חורבת דיר סמען

חורבת דיר סמען

חורבת דיר סמען על רקע היישוב לשם
מידות
גובה מעל פני הים	350 מ'
מיקום
מיקום	לשם
קואורדינטות	(למפת גוש דן מוגדלת)   חורבת דיר סמען (למפת גוש דן רגילה)   חורבת דיר סמען (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חורבת דיר סמען (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חורבת דיר סמען

מבט עילי על מתחם חורבת דיר סמען

עיטור אבן ועליו צלב

בית בד משוכלל

חדרים בצלע הדרומית של החווה

הגת הצפונית

בורות האיגום של הגת הצפונית

חורבת דיר סמען (בעברית: חורבת מנזר שמעון) היא חווה חקלאית ביזנטית מן הגדולות בשומרון, שהשתמרה באופן מרשים. החווה, שהוקמה על אם הדרך הראשית באותה עת, כוללת מתקנים חקלאיים רבים, ובהם בתי בד, גתות, בורות מים, בריכות אגירה ועוד. למרות שמו של האתר, לא ידוע על פעילות של נזירים במקום, ונראה כי השם נועד להדגיש את היות החווה בבעלות נוצרית.

מיקום ותיארוך

חורבת דיר סמען שוכנת במערב השומרון בתוך היישוב לשם, בפסגת שלוחה טרשית בגובה 360 מטרים. מיקומה נבחר בעיקר בשל חשיבותה האסטרטגית, בנקודה החולשת על הדרכים המרכזיות במערב השומרון: הדרך ממגדל אפק לשכם והדרך בין הכפרים עזון, סניריא, מסחה וא-לובון. היא שימשה, אפוא, ככל הנראה כנקודת תצפית, אספקה והרתעה בעתות מלחמה.
השלב הקדום בחווה הוא מן התקופה הרומית, בראשית המאה השנייה לספירה. מתקופה זו שרדו גת חצובה ובית בד.
בתקופה הביזנטית, כנראה במאה השישית, הורחבה החווה מאוד, ורוב הממצאים באתר הם מתקופה זו. נראה כי החווה חרבה וניטשה בעקבות הכיבוש הערבי, עם שקיעת תעשיית הגפן בארץ ישראל בשל האיסור המוסלמי לשתות יין. ייתכן כי יש לתארך את האולם הגדול והמקורה בקמרון חבית שבצפון החווה לתקופה זו, שכן הוא שונה בסגנונו משאר המבנים.

הסיבות להקמת החווה

יואל אליצור וחיים בן דוד, במאמרם "דֵיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דֵיר-X בארץ-ישראל", משערים כי חורבת דיר סמען הוקמה על ידי הביזנטים כתגובה למרידות השומרונים במאה השישית נגד השלטון הנוצרי. הם רואים בחורבת דיר סמען חלק משורת חוות חקלאיות לאורך ציר מערב-מזרח, שהוקמו כולן במורדות הדרום–המערביים של השומרון כדי לשמש קו גבול הגנתי בין האזור הצפוני בו פעלו השומרונים, ובין האזור הדרומי בו פעלו הנוצרים. אליצור ובן דוד איתרו 28 אתרים ברחבי השומרון ששמם מתחיל במילה 'דיר', אך רק באלה שבדרום השומרון, כמו בחורבת דיר סמען, השתמרו עיטורים וחפצים נוצריים, כמו צלבים ואגני טבילה. הדבר מלמד, לדעתם, על הרס מכוון של סממנים נוצריים בצפון השומרון על ידי השומרונים, דבר שנבלם בקו החוות החקלאיות.

ממצאים

חורבת דיר סמען היא מתחם ענק, המורכב מחדרים ובתים רבים, אשר מחוברים זה לזה ברחובות צרים. החווה מוקפת בקיר אבני גזית גדול, אשר פרצה גדולה בחלקו הדרומי מלמדת כי משם נכנסו הערבים בעת שכבשו את המקום.

כנסייה

במרכז החווה שוכנת כנסייה בזיליקאית גדולה ורבועה, שמידותיה מגיעות לכמעט 40 על 40 מטרים. את הכנסייה חצו בעבר שני טורי עמודים, שחילקו אותה לאולם תווך ושתי סיטראות. רוב העמודים מושלכים עתה על רצפת הפסיפס, שהשתמר בחלקו הגדול, באופן המלמד על הרס מכוון מצד כובשי המקום. בקיר המזרחי של הכנסייה השתמר האפסיס הדרומי מתוך שלושה. כן השתמרה יפה אבן הסף וחלק מהקירות שתחמו את הכנסייה.

מתקנים חקלאיים

המתקנים החקלאיים הקדומים ביותר באתר הם, כאמור, גת חצובה (10 על 13 מטרים) ובית בד מן התקופה הרומית, השוכנים בחלקה המזרחי של החווה. לא רחוק משם נבנה בשלב מאוחר יותר בית בד נוסף בטכנולוגיית מכבש בורג. בית הבד המשוכלל ביותר בחווה, שנבנה ככל הנראה מאוחר יותר, שוכן דרום-מערבית לכנסייה, בתוך סדרת חדרים. מבית בד זה נותרו שלוש אבני מפרכה עגולות ושלמות, המלמדות על תפוקה רבה של שמן זית.
בחלקה הצפוני של החווה השתמרה גת ענקית עגולה, חצובה כולה בסלע, ממנה יוצאות תעלות עמוקות אל בריכות אגירה גדולות ממדים. הבריכות חצובות כולן בסלע, והן מחולקות למרחבים בגדלים שונים. גודלן העצום של הבריכות מלמד על תעשיית יין עשירה ביותר בחווה.

מאגרי מים

חורבת דיר סמען מרוחקת ממעיינות וממקורות מים, ולכן ברחביה פזורים לא מעט בורות ובריכות אגירה בגדלים שונים. בחלק הצפוני של החווה השתמר להפליא קירוי לוחות האבן של אחד הבורות, ומערכת הניקוז שלו עדיין עובדת. בשל כך מלא בור זה במשך רוב השנה במים צלולים^{[דרושה הבהרה]}, המגיעים לעומק של כמה מטרים. מעט צפונית יותר, מחוץ לחווה, התגלו בריכות אגירה חצובות לאגירת מי גשמים.
בחלקה הדרומי של החווה, באחד החדרים התוחמים את הכנסייה, ישנו בור מים חצוב ומטויח, שחולייתו השתמרה כמעט בשלמותה. מערכות הניקוז של הבור, שעברו תחת הריצוף שכבר איננו, נראות עד היום לעין, ונראה כי בור זה ניקז מי גשם ממרזבים מכל החדרים שסביבו.

ממצאים נוספים

החווה עשירה מאוד בשרידי עיטורי-אבן מסוגננים, שעליהם תבליטים צמחיים וצלבים. נראה כי עיטורים אלה שובצו במשקופים ובקירות החווה, והם מעידים שהדת של בעליה הייתה הנצרות. בין היתר ניתן למצוא גם אגני טבילה וכלי פולחן נוצריים, וכן תבליט של שעון שמש, הקבוע בגת הענקית שבצפון החווה.

ברוב חדרי החווה השתמרו חלקים נכבדים מרצפת הפסיפס, המורכבת מאבנים בצבע לבן אחיד. באחד החדרים הדרומיים השתמרו שני תנורים, ששימשו כנראה לבישול. חדר זה, הוא היחיד בחווה שקירותיו שרדו מעל לגובה של כמה נדבכי אבן, ומשקוף הכניסה לחדר עומד שלם.

היישוב לשם

תושבי היישוב לשם נטעו בט"ו בשבט ה'תשע"ט עצים בדיר סמען, והתקינו בדיר צלייה, ספסלים וחוטים ושלטים במקומות מסוכנים. היישוב לשם שתל עשרות עצים סמוך לחורבה, ונוער היישוב עשה בשנת ה'תשפ"א מספר שבילי אופניים בדיר סמען ובסביבתו המיועדים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל.

מצב משפטי

בעבר, החזיקו בקרקע פלסטינים מכפר א-דיכ. בשנת 2020 הוציא המנהל האזרחי צו הפקעה למקום

גלריית תמונות

• 
  אחד מרחובות החווה
• 
  המבנה המאוחר (כנראה מן התקופה הערבית)
• 
  עיטור בסגנון רומי ובתוכו צלב
• 
  תצפית לדרום-מערב
• 
  בור מים ומערכת הניקוז שלו
• 
  תנור בישול
• 
  שרידי הכנסייה
• 
  בור מים

ראו גם

• דיר קלעה

לקריאה נוספת

• י' הירשפלד, דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון, בתוך יהושע בן אריה ואלחנן ריינר (עורכים), "וזאת ליהודה", הוצאת יד בן צבי, ירושלים 2003, עמ' 209–252
• יואל אליצור וחיים בן דוד, דֵיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דֵיר-X בארץ-ישראל, בתוך קתדרה גיליון 123, ניסן תשס"ז

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חורבת דיר סמען בוויקישיתוף

• מעט מידע והרבה תמונות באתר "אתרים מעניינים"
• דיר קלעה ודיר סמען - דחיקת הפלסטינים משטחי אתרים ביזנטיים שעומדים על תילם יותר מאלף שנה, באתר מחסום Watch

הערות שוליים