חזית החירות פלוס

חזית החירות פלוס
Vryheidsfront Plus

מדינה	דרום אפריקה
מייסד	קונסטנד וילויון
מנהיגים	פיטר גרונוולד
תקופת הפעילות	4 במרץ 1994 – הווה (30 שנה)
אידאולוגיות	אינטרסים של אפריקאנרים לאומיות דמוקרטיה נוצרית ליברליזם כלכלי שמרנות
נוצרה מתוך	חזית החירות המפלגה השמרנית תנועת האחדות האפירקאנרית
מטה	פרטוריה
מיקום במפה הפוליטית	ימין
ארגונים בינלאומיים	ארגון העמים והאומות הלא מיוצגים
צבעים רשמיים	ירוק וכתום
נציגויות בפרלמנטים
האספה הלאומית	10 / 400
המועצה הלאומית של הפרובינציות	3 / 90
www.vfplus.org.za

חזית החירות פלוס (באפריקאנס: Vryheidsfront Plus, נכתב בקיצור VF+) היא מפלגת ימין בדרום אפריקה שהוקמה (כחזית החירות) בשנת 1994. בראשה עומד ד"ר פיטר גרונוולד. עמדות המדיניות המוצהרות הנוכחיות שלה כוללות ביטול העדפה מתקנת ומניעת רפורמת קרקעות כדי להגן על זכויותיהם ואינטרסים של מיעוטים, במיוחד האפריקאנרים^[1].

יחד עם מפלגות אחרות, החזית החירות פלוס נכנסה לקואליציה עם הברית הדמוקרטית לאחר הבחירות המוניציפליות לשנת 2016 לשלטון ביוהנסבורג, טשוואנה ומספר עיריות אחרות.

היסטוריה

חזית החירות

חזית החירות פלוס הוקמה ב־4 במרץ 1994, בשם חזית החירות, על ידי הרמטכ"ל לשעבר של צבא דרום אפריקה הגנרל קונסטנד וילויון, לאחר שעזב את הפולקספרונט האפריקאנרי עקב חילוקי דעות. בניסיון להשיג את יעדיו באמצעים פוליטיים, רשם וילויון את חזית החירות בוועדת הבחירות העצמאית ב־4 במרץ 1994, כדי להשתתף בבחירות הכלליות באפריל 1994. ב-12 במרץ 1994 העביר וילויון את רשימת המועמדים של חזית החירות לוועדת הבחירות, שאישרה כי מפלגתו תשתתף בבחירות.

בבחירות של 1994 קיבלה חזית החירות 2.2% מהקולות הלאומיים (עם 424,555 קולות), וזכתה בתשעה מושבים באספה הלאומית ו-3.3% (עם 639,643 קולות שהצביעו) מהקולות לבתי המחוקקים של הפרובינציות. המפלגה השיגה את רוב הקולות שלה באזורים הכפריים של טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית, ולטענת סגן הנשיא החדש תאבו מבקי המפלגה כנראה ייצגה אולי כמחצית מאוכלוסיית המצביעים האפריקאנרים באזורים אלה, עם התמיכה החזקה ביותר בקרב חקלאים ומעמד הפועלים^[2].

התמיכה בחזית החירות ירדה עם הזמן במיוחד עקב משא המתן העקר של המפלגה עם הקונגרס הלאומי האפריקני ליצירת מדינת לאום לאומה האפריקאנרית בשטחי דרום אפריקה. בנוסף עלייה של מפלגות ימין אפריקאנריות חדשות פגעו בכוחו של המפלגה. בבחירות 1999 צנחה התמיכה במפלגה ל־0.8% (127,217 הצבעה) עם שלושה מושבים באספה הלאומית ובין 1% - 2% תמיכה במחוזות המעוז שלהם. אבל למרות ירידה זאת התמיכה במפלגה נותרה יציבה יחסית בכל הבחירות הלאומיות שהתקיימו בעשרים השנים הבאות.

בשנת 2001 העביר וילויון את הנהגת חזית החירות לידי פיטר מולדר.

חזית החירות פלוס

בשנת 2003, זמן קצר לפני הבחירות הכלליות של 2004, החליטו המפלגה השמרנית, תנועת האחדות האפריקאנרית וחזית החירות להתמודד בבחירות כישות אחת בשם חזית החירות פלוס בראשות מולדר. מאוחר יותר, גם הברית הפדרלית הצטרפה לאיחוד. בבחירות הכלליות בשנת 2004 התמיכה בחזית החירות פלוס עלתה מעט ל-0.89% (139,465 הצבעות). המפלגה זכתה במושב אחד ברוב בתי המחוקקים של הפרובינציות, ובארבעה מושבים באספה הלאומית.

בבחירות המוניציפליות בשנת 2006 קיבלה חזית החירות פלוס 1% מהקולות (252,253 הצבעות).

בבחירות הכלליות ב־2009 קיבלה המפלגה 0.83% (146,796 הצבעות) ושמרה על ארבעת המושבים שלה באספה הלאומית אך איבדה את מקומה בבתי המחוקקים של הפרובינציות צפון מערב, מפומלנגה והכף הצפוני. לאחר הבחירות מונה מנהיג חזית החירות, פיטר מולדר, לסגן שר החקלאות, היערות והדיג על ידי הנשיא החדש יעקוב זומה.

בבחירות הכלליות ב־2014 הגדיל המפלגה את כוחה במעט ל-0.9%. היא שמרה על ארבעת המושבים שלה בפרלמנט, וגם החזירה לעצמה את המושב בצפון מערב^[3].

תמיכת המצביעים במפלגה עלתה משמעותית בבחירות הכלליות בשנת 2019, כאשר המפלגה הגדילה את קולותיה ב־250,000, ל־2.38% מהקולות הלאומיים, וזכתה בעשרה מושבים באספה הלאומית. זה היה אפילו קצת יותר מתשעת המנדטים שקיבלה חזית החירות הישנה בשנת 1994. בנוסף, היא זכתה בשמונה מושבים בביתי המחוקקים של הפרובינציות, בסך הכול אחד עשרה חדשים. תומכיה החדשים היו בעיקר אפריקאנרים ומצביעים צבעוניים מהכף המערבי שתמכו בעבר בברית הדמוקרטית^[4][5].

המפלגה זכתה לניצחונות עיקריים בעיירה החצי עצמאית אורניה בכף הצפוני^[6].

מאז הבחירות הכלליות בשנת 2019, המפלגה זכתה גם בשלושה יישובים מהברית הדמוקרטית בבחירות מוניציפליות במחוז צפון מערב וממשיכה להראות צמיחה בבחירות המוניציפליות בחאוטנג, לימפופו ומפומלנגה^{[7][8][9][10]}.

יחס המפלגה לישראל

המפלגה מביעה תמיכה חזקה בישראל ומתנגדת ליחס השלילי של ממשלת הקונגרס הלאומי האפריקני למדינת ישראל ולגישה הפרו-פלסטינית שלה^[11]. המפלגה מתנגדת להתערבות דרום אפריקה בנעשה בישראל וקוראה לממשלה לא לעמוד לצד הפלסטינים^[12]. המפלגת גם גינתה את הסירוב של הממשלה הדרום אפריקנית להיעזר בישראל כדי להתמודד עם הבצורות הקשות באזור הכף^[13]. המפלגה התנגדה וגינתה את סגירת שגרירות דרום אפריקה בישראל והחזרת השגריר ב־2018 בעקבות העימותים בגבול ישראל-עזה^[14][15][16].

מנהיגים

מספר	תמונה	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערות
1		קונסטנד וילויון	1 במרץ 1994	26 ביוני 2001	רמטכ"ל כוחות ההגנה של דרום אפריקה
2		פיטר מולדר	26 ביוני 2001	12 בנובמבר 2016	סגן שר החקלאות, היערות והדיג
3		פיטר גרונוולד	12 בנובמבר 2016	עד היום

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חזית החירות פלוס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של חזית החירות פלוס

הערות שוליים

1. FF+ to target DA’s Afrikaner voting base
2. Unmandated reflections - Thabo Mbeki
3. 2014 Elections: Seats in Parliament
4. TARGETING MINORITIES HELPED GROW OUR SUPPORT - FF PLUS
5. FF Plus defies expectations
6. 2019 Elections: EFF secure 3.73% of the vote in Orania
7. FF+ makes loud statement in Stilfontein
8. Recent municipal ward by-elections result in losses for the DA
9. Mamusa by-election: Good news for EFF, but DA slide against FF+ continues
10. Schweizer-Reneke: DA disaster, as they lose third ward in six months to FF Plus
11. Pieter Groenewald, ANC must not interfere with Israeli issue, https://www.politicsweb.co.za/
12. ANC moenie inmeng met Israel-vraagstuk nie (באפריקאנס)
13. Israel is die wêreld se voorste kundige op die gebied van ontsouting., https://www.facebook.com/ (באפריקאנס)
14. Pieter Groenewald, ANC boycotts Israel but stays friendly with Venezuela, https://www.politicsweb.co.za/
15. FF Plus calls on govt not to downgrade Embassy in Israel
16. Israel: ANC wys morele bankrotskap met eskalerende boikot teen Israel en vriendskappe met muishondlande soos Venezuela (באפריקאנס)