חיווט מוחי

הכבלים של מכשיר לסטימולציה עמוקה במוח נראים כקווים לבנים בתוך תמונת רנטגן של הקרניים. אזורים לבנים גדולים סביב הקרניים התחתונות והלסתר של הלסתר הם רסיסי מתכת של שיניים ולא קשורים למכשיר לסטימולציה עמוקה במוח.

חיווט מוחי (Wireheading) הוא מונח המשויך ליישומים פיקטיביים או פוטוריסטיים של סטימולציה קרבית עמוקה. המונח מתייחס לתהליך שבו מפעילים מכשיר סטימולציה חשמלית במערכת המוח, בדרך כלל על ידי סיבוב או מעבר של חוטים חשמליים בתוך המוח. המטרה היא ליצור סיכוי לחוויות ותגובות חיוביות, כגון הנאה או תחושת שביעות רצון, על ידי עידוד המערכת הניהולית של המוח להפיק אותן.

מונח זה נמצא בעיקרו בתחום המחקר הטיפולי במוח, בו מחקרים נערכים על מנת לקבוע האם וכיצד ניתן לשלוט בתהליכים מוחיים כדי להביא לתוצאות רצויות עבור הטיפול במגוון מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.

הפעולה של הפעלת המוח המכשירה המרכז לשבח באמצעות סטימולציה חשמלית של כבל שמוטבע, לצורך 'קיצוץ דרכים' במערכת הפרגן הרגילה והפעלת הנאה באופן מלאכותי.

המילה "קיצוץ דרכים" מתייחסת לתהליך שבו הפעלת המוח המכשירה נועדת לחתוך או לשנות תהליכים תוך התעלמות ממערכת הפרגן הרגילה של המוח. במונחים פיזיולוגיים, המערכת הפרגן מתייחסת לרשת העצבים והמבנים המוחיים הסביבתיים שמשפיעים על התנהגות ותפקוד המוח. בפועל, קיצוץ הדרכים מתייחס לשינוי או השבת של יכולת המערכת הפרגנית הרגילה להשפיע על התהליכים המוחיים.

התוצאה המיוחדת של הפעולה של הפעלת המוח המכשירה המרכז באמצעות סטימולציה חשמלית של הכבל המוטבע היא הפעלת הנאה באופן מלאכותי. זה יכול להתייחס ליצירת תחושות חיוביות או חוויות מהנות באמצעות התערבות חשמלית במערכת המוח.

בעבר נערכו מחקרים בהם ביצעו הפעלה של הפרגן הסטימולציה על עכברים (בשנות ה-1950)^[1] ובבני אדם (בשנות ה-1960). הסטימולציה הזו אינה נראית לגרום להתמודדות קרובה לסבלנות או שביעות רצון באופן שמינה או סמינרי אחרים עושים.^[2] מקור המונח מיוחס לסופר מדע בדיוני לארי ניבן, שהשתמש במונח בסדרתו "Known Space".^[3][4] בפילוסופיה של בינה מלאכותית, המונח משמש להתייחס למערכות בינה מלאכותית המפרצות את שער השכר שלהן.^[2]

באופן נרחב יותר, המונח יכול גם להתייחס לסוגים שונים של אינטראקציה בין בני אדם לטכנולוגיה.

בתרבות הפופולרית

ספרות

חיווט מוחי, כמו גם דרכים אחרות של שינוי מוח, מטופלות לעיתים כמופת דיסטופי בספרות מדע בדיוני.^[4]

בסיפורי Known Space של לארי ניבן, "וירהד" הוא אדם שהותקן בו מכשיר משוטבע מוחי אלקטרוני בשם "דרוד" לצורך סטימולציה של מרכזי הנאה במוח. חיווט מוחי הוא הרגל הממכר ביותר שידוע (הדוגמה היחידה לנוצר שהתאושש מממכר), ווירהדים רגילים בדרך כלל מתים כתוצאה מהתעללות בצרכיהם הבסיסיים לטובת הנאה שאינה מתמידה. חיווט מוחי כה חזק וקל, עד שהוא הופך ללחץ אבולוציוני, שמבחר כנגד אותו חלק באנושות שאין לו שליטה עצמית. מותו של ווירהד מרכזי בסיפור של ניבן "מוות בזמיר", שפורסם ב-1969 תחת הכותרת "המסחר בארגונים", ודמות מרכזית בספר "מהנדסי עולם-טבע" היא ווירהד ישן שמנסה להפסיק את ההתמכרות שלו.

גם ביקום "נוף-עולם" של ניבן, מכשיר בשם "טספ" אשר אינו דורש שתיון ניתוחי (דומה לסטימולציה מגנטית חוצת-מצחית) ניתן לשימוש לשגיאת יעדים דומים: מרכזי הנאה במוחו של אדם נמצאים ומופעלים מרחוק (נחשב עבירה לפני שאדם נותן רשות מראש). מדובר במכשיר חשוב בספרי ניבן "סדרת נוף-עולם".

סיפוריו של ניבן מביאים תיאור לחיווט מוחי באמצעות הזכירה למחקר בו נכנסו אלקטרודות למוח של עכברים ומקום אסטרולוגי מסוים שם מנסים להוסיף התחושות יעדים באמצעות התערבות במוח הגורם בשלמותו (למעשה התואם למינימום פרסומים של גלגולים ודיאות רבות, כל אחת על בסיס חקר תנאים בסביבת מחקר). באופן נרחב יותר, חיווט מוחי משמש כמקור השראה ליצירתיות מדע בדיוני ולשאלות אתיקה ופילוסופיה בתחום הטכנולוגיה הניורוסייה.

קולנוע

הקולנוע השתמש בתופעת החיווט מוחי בסרטים ובסיפורים כדי לחקור את המורכבות האנושית ולהעביר מסרים מוסריים ופילוסופיים:

• בסרט "מטריקס", המציג עולם וירטואלי מקושר למערכת הממשית, מתוארת התמכרות למציאות מדומה כמו סוג של wireheading.
• בסרט "Eternal Sunshine of the Spotless Mind" (השכחת הנצחית של העין הנקייה), מוצגת טכנולוגיה שמאפשרת למחוק זיכרונות ולחיות חיים נקיים מנטפלטות וכאב. השאיפה לחיות חיים ללא כאב וללא התעסקות בקושי המוחי מזכירה את רעיון החיווט מוחי.
• בסרט "התחלה" יש חוקים משונים בעולם הווירטואלי ומתוארת נסיגה מהמציאות האמיתית כתוצאה מתמיכרות לחוויות מותאמות.
• בסרט "Total Recall" (זיכרון מוערך), מוצגת טכנולוגיה שמאפשרת הזכרה מדומה שניתן למשתמש לחיות בה במציאותו.

טלוויזיה

הטלוויזיה גם השתמשה בנושא החיווט מוחי במסגרת סדרות ותוכניות לקהל הרחב:

• בסדרת "Black Mirror" (המראה השחורה), שוקלים ומתייחסים לתופעת החיווט מוחי ולהשלכותיה האתיות והחברתיות בעולם המודרני. פרקים כמו "San Junipero" ו-"USS Callister" מתמודדים עם יכולת הבריחה לתוך עולמות מדומים והקשר האמיתי והמוחי.
• בסדרת "Westworld" (העולם המערבי), מתוארת תפיסה מחודשת ווירטואלית של המציאות בעולם עתידני, כאשר האנשים מחיים בחוויות עולם המערבי שניתן לתכנת ולשנות בחופשיות.

קומיקס

בתחום הקומיקס, wireheading והתפשטות הטכנולוגיה המשתמשת בו מוצגים באופן פרוזאי ומעניין:

• בסדרת הקומיקס "Transmetropolitan" (העיתונאי העובר), מתוארת עידוד של תופעת החיווט מוחי וטכנולוגיות המוח המתקדמות, שמשפיעות על החיים והחוויות של האוכלוסייה האנושית בעולם העתיד.
• בקומיקס "The Invisibles" (הבלתי נראים), יש דמות של גיבור שמקבל התקנה במוחו כדי לחוות חיים מושלמים מבחינתו.
• בקומיקס "Saga" (סאגה), טכנולוגיה מתקדמת כגון פילטרים דמעיים משפיעה על רמת המציאות והחוויה הקולנועית של האוכלוסייה.

מחקר ופיתוח

מחקר ופיתוח בתחום החיווט מוחי מתנהל במגוון תחומים, כולל מחקר נוירו-מדעי, בינה מלאכותית, מערכות נטורליות, פסיכולוגיה ותיאורים של חוויות אישיות. מרכזים מובילים בתחום זה כוללים את מכון רכבי חיווט מוחי בישראל, מכון רוקאי בארצות הברית, אינסטיטוט מקס פלאנק בגרמניה ומכון חיווט מוחי למדעי המוח בצרפת.

פיתוח בתחום החיווט מוחי כולל את יצירת טכנולוגיות מתקדמות לחיבור מחשבים ומערכות חכמות למערכת המוח האנושית. חלק מהטכנולוגיות המצויות בשלבי פיתוח כוללות ממשקים מוח-מחשב, ממשקים מוח-מוח וממשקים מוח-רובוט. המטרה העיקרית היא לאפשר תקשורת יעילה ובטוחה בין המוח האנושי לבין מכונה או מערכת חיצונית, ולשפר את האינטגרציה בין המחשב האנושי והמחשבים החיצוניים באופן שיאפשר לטכנולוגיה לשרת את האדם בצורה טובה יותר.

השלכות אתיות ומוסריות

החיווט מוחי מעלה שאלות אתיות ומוסריות רבות. השימוש בטכנולוגיות חיווט מוחי עשוי לגרום לפתיחת דלתות לתקשורת ישירה ולחיבור בלתי רגיל בין אנשים. מדובר בשאלות הנוגעות לפרטיות, לשוק העבודה, לשינוי זהות ולשאלות על המוסר האנושי כולו. הטכנולוגיה יכולה להביא לשיפור ולהרחבת היכולות האנושיות, אך יכולה גם לגרום לתופעות לוואי ולאי-הסכמה בין אנשים ותרבויות. כתוצאה מכך, יש צורך במתן דגש גם לדיבורים ולפתרונות אתיים ומוסריים, כדי לקדם את השימוש האחראי והמועיל של הטכנולוגיה.

בנוסף, החיווט מוחי עשוי לגרום לאי-שוויון חברתי. כאשר טכנולוגיות חיווט מוחי מתפשטות ומשתלבות בחברה, ייתכן שתהיה קיום של שוק חדש של יכולות והזדמנויות, וכך נוצרת הפרדה בין אנשים שיש להם גישה ויכולת להשתמש בטכנולוגיה המתקדמת ובין אנשים שחסרים להם יכולת כזו. נדרשת התייחסות מערכותית וסדרתית על מנת למנוע אי-שוויון זה ולהבטיח שהטכנולוגיה תשמש כל אדם בצורה שוה.

הערות שוליים

1. Olds, James (1955). "Reward from brain stimulation in the rat". Science. 122: 878.
2. Yampolskiy, Roman V. (3 ביולי 2014). "Utility function security in artificially intelligent agents". Journal of Experimental & Theoretical Artificial Intelligence. 26 (3): 373–389. doi:10.1080/0952813X.2014.895114.
3. "Shovel Ready by Adam Sternbergh – review". the Guardian (באנגלית). 4 בפברואר 2014. נבדק ב-20 בפברואר 2021.
4. "There Is Now a Brain Implant that Can Control Emotions Wirelessly". www.vice.com (באנגלית). נבדק ב-20 בפברואר 2021.