חטיפות בסיפאדן (2000)

חטיפות בסיפאדן (2000)
תאריך 19 בספטמבר 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום סיפאדן עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 4°06′53″N 118°37′44″E / 4.114683°N 118.628756°E / 4.114683; 118.628756
סוג בני ערובה
נשק נשק קל RPG-7
מבצע ארגון אבו סיאף
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חטיפות סִיפָּאדָן היו שרשרת אירועי חטיפת בני ערובה במדינת סבה, מלזיה שהחל בחטיפתם של 21 בני ערובה בסיפאדן, אי נופש וצלילה, בתאריך 23 באפריל 2000 בשעה 6:15 אחר הצהריים ( UTC +8). הפעולה בוצעה על ידי שישה טרוריסטים מארגון אבו סיאף (ASG) בפיליפינים[1] שחטפו 10 בני ערובה: תיירים מאירופה ומהמזרח התיכון וכן 9 אזרחים מלזיים ושני פיליפינים. כל החטופים נלקחו לבסיס הארגון באי ג'ולו (אנ').[2]

בתמורה להחזרת בני הערובה, ארגון אבו סייף פרסם דרישות שונות לשחרור אסירים, כולל המחבל רמזי יוסף שביצע את הפיגוע במגדלי התאומים (1993) וכן כופר בסך 2.4 מיליון דולר ונסיגה מוחלטת של חיילי הממשלה מאזור ג'ולו, שבו הוחזקו החטופים.[3]

בהמשך, במספר אירועים, נחטפו עוד בני ערובה, על ידי חוטפים מאותו ארגון.

חלק מבני הערובה שוחררו במספר סבבי משא ומתן עם גורמים שונים. ב-16 בספטמבר 2000 תקפו כוחות של הצבא הפיליפיני את ג'ולו והצילו את יתר בני הערובה, למעט מדריך הצלילה הפיליפיני רולנד אולה (Roland Ullah) ששוחרר בשנת 2003.[2]

פעולת החטיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באפריל 2000, שישה גברים חמושים ברובי סער ורקטות נגד טנקים (RPG) הגיעו באמצעות סירת מנוע מהירה לאי הנופש סיפאדן (מול החוף המזרחי של בורנאו) פרצו לחדר האוכל שבו הוגשה ארוחת הערב וחטפו 21 איש.[1] בני הערובה, כללו: 3 גרמנים, 2 צרפתים, 2 דרום אפריקאים, 2 פינים ואזרח לבנוני, שהועלו לסירות יחד עם שוטר מלזי, 8 עובדי נופש מלזיים ושני עובדים פיליפינים.[4] זוג אמריקאים וצלם ימי מלזי הצליחו להתחמק מהחטיפה.[5]

במהלך החטיפה, נשדדו החטופים ואולצו באיומי נשק לשחות אל הסירה שהמתינה בקרבת החוף.[1] בני הערובה הועברו, דרך הים, כ-322 קילומטרים (200 מיילים) אל האי ג'ולו, בארכיפלג סולו שבדרום הפיליפינים,[4] שם הוחזקו בשבי על ידי כ-200 טרוריסטים מארגון אבו סיאף, בפיקודו של גליב אנדאנג שכינויו היה "רובוט".

השבי בג'ולו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במאי 2000 החוטפים שחררו סרטון וידאו שתיאר את בני הערובה מוחזקים בג'ונגל כשברקע נשמעו קולות ירי מנשק קל ומרגמה. בסרטון נראתה תיירת גרמנייה, חולה השוכבת על אלונקה מאולתרת. רופא ממשלתי פיליפיני שהגיע וטיפל בה אמר שהיא זקוקה לטיפול מיידי בבית חולים בגין יתר לחץ דם.[6] החוטפים דרשו כופר של 2 מיליון דולר עבור שחרורה.[7]

בסביבות ה-8 במאי 2000, החוטפים פתחו באש לעבר חיילי הממשלה בתואנה שהם מתקרבים מדי למקומם. חייל אחד מהפיליפינים נהרג, והחוטפים טענו שגם שניים מבני הערובה נהרגו במהלך הלחימה, טענה שתתברר, מאוחר יותר, כשקרית.

נחטפים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2000, הכומר האוונגליסט ווילדה אסטרדה אלמדה (Wilde Estrada Almeda) ו-12 פעילים של כנסיית מסע הצלב לנסי ישו (אנ') הציעו את עזרתם והגיעו כמתווכים אל מחנה החוטפים, נשבו וצורפו לבני הערובה.[8]

ב-2 ביולי 2000, תפסו הטרוריסטים את העיתונאי גרמני אנדראס לורנץ (Andreas Lorenz), וצרפו אותו לבני הערובה.[9] נהג הג'יפ שבו הוא נסע, הצליח להימלט.[10][11]

ב-9 ביולי 2000 נחטפו גם שלושה חברי צוות טלוויזיה צרפתית וצורפו לבני הערובה.[11]

שחרור בני הערובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 20 באוגוסט 2000, שוחררו תשעה המלזים ועובד פיליפיני אחד שנחטפו מסיפאדן, לאחר שממשלת מלזיה שילמה לחוטפים כופר של 3 מיליון דולר.[12] המשוחררים דיווחו שחיו בעיקר על מנה יומית של אורז מבושל ונתח דג ושתו מי גשם. חלקם נעקצו על ידי עקרבים.[13][14]

ב-28 באוגוסט 2000, תיווך מנהיג לוב מועמר קדאפי במשבר והביא לשחרורם של 6 בני ערובה מערביים שהוטסו באמצעות מטוס לובי לאיחוד האמירויות הערביות ומשם לטריפולי, בירת לוב. ככל הנראה הם שוחררו לאחר שלוב שילמה כופר בסך מיליון דולר לאיש. כמו כן, לוב התחייבה לשלם עוד 25 מיליון דולר ל"סיוע לפיתוח".[11][13]

ארבעת החטופים האירופים האחרונים שנלקחו מסיפאדן שוחררו ב-10 בספטמבר 2000, והועברו אף הם לטריפולי, במטוס פרטי לובי. לאחר השחרור הוברר שמספר נשים חטופות הותקפו מינית על ידי "רובוט", מפקד הטרוריסטים.[15]

ב-16 בספטמבר 2000, תקפו כוחות של הצבא הפיליפיני את בסיס המורדים בג'ולו ושחררו את הכומר הפיליפיני ו-11 האנשים שהגיעו עמו. ב-19 בספטמבר שוחררו גם שני הכתבים הצרפתים.[16]

מעצר החוטפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלך הקרב לשחרור החטופים נהרגו חלק מהחוטפים וחלק הצליחו לברוח מהמקום. במהלך השנים שלאחר מכן עצרו הפיליפינים או הרגו כמה מהחוטפים וכן חברים בארגון הטרור אבו סיאף שהיו קשורים לאירוע.[17][18][19][20][21][22][23][24][25]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Thomas Fuller, 20 Kidnapped From Malaysian Resort Island, nytimes.com, ‏25 אפריל 2000
  2. ^ 1 2 G. M. A. News, Abu Sayyaf kidnappings, bombings and other attacks, GMA News Online, ‏2007-08-23 (באנגלית)
  3. ^ The Hindu : Malaysia seeks direct role in hostage crisis, archive.md, ‏2013-06-15
  4. ^ 1 2 An Invasion of Paradise - TIME, web.archive.org, ‏2010-06-16
  5. ^ "Philippines separatists' kidnap claim". BBC. 25 אפריל 2000. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  6. ^ "Jungle nightmare for Philippines hostages". BBC. 7 מאי 2000. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  7. ^ "Bomb blasts rock Jolo". BBC News. 18 מאי 2000. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  8. ^ Johnny Loye King, [https://etheses.bham.ac.uk/id/eprint/7206/1/King17PhD.pdf#page=210 SPIRIT AND SCHISM: A HISTORY OF ONENESS PENTECOSTALISM IN THE PHILIPPINES], Birmingham, UK: The University of Birmingham, April 2016, עמ' 210-209
  9. ^ "Timeline: Hostage crisis in the Philippines". CNN. 25 אוגוסט 2002. אורכב מ-המקור ב-29 יולי 2013. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  10. ^ Paterson, Tony (3 יולי 2000). "Rebels kidnap German journalist in Philippines". The Guardian. London. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  11. ^ 1 2 3 BBC News | ASIA-PACIFIC | Philippine hostages head for Libya, news.bbc.co.uk
  12. ^ Baruah, Amit (19 אוגוסט 2000). "Rebels decline to free hostages". The Hindu. Chennai, India. אורכב מ-המקור ב-15 יוני 2013. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  13. ^ 1 2 Bungles in the Jungle - TIME, web.archive.org, ‏2011-01-23
  14. ^ "Malaysian hostages return home after 4 months". Independent Online. Reuters. 20 אוגוסט 2000. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  15. ^ "Philippines hostages 'raped'". BBC News. 11 ספטמבר 2000. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  16. ^ "Search for hostages widens". New Straits Times. 6 אוקטובר 2000. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  17. ^ Bong Garcia (14 ינואר 2016). "Authorities arrest Sipadan, Malaysia raider". Sun.Star. אורכב מ-המקור ב-5 פברואר 2016. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  18. ^ Jaime Sinapit (7 פברואר 2016). "Suspect in Sipadan, Davao Pearl Farm incidents killed in Sulu clash". Interaksyon. אורכב מ-המקור ב-2 פברואר 2016. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  19. ^ "Abu Sayyaf man behind Sipadan kidnapping arrested". Daily Express. 9 אוקטובר 2016. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  20. ^ Al Jacinto (18 אוקטובר 2016). "Sayyaf militant in Sabah kidnappings killed". The Manila Times. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  21. ^ Julie Alipala (9 מרץ 2017). "Abu Sayyaf man in Sipadan hostage crisis killed in Basilan". Philippine Daily Inquirer. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  22. ^ Bong Garcia (21 מרץ 2018). "Abu Sayyaf bandit in Malaysian resort kidnapping falls". Sun.Star. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  23. ^ Joel R. San Juan (12 מרץ 2019). "Abu Sayyaf man tied to Dos Palmas, Sipadan abductions arrested". BusinessMirror. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  24. ^ Nikko Fabian (21 אוגוסט 2019). "Sipadan kidnapping suspect held in Zamboanga". Daily Express. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.
  25. ^ Ayalin, Adrian (21 אוקטובר 2024). "17 Abu Sayyaf men found guilty over 2000 Sipadan kidnapping". ABS-CBN. נבדק ב-27 אוקטובר 2024.