעת' הערבית-סוציאליסטית, כאשר סעיף 8 לחוקה מתאר את המפלגה כמנהיגת העם והחברה (אף שבסוריה לא התקיים, באופן פורמלי, משטר חד מפלגתי, סוריה מתוארת בדרך כלל על ידי משקיפים זרים כדיקטטורה העוברת בירושה)[1][2].
חוקת 1964 ממשיכה וקובעת כי הסמכות לשליטה בסוריה נתונה בידי נשיא סוריה, אשר, על פי סעיף 84 של החוקה, נבחר באמצעות משאל עם, כאשר מועמדותו מוצגת מטעם השלוחה הסורית של מפלגת הבעת'. חרף זאת, תפקיד הנשיא אינו משוריין באופן פורמלי עבור מפלגת הבעת׳, שכן בהתאם לחוקה, גורמים פוליטיים נוספים רשאים להציג מטעמם מועמדים לנשיאות סוריה.
החוקה מבטיחה שוויון זכויות והזדמנויות לכלל אזרחי סוריה, לרבות הסדרה של חוקי עבודה, וכן זכויות ותנאי עבודה עבור יולדות[3].
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, ובעקבות דרישת פלגים נרחבים מקרב הציבור בסוריה, נוסחה חוקה חדשה והועלתה להצבעה במסגרת משאל עם. חוקה זו כללה מספר שינויים, שנבעו מדרישות ההמונים, וביניהם:
משאל העם הביא לאימוץ החוקה החדשה, אשר נכנסה לתוקף ב-27 בפברואר 2012[6].
החוקה הנוכחית היא זו שאומצה במסגרת משאל העם בשנת 2012, וזאת כתגובה ישירה לאירועי מלחמת האזרחים, ולחוסר הנחת שהביעו אזרחים סורים רבים מהמצב הפוליטי הנוכחי במדינה. עם זאת, ההכרזה בדבר תוצאות משאל העם, ואשרור החוקה, נעשתה באופן יזום מטעם המשטר הסורי, כאשר לטענת המשטר, 89% מהמצביעים תמכו באשרור החוקה החדשה[7].
החוקה הנוכחית מחולקת ל-6 חלקים (לא כולל ההקדמה) אשר נקראים ״פרקים״:
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)